צרצור נ' מדינת ישראל

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת נ' בכור) במ"ת 1124-03-18 מיום 9.5.2018 לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2. ביום 1.3.2018 הוגש נגד העורר ונגד אחר (להלן: הנאשם האחר) כתב אישום ובו יוחסו להם עבירות של נשיאה והובלת נשק ואבזר לנשק, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הכשלה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ועבירה של נהיגה פוחזת ברכב, לפי סעיף 338(א)(1) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. הנאשם האחר הואשם גם בכניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

3. על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.2.2018 בסמוך לשעה 21:30 נהג העורר ברכב שבחזקתו בכפר קאסם כשהנאשם האחר לצדו. השניים החזיקו והובילו עמם ברכב רובה סער מסוג קלצ'ניקוב ובתוכו מחסנית שחורה. באותה העת סיירו שוטרים במסגרת תפקידם בעיר ונסעו בניידת משטרתית לכיוון דרום.

           משהבחין הנאשם האחר בניידת שחלפה במסלול הנגדי, הורה לעורר להימלט מפני השוטרים, ובתגובה פתח העורר בנסיעה פרועה, פנה בחדות שמאלה לכיוון מערב והאיץ את מהירות נסיעתו במטרה להימלט מהשוטרים. נהיגתו הפרועה של העורר עוררה את חשדם של השוטרים שדלקו אחריו תוך הפעלת אורות כחולים מהבהבים, כריזה וסימון לעצור בצד הדרך, אך העורר והנאשם האחר לא שעו להוראות השוטרים והמשיכו במנוסתם. העורר נהג בנהיגה פרועה תוך סיכון המשתמשים בדרך, גרם לכלי רכב לסטות ולבלום בפתאומיות, פגע במכוניות חונות, ואף גרם לילד שרכב על אופניים לקפוץ לצד הדרך.

           בשלב מסוים של המרדף החליטו העורר והנאשם האחר כי העורר יאט את מהירות הרכב ויאפשר לנאשם הנוסף לקפוץ ממנו ולברוח מן השוטרים רגלית, כאשר הוא אוחז בנשק. בהתאם לתכנית שרקמו ובהגיעם למגרש כדורגל בעיר האט העורר את מהירות הרכב, והנאשם האחר קפץ מצדו הימני של הרכב תוך כדי נסיעה, כשהוא מחזיק בידו את הנשק עטוף ומגולגל בחולצה. הנאשם האחר התגלגל ארצה במהלך הקפיצה, השליך את הנשק לצד הדרך והחל להימלט רגלית מהמקום, אך נעצר לבסוף על ידי שוטר.

           העורר המשיך בנסיעה ברכב כ-15 מטרים עד שבלם בפתאומיות, קפץ מן הרכב והחל לברוח רגלית מהמקום. השוטרים דלקו אחרי העורר ונכנסו בעקבותיו לבית קברות שנמצא בסמוך למקום. העורר ניסה להסתתר בבית הקברות עד שנתפס ונעצר על ידי השוטרים.

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר ואת הנאשם האחר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

5. בהחלטה מיום 9.4.2018 קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. במועד זה הסכימו הצדדים אף לקיומה של עילת מעצר בבסיס הבקשה.

6. לבקשת בא-כוח העורר, הוגש ביום 22.4.2018 תסקיר מעצר בעניינו, ובמסגרתו צוין כי העורר נעדר עבר פלילי ומגלה תפקוד תקין במסגרות שונות, אך מתקשה בהפעלת שיקול דעת בוגר ואחראי במקרי לחץ, ונוטה לפעול על-פי המצופה ממנו תוך גילוי קושי בהבנת השלכות מעשיו.