צרפתי נ' כהן ואח'

פסק דין

1.התביעה היא תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

מלכתחילה כללה התביעה עילות מכוחם של תיקים נוספים אך בסופו של דבר נזנחו התביעות האלה והתביעה התמקדה בעילה של לשון הרע.

2.לטענת התובעת, היא, בתה וחברותיה הגיעו לבית הקפה שמנוהל ע"י הנתבע 1, ושם הזמינו משקאות ודברי מאפה. לטענתה, המשקה שהזמינה בתה, בושש לבוא, ובסופו של דבר ביקשה הבת לבטל את ההזמנה, מאחר שיתר החברות סיימו לשתות והחבורה ביקשה לקום וללכת מהמקום.

כאשר פנתה הבת בעניין הזה לנתבע 1, התפרץ עליה, לטענת התובעת, הנתבע בצעקות, כשהוא צועק לעברה "תסתלקי מכאן", "עופי מכאן", "קישתה" ו"ברע".

3.לטענת התובעת צעקות אלה לוו בהתנהגות בוטה ומעליבה מצידו של הנתבע, והיא וחברותיה, כשבתה איתה, יצאו בחיפזון ובבושת פנים אל מחוץ לבית הקפה תוך שהן שוכחות תוך כדי כך את תיקה של אחת מהן.

4.התובעת טוענת כי התנהגותו של הנתבע השפילה וביזתה אותה, ופגעה בשמה הטוב.

5.הנתבע הכחיש בכתב ההגנה את כל טענות התובעת.

לטענתו, התנהגות התובעת וחברותיה במקום הייתה חריגה. הן התנהגו בקולניות וביקשו מספר פעמים להחליף, ו/או לבטל הזמנות שביצעו. לאחר שהתנהגותן שיבשה את מהלך העבודה התקין במקום והביכה את הצוות, והמלצרים, התבקשה החבורה הקולנית לעזוב את המקום.

לטענת הנתבע הוא אף פטר את החבורה מתשלום עבור ההזמנות שקיבלו והכל בתום לב, ועל מנת שהשקט והרוגע ישוב למקום.

6.בכתב ההגנה הכחיש הנתבע מכל וכל את טענות התובעת באשר לדברים שכביכול אמר לה ואת טענתה כי צעק כלפיה. הנתבע אף טען כי המילים שפירטה התובעת בתביעתה "מילים אלו אינן שגורות בפיו, אינן מהוות חלק מעולמו הורבלי והמנטלי ובכלל". (סעיף 10 לכתב ההגנה).

7.לפיכך ביקש הנתבע לדחות את התביעה.

8.היום נשמעו הראיות ולאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים בע"פ.

9.בדיון היום חזר בו הנתבע מהכחשתו הגורפת, לפיה לא אמר כלל את הדברים שייחסה לו התובעת בכתב התביעה.

הנתבע הודה מפורשות כי אמר את הדברים האלה לתובעת ואף צעק עליה, (עמ' 17 ש' 24- 31) אלא שלטענתו צעק על התובעת רק לאחר שזו איימה עליו כי מאחר שביקש מבתה לעזוב את המקום, "זה עוד יעלה לו ביוקר" (עמ' 18 ש' 6).

10.כך יוצא שלאור הודאת הנתבע אין עוד צורך לדון בשאלה אם הדברים אכן נאמרו לתובעת ואם הנתבע צעק עליה, שכן כאמור, הנתבע מודה בכל אלה.

מאחר שמדובר במקום הומה, והדברים נאמרו בקול רם ובצעקה, ממילא יש בדברים משום "פירסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע.

11.נותר לדון בשאלה אם יש בדברים משום לשון הרע כהגדרתה בחוק.

12.לטענת התובעת, צעקותיו של הנתבע, השימוש במילים "קישתה", "ברע", וכיוצ"ב, וסילוקה מהמקום, השפילו אותה מאד וביזו אותה, ולפיכך מדובר בלשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק.

אני מקבלת טענה זו.