צ.נ. הנדסה ובניין בע"מ נ' עבדה ואח'

פסק דין

1.תביעה חוזית של קבלן נגד מזמין עבודה. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, אך ההתנהלות בפועל, היתה כזו, שהתביעה נוהלה כאילו הוגשה בסדר דין "רגיל". לעניין זה ראו להלן.

2.ואלה העובדות הצריכות לעניין:

א.התובעת היא חברה קבלנית (להלן: "הקבלן"). בין הצדדים נקשר ב- 15.12.2010 הסכם, לפיו התובעת תבצע עבודות ריצוף בביתם של הנתבעים בישוב גבעות בר. הנתבעים התחייבו לשלם לקבלן סך של 66,000 ₪. קצב התשלומים נקבע בסעיף 5.2 להסכם שבין הצדדים. על פי המוסכם – הנתבעים התחייבו לשלם עבור כל מאה מ"ר של ריצוף.

ב.אף שהנתבע חתם על הסכם ההתקשרות, והתביעה הוגשה גם נגדו – הוא לא הגיש תצהיר ואף נמנע מהתייצבות לבית המשפט. התובעת טענה, שבכך הנתבע חשף עצמו לסיכון שהדין יפסק לחובתו, ומכל מקום, שיש לפרש את התנתקותו מההליך – לחובתו של הנתבע.

3.התובעת טענה עוד, כי מהתמורה החוזית המוסכמת יש לנכות רק 3,500 ₪ שהנתבעים שילמו "על חשבון".

כמו כן, התובעת הסכימה, שיש לנכות מהתמורה סך נוסף של 6,300 ₪, בשל כך, שהיא, התובעת, לא השלימה את ריצוף המדרגות. לאחר ההפחתות האמורות ולאחר שערוך היתרה החוזית שעל פי הנטען, לא שולמה – התובעת העמידה את תביעתה על סך של 58,099 ₪. (להלן: "סכום התביעה").

4.הנתבעים העלו שלוש טענות הגנה עיקריות:

אחת – שבפועל הם שילמו לתובעת במועדים שונים במזומן סכומים שונים העולים ביחד לכ- 32,500 ₪, אלא שהתובעת לא הנפיקה חשבוניות כדין.

שתיים – שיש לנכות מהתמורה החוזית סכום גדול הרבה מ- 6,300 ₪ (כגירסת התובעת) . לטענת הנתבעים, היקף העבודות שלא בוצעו מצדיק הפחתה ניכרת.

שלוש – שיש לנכות מהתמורה החוזית גם ניכויים המתחייבים מליקויים מהותיים שהתגלו בעבודה שבוצעה בידי התובעת.

5.א.בדיון שהתקיים ביום 21.05.2013, הוסכם כי הנתבעת תעבור בדיקת פוליגרף לגבי

גרסתה ששילמה סכומים במזומן בסך של למעלה מ- 30,000 ₪. תוצאתה של בדיקת הפוליגרף היתה, שאכן טענת הנתבעת היא טענת אמת. לפיכך ניתנה לנתבעים רשות להתגונן ,והדיון שהתנהל היה מוסב רק על כמחצית מסכום התביעה.

ב.גם על פי גרסתה של הנתבעת, מה ששולם היה כמחצית מהתמורה החוזית.

לטענת הנתבעת, היא פטורה מלשלם לתובעת סכום כלשהו, שכן התובעת לא בצעה רכיבים נרחבים מהעבודה שהיתה אמורה לבצע. על רקע טענה זו, הוריתי לנתבעת להגיש ראיות ביחס לעבודות שעל פי טענתה לא בוצעו.

הנתבעת אכן הגישה תצהיר של קבלן אחר ובו פירוט של העבודות שלטענתו, בוצעו על ידי הקבלן הזה. עורך התצהיר לא הובא לעדות ומשום כך, לא ניתן להתחשב בתוכנו של התצהיר הזה.

6.בהחלטה אחרת, מיום 10.09.13 התרתי לנתבעת להגיש חוות דעת לגבי שווין של העבודות שעל פי הנטען , התובעת לא בצעה. ב- 14.11.2013 נעתרתי לבקשתה של הנתבעת להאריך המועד להגשת חוות דעת. כדי לקצר אומר, שבסופו של דבר, חוות דעת כזו לא הוגשה.

7.תמונת המצב לקראת דיון ההוכחות שעמד להתקיים ב- 05.01.2014 היתה אפוא כזו:

אחת – על רקע טענתה של הנתבעת שלתובעת שולמו סכומים בהיקף של למעלה מ- 30,000 ₪, טענה שנמצאה נכונה בבדיקת פוליגרף, נותרה שאלה ביחס ליתרה של התמורה המוסכמת בסך של קצת יותר מ- 30,000 ₪.

שתיים – לא היתה מחלוקת על כך, שהתובעת לא השלימה את כל העבודות שהתחייבה לבצע, ונותר לקבוע אילו עבודות התובעת לא ביצעה וכיצד לתמחר אותן.