צ'רניחובסקי נ' עירית נהריה ואח'

החלטה

לאחר קריאת תחשיבי הנזק שהוגשו מטעם הצדדים, הצעתי היא כי התביעה תסולק כנגד תשלום של 65,000 ₪ נטו, כאשר לסכום זה יש להוסיף החזר אגרת במ"ש ששולמה ושכ"ט עו"ד.

הצעתי מבוססת בין היתר על הנתונים הבאים –

מדובר בתובע יליד 16/1/1972.

לטענת התובע, עת רכב על אופניו בפארק הגלגליות בנהריה נתקל עם הגלגל הקדמי של אופניו בבור ביוב פתוח וכתוצאה מכך נפל ונחבל בכל חלקי גופו ובפרט במרפק ימין. התובע אושפז בבית החולים "הגליל המערבי" בנהריה למשך שלושה ימים. בבית החולים אובחן כי התובע סובל משבר פריקה במרפק ולפיכך קובע מרפק ימין ע"י סד גבס.

מהתיעוד הרפואי עולה כי כעבור כחודש ימים הוסר סד הגבס והומלץ לתובע על פיזיותרפיה. ברם גם לאחר ניסיון לטפל במרפק בטיפולים משלימים התברר כי התובע עדיין סובל מהגבלה ניכרת בתנועתיות המרפק ולכן בתאריך 31/1/2007 עבר התובע ניתוח להוצאת ראש עצם הרדיוס ומניפולציה במרפק ימין.

התובע הגיש חוות דעת מומחה מטעמו לפיה נכותו הצמיתה היא בשיעור של 10% בהתאם לתקנה 41 (5) לתקנות המל"ל. בין הצדדים קיימת הסכמה כי נכותו הרפואית של התובע הינה בשיעור 10%.

הבעיה העיקרית בתיק היא בעית החבות.

הנתבעת טוענת כי קיים שילוט ברור בכניסה לפארק ולפיו הכניסה לרוכבי אופניים לשטח הפארק אסורה. עם זאת, הנתבעת לא צירפה תמונות התומכות בטענה זו.

הנתבעת אף טוענת כי התובע לא צירף תמונות של מפגע בפארק אולם, בתיק קיימות תמונות (כפי הנראה של מכסה הביוב הנטען) אותן צירף התובע לכתב התביעה, למרות שאיכותן ירודה במיוחד. לכן, בשלב הזה, יש קושי לקבוע האם היה מפגע ומהם מימדיו.

בנוסף, יש לקחת בחשבון כי יתכן ויוכח שחל איסור על רכיבת אופניים בשטח הפארק אך בשלב זה לא ניתן לקבוע אם על אף האיסור הקיים, לא קמה חבות של הנתבעת כלפי התובע במידה ויוכח כי אכן מכסה הביוב היה פתוח בשטח ציבורי במקרה שכזה יכול ויהיה צורך לשקלל את רשלנותו תורמת של התובע (ויש לשאול – מה ההבדל בין רוכבי אופניים לבין הנוסעים על גלגיליות ?).

עוד אציין כי מעיון במסמכים בתיק עולה שלא ברור אם התובע אכן פוטר מעבודתו עקב הפגיעה (כפי הנטען על ידו) וכי התובע לא צירף תלושי משכורת ממקום עבודתו החדש.

לכן, לאחר שקלול הנתונים ובחינת דרישותיו של התובע בראשי הנזק השונים – הצעתי היא כמפורט לעיל.

אדגיש כי כל הערותי לעיל, מתבססות בשלב זה על התרשמות ראשונה מהתחשיבים שהגישו הצדדים והחומר הקיים בתיק. כמובן, שבמידה וישמעו הוכחות - יתבררו פרטים נוספים ונתונים שנחזים להיות בעלי משקל מסויים עלולים להתברר כשגויים. עוד אדגיש כי אין לראות בהערות כמחייבות, ובהמ"ש יהא פתוח לבחינת כל ראיה ושקילת כל טענה משפטית בהמשך ההליכים, במידת הצורך, ולכן – יתכן כי התוצאה הסופית במידה ויכתב פס"ד תהא שונה משמעותית מההצעה דלעיל.

אבקש מהצדדים לשקול את ההצעה ולבוא בדברים באשר לאפשרות להגיע לפשרה. על ב"כ התובע להודיע לב"כ הנתבעת את עמדתו בתוך 15 יום. ב"כ הנתבעת יודיע עמדתו לב"כ התובע 30 יום לאחר מכן.

הצדדים יודיעו במשותף לבהמ"ש אם ניתן להגיע להסדר אם לאו בתוך 45 יום מהיום.

במידה ויוגש הסדר פשרה ישלח לצדדים פס"ד בדואר. במידה ולא – תשלח החלטה באשר להגשת תצהירי עדות ראשית ומועד לשמיעת הוכחות.

לעיוני בעוד 50 יום.

ניתנה היום, כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.