צ'רניצקי נ' משורר ואח'

פסק דין

תביעה לסילוק יד שהוגשה ביום 20/11/11.

התובע הוא הבעלים של מרתף ברח' סוקולוב 61 ברמת השרון, גוש 6417 חלקה 643/1 (להלן: "המרתף"). הנתבעים תפסו חזקה במרתף והתובע דרש מהם לסלק ידם ממנו במכתב מיום 3/11/11. הנתבעים לא שעו לדרישת התובע ועל כן הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר, בצירוף בקשה לפיצול סעדים.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן ובגדרה טענו כי הנתבע 2 מחזיק במרתף בהסכמת התובע וכי הוא עושה בו שימוש מספר שעות בשבוע. הנתבע יפנה את המרתף מיד כשיושכר או יימכר לאחר. מכתב דרישה מיום 3/11/11 נענה במכתב מיום 10/11/11 ברוח האמור בבקשת הנתבעים, דהיינו, הנתבע 2 יפנה את המרתף עם מכירתו לצד שלישי.

בפועל, פינו הנתבעים את המרתף ביום 6/1/12.

התובע עומד על קבלת פסק דין פורמלי לפינוי, יחד עם היתר לפיצול סעדים וצו להוצאות.

הנתבעים טוענים כי התביעה הייתה מיותרת, שכן ברגע שהודיע התובע כי נמצא שוכר למרתף, ביום 28/12/11 נענה הנתבע 2 לדרישת הפינוי ופינה את המרתף תוך ימים ספורים. לפיכך, אין מקום גם לפסיקת הוצאות.

התובע מכחיש מתן רשות לנתבע וטוען כי משסרבו הנתבעים לפנות את המרתף לא היה מנוס מהגשת התביעה. בגין התביעה שילם התובע הוצאות בסך 18,016 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני רואה לקבל את התביעה.

ניתן בזה צו פורמלי לפינוי המרתף, אשר פונה זה מכבר על ידי הנתבעים והחזקה בו הוחזרה לתובע.

ניתן בזה היתר לפיצול סעדים. נכון וראוי לפצל את הדיון בשאלת סילוק היד מהדיון בתביעה הכספית, אשר ממילא לא נתגבשה כל עוד לא פינו הנתבעים את המקרקעין.

בשאלת ההוצאות, הרי משעמדו הנתבעים על "זכותם" להוסיף ולהחזיק במרתף, חרף דרישת הפינוי של התובע, נאלץ התובע להגיש את התביעה ועל כן הוא זכאי להחזר הוצאות. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, ומשפונה הנכס ללא צורך בקיום דיון בתביעה, אין מקום לפסוק הוצאות בסכום המבוקש.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט (אגרות ושכ"ט עורך דין) בסכום כולל של 4,000 ₪, תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.