פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צפייה בפרסומי תועבה באינטרנט ושליחתם לאדם אחר אינם עבירה על החוק

צפייה בפרסומי תועבה באינטרנט ושליחתם לאדם אחר אינם עבירה על החוק

תאריך פרסום : 03/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
7936-07
26/04/2009
בפני השופט:
דן מור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פלוני
עו"ד י. שקלאר
החלטה

1.         כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם שתי עבירות, כשהראשונה אירעה במספר רב, ושאינו ידוע, של פעמים. העבירה הראשונה הינה החזקת פרסומי תועבה ובהם דמותו של קטין, עבירות לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין (להלן- החוק), והעבירה הנוספת הינה של פרסום תועבה ובו דמות של קטין, עבירה על סעיף 214(ב) לחוק. כאמור בפרק העובדות שבכתב האישום, הוריד הנאשם, באמצעות תוכנות שיתוף קבצים ברשת האינטרנט, אלפי תמונות וסרטים שהם תמונות תועבה ובהם דמויות של קטינות וקטינים, הנראים מקיימים יחסי מין מסוגים שונים, בין בגירים לקטינים וכן בין קטינים לקטינים, ועוד, כמפורט שם. כמו כן נטען כי הנאשם פרסם, בהזדמנות אחת, חלק מחומר התועבה המצוי ברשותו, כאמור לעיל, בכך ששיתף אדם אחר, באמצעות הרשת, בתמונות אלו או בחלקן. בהתאם להסדר טיעון שהועלה על הכתב ונחתם בתאריך 18.6.08, תוקן כתב האישום והנאשם הודה בעובדותיו. טרם הוחלט על הרשעתו, כאמור בהסדר, התבקש תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם, כולל התייחסות לשאלת עצם הרשעתו בדין על פי הודייתו כאמור לעיל.

            שרות המבחן הגיש מספר תסקירים, תוך הגשת בקשות דחיה, על מנת להעמיק את הבדיקה ולמצותה. בתאריך 6.4.09 הוגש התסקיר המסכם, והמלצת שרות המבחן הינה להימנע מהרשעה והמלצה להטלת מבחן "טהור" לתקופה של שנה, והכל מהנימוקים שפורטו שם, וזאת, כאמור, בהמשך למספר רב של פגישות בהן נטל הנאשם חלק, תוך שיתוף פעולה מעמיק ופתוח מצידו.


            על אף המלצתו המנומקת היטב של שירות המבחן, עמדת המאשימה הינה להטלת עונש מאסר על הנאשם, בצירוף למאסר על תנאי. ב"כ הנאשם טען לאימוץ המלצת שרות המבחן תוך צירוף טיעוניו לאי הרשעה.

2.         על אף שהנאשם הודה במיוחס לו בפרק העובדות שבכתב האישום, נראה לי כי לא ניתן להתעלם מספקות של ממש בשאלה באם נעברה, בפרשה זו, עבירה כלשהי במעשי הנאשם, בהם הודה.

            לצורך הדיון, בית המשפט מקבל כי החומר, התמונות וקטעי הוידאו הנידונים הינם, כולם או חלקם, חומר תועבה, כהגדרת מונח זה בסעיף 214 לחוק. אולם הגדרת המונחים "מחזיק", כאמור בס"ק (ב3), או "המפרסם", כאמור בס"ק ב', מעוררת בעיות לא פשוטות.

            הפעולות בהן נקט הנאשם, נעשו ב- ד' אמותיו, ביושבו בחדרו מול מסך המחשב. איש אינו נפגע באופן ישיר ממעשיו, אף כי לא ניתן להתעלם מהפגיעה בקטינים ובבגירים המצולמים מניצולם לצורכי הצילום, וכידוע, בהעדר ביקוש לא יווצר היצע. עדיין ענייננו בפגיעה עקיפה ואין לנאשם כל קשר ישיר או עקיף לעבריינים העיקריים - מכיני חומר התועבה ומי שמעלים חומרים אלו לרשת ופרסומם עבור בצע כסף. במצב זה מין הראוי כי בתי המשפט ימנעו מהרחבה, על דרך ההיקש, ובכך ייצרו ויחוקקו בפרשנותם עבירות נוספות שאינן כתובות עלי ספר החוקים.

החוק אינו אוסר צפיה בחומר תועבה. האיסור הוא על החזקה, פרסום, הצגה או הפקת חומר תועבה. במקרה הנדון, על מנת שהמאשימה תצליח להוכיח את העבירה שבניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק, עליה להוכיח כי הנאשם החזיק ברשותו פרסומי תועבה. בפרשתנו, כלל לא ברור באם הנאשם העביר את תמונות התועבה, המפורסמות על ידי אחר ברשת, למחשבו, דהיינו, לכונן הקבוע שבו. כשלוחץ הנאשם על העכבר ומעלה תמונה או סרטון על מסך המחשב, אין הוא "מחזיק" דבר. החומר, בצורתו כביטים אלקטרונים, מגיע משרת רחוק, ספק אם בארץ, או במעבר ממספר שרתים, לצפיה על מסך המחשב. כזכור - הצפיה אינה אסורה. ה"גלישה" ברשת, בחיפוש אחרי תכני תועבה - אינה אסורה. כלל לא ברור אם שיתוף הקבצים, כאמור בעובדות כתב האישום, מעביר דרך קבע את אותם קבצים לכונן הקבוע במחשב הנאשם, או אם כל הנשמר במחשב הנאשם אינו אלא ההפניה לקבצים המוחזקים במקום אחר, ומכאן - שאינם ברשותו. המונח "החזקה" כאמור בסעיף 34כד' לחוק מחייב את שליטת הנאשם בדבר המצוי בידו או בידי אחר. ספק רב אם יש לנאשם שליטה בקבצים אלו המצויים בשרת שהנאשם כלל אינו יודע היכן הוא ממוקם, ולאחרים השליטה להסיר את הקבצים מהשרת, בכל רגע ורגע, ללא כל קשר לנאשם. נדרשת הוכחה ממשית לכל נושאים אלו ואף ציון מפורט של הדברים בעובדות כתב האישום.

לענין העבירה של פרסום, כאמור בסעיף 214(ב), הרי הפרסום, כאמור שם, הינו בהתאם להגדרת המונח "פרסם" שבסעיף 34כד' הנ"ל, ושם נאמר, בין היתר, כי:

            "להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור או להציעו לציבור באמצעות מחשב"

והמונח "ציבור" מוגדר כך:

            "לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה".

על פי פרק העובדות, הנאשם לא פרסם דבר לציבור הרחב אלא לחלק מסוים ממנו, קרי - אדם אחד נוסף. אדם זה, או הוא וחבריו, הינם חלק מהציבור, שאז דורש החוק כי אנשים מסוימים אלו "עלולים להיפגע" מהפרסום. המאשימה לא טרחה לציין בכתב האישום כי הנמענים לפרסום באמצעות העברת הקבצים על ידי הנאשם - "עלולים להיפגע" מחומר זה, וניתן להניח כי הדבר הוא ההיפך מכך. עוד אפשר להניח כי הנמען ביקש במפורש או במשתמע לקבל אליו חומר זה, ממש בניגוד לאמור בסעיף ההגדרה. בנוסף לכך, ספק רב אם פרסום לאדם מסוים הינו פרסום לציבור או לחלק ממנו, חלק בלתי מוגדר וכללי, ויש לאבחן בין שתי האפשרויות.

כל שאלות אלו דורשות ליבון. ב"כ הצדדים לא טענו בענין זה דבר. הנאשם בחר להודות בעובדות וב"כ הנאשם ביקש שלא להרשיעו שלא מהטעם שיש פגם בכתב האישום ושהאמור בו אינו מהווה עבירה (ראה סעיף 149(4) לחסד"פ). הטעמים לעתירה להימנע מהרשעה הינם נסיבותיו האישיות של הנאשם. על כן ידחה הדיון בסוגיות אלו למועד אחר ולתיק אחר. כאמור, לטעמי, ספק רב באם נעברו בפרשתנו העבירות הנזכרות בפרק החיקוקים שבכתב האישום. למרות זאת, בחר הנאשם להתעמת עם מעשיו, תוך לקיחת אחריות.


            בנסיבות אלו אינני רואה כל מקום להרשיע את הנאשם.

            על כן, כאמור בסעיף 1(2) לפקודת המבחן (נוסח חדש) התשכ"ט- 1969, הנני מחליט שלא להרשיע את הנאשם ולהעמידו במבחן לתקופה של שנה אחת מהיום. על הנאשם להבין כי אם לא ימלא אחר צו המבחן, כולל הוראות שרות המבחן לענין הליכי הטיפול בו, או יעבור עבירה נוספת בתקופת המבחן, הוא צפוי להיות מוזמן לבית המשפט ובית המשפט יהיה רשאי להרשיעו והוא צפוי כי יוטל עליו עונש, כפי שיקבע.

            לענין צו איסור הפרסום - אני אוסר את פרסום שמו של הנאשם או כל פרט העשוי להביא לזיהויו.

ניתנה היום, ב' באייר, תשס"ט (26 באפריל 2009), בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה