צפון (מחוזי) 609-14 התובע הצבאי נ' רב"ט נ'

הנאשם מורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות, הראשונה עניינה עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; השנייה עניינה חריגה מסמכות לפי סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955,  בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

ניתנה והודעה היום,4 באוגוסט 2015,‏י"ט באב התשע"ה,בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.

___________                                       ___________                               ___­­­________

שופט                                               אב"ד                                          שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות שעניינן עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105(1) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 וחריגה מסמכות לפי סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

בתקופה הרלבנטית, שימש הנאשם כמש"ק תעודות בענף נפגעים וקציני ערים וסיפק לכמה ממכריו תעודה 327, המאפשרת להם לנוע בתחבורה ציבורית ללא תשלום, בלבוש אזרחי. בנוסף, הנפיק לכמה ממכריו תעודת חוגר, שלא על פי ההוראות, דהיינו מבלי שהוצגו בפניו האישורים הרלבנטיים וללא אישור סא"ל.

הנאשם התגייס לצה"ל ביום 28.10.13  ולחובתו ארבעה הליכים משמעתיים. במקביל לשירותו הצבאי, משחק הנאשם ככדורגלן בקבוצת ***** *** ***** ***** ******.

מטעם ההגנה הוגשו מספר מסמכים: חוות דעת מטעם מפקדו של הנאשם, סא"ל יורם חסון, אשר גם העיד בפני בית הדין; אישור ממועדון הכדורגל ***** *** ***** כי הנאשם הוא שחקן בקבוצה; מסמכים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי של אבי הנאשם; מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של אבי הנאשם וכן תעודת גירושין.

טיעוני הצדדים לעניין העונש וראיותיהם

התביעה סבורה כי מדובר במי אשר ניצל את תפקידו ואת סמכויותיו ומעל באמון שניתן בו על ידי מפקדיו. בהנפקת התעודות שלא על פי סמכות ובניגוד להוראות, פגע הנאשם בחוסנו של צה"ל ובערכי אמינות ואחריות, אשר הינם חלק מהקוד האתי. התובע הדגיש כי הנאשם, בהכירו את הנהלים ואת גבולות סמכויותיו, ידע שאינו מורשה לבצע זאת, ואף ידע שהחיילים אינם זכאים לאותן תעודות. הישנותם של המעשים ביחס למספר חיילים וביחס לשני סוגי תעודות (תעודה 327 ותעודת חוגר) מחייבת, לגישת התביעה, החמרה בעונשו.

מנגד, סבורה ההגנה כי ניתן להסתפק במקרה זה בעונש מקל אשר צופה בעיקרו פני עתיד. ההגנה אינה חולקת על כך שהנאשם מעל באמון שניתן בו, אולם סבורה כי נסיבות העבירה מצדיקות הקלה. הנאשם לא קיבל בעבור מעשיו כסף או כל טובת הנאה אחרת, השימוש בתעודות היה דל ומצומצם ולא התממש כל סיכון פוטנציאלי כתוצאה מהנפקתן, המעשים אירועו לאורך תקופה בת חודשיים ומאז חלף זמן רב, במהלכו חווה הנאשם עינוי דין מתמשך, שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה, הביע צער וחרטה, והמשיך לבצע את תפקידו הצבאי כמיטב יכולתו. הסנגור הדגיש כי העיכוב שחל מאז גילוי הפרשה ועד היום אינו רובץ כלל לפתחה של ההגנה.

בנוסף לנסיבות אלו, ציין הסנגור כי אין להתעלם מעונשים שהוטלו על מעורבים אחרים בפרשה, במסגרת הליכים משמעתיים, והעובדה כי אף אחד מהם לא נדון למחבוש בפועל.