צ'רטקוב נ' לביא

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין תאונה שאירעה במוסך שבבעלות הנתבע ביום 28.7.09 (להלן: התאונה והמוסך).

התובע הגיע עם רכבו מסוג מאזדה מ.ר. 4829719 למוסך לשם החלפת ציריה.

מוסכם כי בעת שהרכב שהה במוסך פגע בו רכב שבבעלות הנתבע, והנתבע הודה בחבותו לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו. יחד עם זאת שנויה בין הצדדים מחלוקת בשאלה מה היקף הפגיעה ברכב ומהו גובה הנזק.

טענות הצדדים:

הנתבע טוען כי בבדיקה שערך לרכב במוסך גילה כי הנזק הוא נזק פח בלבד, ועל כן הגיע עם התובע להסכמה כי התובע לא ישלם עבור תיקון הציריה דבר.

התובע טוען כי לאחר שיצא מהמוסך בבית שמש ועלה לירושלים, הרכב התחמם כתוצאה מנזילה מהרדיאטור, והוא התקשר לנתבע שניסה לטענתו להתחמק ממנו. לאחר מכן הרכב לטענתו נגרר למוסך ביבניאל, שם הוא מתגורר, נבדק על ידי שמאי ותוקן בשני מוסכים האחד ביבניאל והשני בצמח. בתביעתו טוען התובע כי הוא זכאי לכלל הנזקים שנמנו על ידי השמאי, לרבות פיצוי בגין תיקון הראדיאטור, ובנוסף לפיצוי בגין החלפת ראש מנוע. עוד טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויי בגין ירידת ערך ולהחזר הוצאות.

הנתבע טען כי התובע היה יכול להקטין את נזקיו אילו היה מאפשר לו לתקן את הרכב במוסך שלו.

דיון והכרעה:

העידו בפני התובע ואשתו והתרשמתי באופן קשה מאמינותם ומהניסיון לחייב את הנתבע לפצות את התובע בסכומים שאינם נובעים מנזקי התאונה.

התובע ואשתו טענו בתוקף כי "כל בר דעת" יודע שאם הרדיאטור נפגע הרי שגם ראש המנוע ילך, ועל כן תבעו פיצוי של 3,000 ₪ בנוסף לפיצויי שהשמאי קבע כי הם זכאים לו.

התובע לא ידע להסביר מדוע השמאי לא קבע שראש המנוע נפגע. בתחילה הוא טען שהשמאי לא בדק את הרכב מבפנים אלא רק ערך לו בדיקת פח, אך טענה זו לא עמדה במבחן המציאות שכן השמאי בדק וגילה כי גם הרדיאטור נפגע.

התובע אף לא ידע להסביר מדוע הוא תובע 3,000 ₪ בגין החלפת ראש המנוע, שעה שהחשבונית שצירף מעלה כי תיקון זה עלה כ-1,500 ₪ ויחד עם יתר התיקונים (שאושרו על ידי השמאי) הנזק הכולל הוא 3,000 ₪.

דו"ח השמאי אינו מתייחס כלל לנזק לראש המנוע ועל כן רכיב תביעה זה נדחה.

עוד טוען התובע כי אין לו ספק שנגרמה לרכב ירידת ערך שכן הרכב "סוחב פחות טוב" מאז התאונה. היות ודו"ח השמאי קבע כי לא נגרמה ירידת ערך לרכב וממילא מדובר ברכב בן 16 שנסע כאמור קילומטרים רבים, הרי שגם טענה זו דינה להדחות.

לפיכך הפיצויי המגיע לתובעים הוא על פי דו"ח השמאי בלבד.

טוען הנתבע כי אילו התובעים היו מאפשרים לו לתקן את הרכב היו יכולים להקטין את נזקיהם ובמשתמע גם את נזקיו. דין טענה זו להדחות.

היות ואין חובה על תובע לאפשר לנתבע לתקן את הנזק, ודרישה כאמור אינה חלק מהחובה הכללית החלה על ניזוקים להקטין את נזקיהם, הרי שהתובע יכול היה לפנות למוסך שמוכר לו ולפעול כפי שפעל.

בנסיבות אלו אני קובעת כי על הנתבע לפצות את התובע על פי דו"ח השמאי בסך של 5,524 ₪. בנוסף ישא הנתבע בשכ"ט השמאי בסך של 550 ₪.

כפי שעלה מכתב ההגנה ומעדותו של הנתבע, הנתבע היה נכון לשלם על פי דו"ח השמאי וסירב לשלם עבור החלפת ראש המנוע בלבד ועל כן כל צד ישא בהוצאותיו.