צרפתי נ' הראל פיננסים אחזקות בע"מ

החלטה

בפני בקשת תובע "לתיקון טעות" בפסק דין.

בעניין זה מורה חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984:

81.(א)מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

במשמע, המחוקק התיר אך ורק תיקון טעות שבמהותה היא " - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"

הבקשה מתייחסת לסעיף 2 לסעיף המסכם לפסק הדין – סעיף 91 שנוסח בזו הלשון ובהתעלם מדחיית התביעה בחלקה הארי :

תביעתו של צרפתי נגד הראל בתיק 43375-05-10 מתקבלת באופן חלקי .

מחייבת את חברת הראל לשלם לצרפתי את הסכום של 60,682 ₪, בצירוף ריבית חוקית והצמדה למדד מיום הגשת התביעה על ידי צרפתי נגד הראל ועד מועד התשלום בפועל.

לטענת התובע – המבקש בבקשת התיקון הבקשה היא לתיקון "השמטה מקרית/שגיאת חישוב"- סעיף 1 לבקשה.

דין הבקשה להידחות. ואלה נימוקי:

התובע הגיש תביעתו ביום 26.5.2010.

במסגרת התביעה העיקרית עתר התובע אברהם צרפתי לחיוב הנתבעת בעילות שונות של הפרת התחייבות חוזית – סעיף 55 לתביעה , עוולות נזיקיות – סעיף 56 לתביעה : תרמית, רשלנות ואחריות בגין מצגים רשלניים, גזל, הפרת חובה חקוקה , אחריות כמח דיני עשיית עושר ולא במשפט , הפרת חובות כחברת בורסה- סעיף 64 לתביעה.

בסעיף 66 לכתב התביעה עתר אומנם לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את כל הסכומים להם הוא זכאי ....."כל זאת בצירוף ריבית מהמועדים הרלבנטיים ועד ליום התשלום בפועל".

במסגרת תביעתו העמיד את סכום התביעה ליום הגשת התביעה "על סך של 200,000 ₪ וזאת על דרך של אומדן". ואחזור ואדגיש , למרות שהתובע לשיטתו נוקב במועד רלבנטי – 18-24.5.2006 -לפחות למקצת הסכום שאת תשלומו תבע – לא מצא לנכון להצמיד ולשערך סכום זה ליום הגשת התביעה .

חלף זאת טען שבהעדר נתונים "אין בידו לכמת את סכום תביעתו באופן סופי".- סעיף 68 לכתב התביעה. כימות כאמור גם לא עשה בהתייחס לסכום המינימלי שתבע למן המועד הרלבנטי במאי 2006 ועד ליום הגשת התביעה.

בנסיבות אלה אין לו לתובע לצפות שבית המשפט "יכמת" את תביעתו וישלים את שלא מצא לנכון לחשב ולתבוע בעצמו. כל זאת בשים לב לעובדה שרק מקצת תביעתו נתקבלה. במובן שנפסק לו פיצוי בהתאם לדוח יתרות ליום 18.5.2006.

התובע , לא בתביעתו ולא בתגובתו לבקשה לתיקון פסק דין לא נתן כל הסבר לשיהוי הבוטה בו נקט עד שהגיש את תביעתו – 4 שנים תמימות למן היווצר הנזק לשיטתו. בנסיבות אלה אין מקום לכמת את סכום הנזק ביחס למועד שקדם 4 שנים לתאריך הגשת התביעה.

חזקה על התובע שכאשר "כימת" את תביעתו בעילות הרבות והשונות שמניתי לעיל , כימת אותה ליום הגשת התביעה, לרבות לפיצוי בגין הפרת החובה החוזית- אותה בחלקה קיבלתי בפסק הדין נשוא החלטה זו. בעניין זה מקבלת את עמדת הנתבעת בסעיף 10 לתגובתה .

אשר על כן , מאחר ואין עסקינן בטעות סופר או ב" טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית "-דוחה הבקשה.

מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בגין בקשה זו בסך של 2360 ₪.