פ.ע.ברעוז ואח' נ' עובד ואח'

החלטה

בפני בקשת התובעים ( להלן: "המבקשים" ) לזמן לעדות חוקר מס הכנסה עזרא טרבלסי בעקבות הכחשת הנתבע את חתימתו על הודעתו בפני החוקר. לטענתם, מדובר בעדות הנדרשת לצורך הזמת גרסתו של משיב 2 ולקידום ברור האמת כהגדרתם. באמצעות עדות העד ניתן יהיה להגיש את הודעת המשיב לתיק בית המשפט שכן מדובר במסמך שנוגע בלב המחלוקת בין הצדדים.

המשיבים מתנגדים לבקשה שכן לשיטתם פרשת התביעה הסתיימה בישיבת 13.2.13 כאשר ב"כ המבקשים הצהיר "אילו עדי". המשיבים מתנגדים להגשת המסמך מכיוון שמדובר במסמך שלא גולה במסגרת הליך גילוי המסמכים וכן מהטעם שבית המשפט לא התיר את הגשתו לתיק בית המשפט.

המשיבים מפנים לעובדה, שתיק החקירה המקורי בוער במס הכנסה כך שחקירת עד מבלי שיש בידיו את כל מסמכי התיק. לטענתם, ב"כ המבקשים ייצג את המשיב בהליך אחר שקשור לתיק דנן ועושה שימוש במסמך שהגיע לידו במסגרת הליך זה.

המבקשים בתשובתם טוענים, כי מדובר בעד שצריך לזהות את חתימתו על המסמך בלבד. כן דוחים המבקשים את טענת המשיבים לפיה ב"כ המבקשים ייצג את המשיב במסגרת הליכים אחרים שקשורים לתיק דנן וטוענים, כי ב"כ המבקשים לא ייצג את המשיב במסגרת הליכים אחרים שקשורים בתיק דנן.

דיון:

האם ראוי להתיר לתובעיםלהגיש ראיה נוספת לאחר סיום הגשת ראיות התביעה והכרזת התובעים "אילו עדי"?

עמדת הפסיקה:

"...הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב "חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע "א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (742 ,738 (3; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339 ,337 (4)..." רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002(2), 1142 , 1143 (2002)

ראה עוד על הרציונאל המנחה:"...ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.
והטעם לדבר?
"כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה". (ההדגשה במקור; ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' פ"ד יט(339 ,337 (4 (מפי השופט זילברג)..." ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3), 738 , 742-743 (1992)

מתי יתיר בית המשפט הגשת ראיה נוספת כחריג לכלל:

"...עם זאת, עקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). עמד על כך השופט צבי ברנזון:
הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה.
[ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(479 ,477 (3] ..." רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4), 577 , 579-580 (2001)

בנסיבות המפורטות בבקשה , קרי איתור העד המבוקש, רק לאחר סיום פרשת התביעה ובשים לב למדיניות המשפטית הנוהגת כמפורט לעיל וכן בשים לב לכך ששלב ההוכחות טרם הסתיים וכי מדובר בראיה שנדרשת לצורך בירור האמת ולמשיבים לא יגרם כל עוול בעקבות מתן ההיתר אני מורה כמבוקש.

העד יוזמן לדיון ההוכחות ביום 1.12.13 שעה 12:30.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: