תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
29431-11-09
23/03/2010
|
בפני השופט:
עודד מאור
|
- נגד - |
התובע:
חנה ביבי
|
הנתבע:
יורם צבארי
|
|
החלטה
לפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה כספית של הסכום של 5455 ₪ אותה הגיש התובע שהוא קבלן שיפוצים כנגד הנתבעת, מי שהזמינה שיפוץ בביתה.
על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעת פנתה לתובע על מנת שיבצע עבודת שיפוץ מקיפה.
בין הצדדים הוסכם בראשית הדרך על כך שהעבודות יעמדו על סך של כ-42000 ₪.
אולם עם התקדמות העבודה וכך ניתן ללמוד, וכפי שנטען בכתב התביעה נעשו עבודות נוספות, שלטענת התובע עומדות על סך של כ-64000 ₪.
טוען התובע שעבודות השיפוץ הסתיימו במרץ 2009 אולם מציין שנותרו מספר תיקונים קטנים העולים לסך של 1163 ₪ אולם על אף רצונו לסיים אותם לא הסתייע הדבר מאחר והנתבעת לא אפשרה לו לבצע את התיקונים ולפיכך תובע את 5000 השקלים המהווים את ההפרש בין התשלום ששולם לבין יתרת החוב, בניכוי הסך של 1163 ₪ שהם התיקונים שנותרו לביצוע.
במסגרת בקשת רשות להתגונן שהוגשה טענה הנתבעת שעל פי הצעת המחיר הראשונה סוכם שהמדובר במחיר קונקלוסיבי ,היינו שכר פאושלי עבור העבודה אולם הודתה הנתבעת בתצהירה שלאורך הדרך הגיעו הצדדים לסיכומים נוספים עליהם חתמו, ראה למשל את נספח ד' לבקשת רשות להתגונן, שכעת נטען שהמדובר בהסכם שנכפה על הנתבעת על ידי התובע.
עוד טוענת הנתבעת שהתובע איים לעזוב את הבית ולהפסיק את העבודות ולכן נאלצה לשלם סכומים מעבר להתחייבויות עליהם חתמה.
לנתבעת טענות רבות באשר לאיכות העבודה ולהפרות התחייבויות התובע בקשר לעבודה שבוצעה.
עוד טוענת שהעבודה נעשתה באופן רשלנית ועלות הנזקים עומדת , נכון למועד עריכת תצהירה על סך של 50000 ₪ , מה גם שהתובעת עותרת לחיוב התובע בפיצוי בעבור הארכת שכירות ועוגמת נפש.
התצהיר בתמיכה לבקשת רשות להתגונן כללי וסתמי, ככל הניראה לנתבעת יש טענות שכנגד .
אין די בהלאת טענות כלליות כדי להוות טעם במתן רשות להתגונן.
עצם העובדה שנגרמו נזקים כללים, שלנתבעת עילת תביעה ככל הנראה, אין בה כשלעצמה כדי להוות עילה וטעם למתן רשות להתגונן.
גם לגרסתה לכאורה כי המדובר בתשלום פאושלי אלא על מה שתסמוך במיוחד לאור העובדה שנחתם מסמך מאוחר יותר המלמד על תשלומים נוספים.
הטענה הסתמים לפיה מדובר במסמך שנעשה תחת לחץ ואיומים אינה מגובה בכל ראיה נוספת.
אין החולק שכבר החל מחודש מרץ 2009 סיים התובע את עבודתו אצל הנתבעת ולפיכך היה על הנתבעת להודיע לתובע בכתב כי המסמכים שנחתמו נחתמו תחת לחץ, זאת לא נעשה עד היום.
אומנם התביעה נסמכת על מסמך אותו ערך התובע אולם הנתבעת במסגרת תצהירה לא העלתה טענה לפיה העבודות לא בוצעו אלא טענות כלליות, באשר לנזקים שנעשו על ידי התובע ועל ידי עובדיו.
בנסיבות אלה ניראה שאין לנתבעת כל הגנה כנגד התביעה.
לפיכך אני דוחה את בקשת רשות להתגונן.
ניתן בזה פס"ד לתשלום מלוא סכום התביעה.