פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ נ' סבית

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 18.1.12. בהתאם לפסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיבה סכום של כמיליון ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת בגין רכישת ברזל לעסק שלו.

לטענת המבקש, עוד ביום 17.1.12 עתר למתן ארכה להגשת הגנה, אולם בקשה זו נעלמה מעיני ביהמ"ש. כן הוא טוען, כי כלל לא ידע כי ניתן פסק דין, אלא בסמוך להגשת הבקשה שלפני, שהוגשה ביום 21.3.12.

המבקש מוסיף וטוען, כי כתב התביעה כלל לא הומצא לידיו, אלא הוא מצא אותו זרוק ליד העסק שלו ביום 10.1.12, פנה לקבלת ייצוג משפטי, והמתין לתשובת ב"כ המשיבה לבקשתו לקבל ארכה להגשת כתב הגנה. רק משלא ניתנה לו תשובה לעניין זה פנה לביהמ"ש, לטענתו, כאמור, ביום 17.1.12.

כבר כעת ייאמר, כי הבקשה הנ"ל הובאה בפני ביום 22.1.12, ובאותו יום ניתנה החלטה, לפיה בתיק כבר קיים פס"ד, ולכן הבקשה נדחית.

לגופו של עניין טוען המבקש, כי התביעה נשענת על כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה, ואילו הכרטסת שנויה במחלוקת. המבקש לא פרט בבקשתו מה היא המחלוקת, אם הוא מודה בחלק מהתביעה, ומדוע הוא חולק על הכרטסת, אלא הסתפק בטענה כאמור, כי הכרטסת שנויה במחלוקת. בנוסף הוא טוען, כי התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, למרות שאינה מתאימה להתברר בדרך זו.

המשיבה מתנגדת לביטולו של פסק הדין. לטענתה, אין בפי המבקש הגנה כל שהיא, ולא בכדי לא פורטו טענות ההגנה בתצהיר. לטענתה, התביעה הוגשה לאחר שחוללו שיקים רבים של המבקש, של אשתו ושל בנו, בסכום כולל של כחצי מיליון ₪. עוד טוענת המשיבה, כי כתב התביעה נמסר לידי המבקש כדין, ופסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה חתום. טענתו של המבקש, כי ביקש ארכה להגשת כתב הגנה ביום 17.1.12, ובטרם ניתן פסה"ד אינה אמת, שכן הבקשה הוגשה לביהמ"ש רק ביום 22.1.12. כן המשיבה טוענת, שחלפו חודשיים עד להגשת הבקשה לביטול, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

אין ספק, כי בקשתו של המבקש לוקה בכמה דברים, כמפורט בתגובת המשיבה.

המבקש כלל לא התייחס בבקשתו לעובדת קיומו של אישור מסירה חתום בידיו, לכאורה, ואף טענתו כי הגיש את הבקשה להארכת מועד עוד בטרם ניתן פסה"ד אינה נתמכת בדבר (כגון חותמת ביהמ"ש מהתאריך הנטען). העיקר הוא, כי טענת ההגנה של המבקש לא פורטה כלל וכלל, אפילו לא באופן מינימאלי, והמבקש הסתפק באמירה, כי הכרטסת של המשיבה שנויה במחלוקת.

יחד עם זאת, מדובר בפסק דין בסכום גדול, ותחושת אי הנוחות מהותרת פסק דין בסכום כזה על כנו, לאחר שניתן במעמד צד אחד, ומבלי שניתן למבקש יומו בביהמ"ש, גוברת על כך שקיימים ליקויים כאמור בבקשה לביטולו. כידוע, זכות הגישה לערכאות הוכרה זה מכבר כזכות יסוד, ולא בנקל תישלל מבעל דין, ובמיוחד דברים אמורים כאשר עסקינן בפסק דין אשר חייב את המבקש בתשלום סכום גדול, כבמקרה דנן.

לכן, אין מנוס לטעמי מביטולו של פסק הדין, בד בבד עם חיוב המבקש בהוצאות המשיבה.

אשר על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 18.1.12.

אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה, בסך 5,000 ₪.

בנסיבות העניין, אני מורה כי בקשת רשות להתגונן תוגש עד ליום 16.9.12, שאם לא כן תהיה המשיבה זכאית ליטול פסק דין לטובתה.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: