אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ"ל 7210-06-15 מדינת ישראל נ' לוריה

פ"ל 7210-06-15 מדינת ישראל נ' לוריה

תאריך פרסום : 24/06/2016 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית משפט השלום תל אביב - יפו
7210-06-15
14/06/2016
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד עידן שניר
נאשמים:
יהודה אשר לוריה
עו"ד שני דבש
הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח בתוקף ותוך שרישיון הנהיגה פקע מעל 6 חודשים וליתר דיוק מחודש יולי 2004. על פי האמור בכתב האישום נהג הנאשם ביום 1.6.15 ברחוב לוי אשכול בקריית אונו כשהוא פסול לנהיגה, תוקף רישיונו פקע כאמור וללא ביטוח תקף. על פי האמור בכתב האישום, דבר הפסילה הודע לנאשם על ידי חוקר המשטרה יהודה נחמיאס ( להלן: "החוקר") ביום 4.9.13 ( להלן: "ההודעה"). במענה לכתב האישום מיקד הנאשם את כפירתו במודעות למתן ההודעה על ידי החוקר. הנאשם הודה בנהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח בתוקף ותוך פקיעת רישיון הנהיגה כאמור אך טען כי לא היה "במצב הכרתי שאפשר לו להבין את משמעות הודעת החוקר בעניין היותו פסול" ( ע' 2 ש' 8-9).

2.נוכח צמצום יריעת המחלוקת הוגשו מרבית ראיות התביעה בהסכמה תוך שבמסגרת פרשת התביעה נחקר רק החוקר. מתברר, כי הנאשם היה מעורב ביום 4.9.13 בתאונת דרכים בעקבותיה הובהל לבית החולים. לאחר שטופל והועבר לחדר התאוששות נחקר בשלב כלשהו על ידי החוקר ונמסרה לו, כאמור מטופס החקירה, ההודעה. החוקר ציין בחקירה נגדית כי אין לו תרשומת ביחס לנוכחים בחקירה, זולתו וזולת הנאשם. עוד ציין כי לא בדק עם רופא או איש צוות רפואי את כשירותו של הנאשם לעמוד בחקירה אולם לדבריו אם מצא לחקור את הנאשם אות הוא כי הנאשם היה כשיר לכך ( ע' 6 ש' 30). לטענת החוקר, היה הנאשם אמור להגיע לשימוע במשרד אגף התנועה אולם לא הוצגה כל ראיה לפעולות שננקטו על ידי המשטרה לאחר חקירת הנאשם. עוד ציין החוקר כי לא חלה עליו חובה לתעד בכתב את דבר ההודעה לנאשם.

3.בפרשת ההגנה העידו הנאשם ורעייתו. הנאשם טען כי התאונה אירעה בעקבות נפילת רמת הסוכר ("היפו"). הוא הובהל לבית החולים על ידי מד"א כשהוא סובל, לטענתו, "כאבי תופת" והיה מטושטש. לאחר מכן, בשלב מסוים הגיע החוקר ושאל את הנאשם שאלות. לטענת הנאשם מצבו עובר לחקירה היה כזה כך "שהייתי עם עיניים עצומות, לא הבנתי את התשובות אליהם, אמרתי לא יודע, לא זוכר, לא ידוע לי, תשובות כאלה" (ע' 7 ש' 18-17) וכן "לא ידעתי על מה הוא מדבר בכלל" ( ע' 7 ש' 21) וכן כי במהלך החקירה " הייתי כל הזמן עם עיניים עצומות. לא הייתי בנושא בכלל. לא הייתי בעולם הזה. גם אם הוא היה שואל אותי אם רצחתי לא יודע מה הייתי עונה לו" (ע' 7 ש' 27-28).

4.רעיית הנאשם העידה אף היא. לדבריה, הייתה לצד הנאשם בעת החקירה. הנאשם היה עם עיניים עצומות ולשאלות החוקר השיב רק "כן" "לא" " לא יודע" וכיו"ב. כאשר נשאלה רעיית הנאשם אם שמעה את החוקר מוסר לנאשם את ההודעה השיבה כי "את זה ספציפית אני לא יודעת התמקדתי בפצוע" ( ע' 11 ש' 28). אשר למצבו ההכרתי של הנאשם בעת החקירה אמרה רעייתו כי "לא יודעת אם הוא היה איתנו, הוא היה עם עיניים עצומות" ( ע' 11 ש' 26)

דיון והכרעה

5.כאמור, אין חולק כי הנאשם נהג בזמן פסילה, ללא ביטוח בתוקף וכאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע מחודש יולי 2004. הגנת הנאשם מצומצמת לטענה אחת ויחידה והיא כי לא היה מודע לכך שהחוקר הודיע לו כי הוא פסול לנהיגה. ודוק: הנאשם אינו חולק כי במהלך החקירה היה בהכרה מלאה. לטענתו " לא הייתי בפוקוס. הייתי בהכרה" ע' 9 ש' 12). על כן, הדיון שלהלן יתמקד בשאלה אם אכן עולה מנתוני האירוע כי הנאשם אכן לא היה "בפוקוס" שאפשר לו להבין את ההודעה שמסר לו החוקר. אקדים ואומר כי תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. תשובה זו נסמכת על הטעמים הבאים: ראשית, לא הוכח כי מצבו הרפואי של הנאשם היה כזה שלא אפשר לו להבין, מנטאלית, את ההודעה. שנית, תשובות הנאשם בחקירה מפורטות ומלמדות כי הנאשם הבין היטב את שנשאל ומסר תשובות ענייניות ומדויקות ובתוך כך היה במצב שאפשר לו להבין את ההודעה. שלישית, גרסת הנאשם כי אינו זוכר את ההודעה סותרת במובן מסוים את טענתו כי לא הבין את ההודעה. רביעית, התרשמתי כי הנאשם ורעייתו עשו מאמץ לנסות ולהעצים את השפעת התאונה על מצבו של הנאשם ובתוך כך לגמד את מצבו המנטלי של הנאשם לאחר התאונה ובעת החקירה.

6.נקודת המוצא לדיון בענייננו היא "שהיה על ההגנה, במקרה זה, להוכיח שהמערער היה במצב הכרתי שלא היה יכול לאפשר לו לשתף פעולה עם דרישת השוטר..." ( עפ"ת 32014-05-16 יגודייב נ' מדינת ישראל). הנה כי כן, לא התביעה היא הצריכה להוכיח כי מצבו המנטלי – ההכרתי של הנאשם אפשר לו להבין את מהלך החקירה אלא הנאשם הוא הצריך להראות כי מצבו המנטלי – ההכרתי לא אפשר לו להבין כהלכה את ההודעה שנמסרה לו במהלך החקירה. הנאשם לא עמד בנטל זה שכן לא הוצגה לי כל חוות דעת המלמדת כי נוכח מצבו הגופני או הנפשי של הנאשם לאחר התאונה האמורה, לא היה ביכולתו להבין כהלכה את דברי החוקר בחקירה, לרבות את ההודעה.

7.זאת ועוד: בניגוד לטענות הנאשם ורעייתו לפיהן הנאשם, בשל מצבו, הסתפק בתשובות לקוניות של "כן" לא" "לא יודע" עולה מת/9 כי הנאשם מסר תשובות מפורטות ומדויקות לשאלות עליהן נשאל. תשובות אלה – שעל תוכנן אין כל עוררין במשפט זה – מצביעות לטעמי באופן חד משמעי כי הנאשם היה במצב מנטאלי שאפשר לו להבין הבן היטב את שאלות החוקר וממילא את ההודעה בדבר היותו בפסילת רישיון. כך, נרשם כי הנאשם אומר לחוקר – " זה נכון שנהגתי היום ברכב של הבן שלי, לא זוכר מס' רישוי, רכב מסוג קנגו בת"א ברחוב טירת צבי, אני רציתי להגיע הביתה וסמוך לבית מס' 8 עשיתי תאונה. אני משער שקיבלתי היפו. אני חולה סכרת. לרגע היה לי בלק אאוט ואיבדתי שליטה. אני זוכר שפגעתי בכלי רכב חונים. משטרה ומד"א היו במקום". כשנשאל אם היה לבד ברכב השיב הנאשם בחיוב וכאשר נשאל למצב הרכב ענה "רכב מעולה. הכל תקין". כשנשאל אם הוא מחויב להחזיק עמו תרופה כלשהי השיב "אני לא חייב אבל יש לי קוביית סוכר". אכן, חלק מתשובות הנאשם היו לקוניות, כמו למשל כאשר נשאל אם ידוע לו על היותו פסול. ואולם לא התרשמתי כי לקוניות זו אינה חריגה על רקע מהות השאלה אותה נשאל הנאשם. כך או כך תשובות לקוניות אלה אינן מעוררות חשש, על רקע הפירוט האמור, כי קיים ספק אם הנאשם מבין את אשר הוא נשאל על ידי החוקר. בעדותו בבית המשפט אשר ניתנה בעת שהנאשם היה כשיר לחלוטין לתת עדות אישר הנאשם את נכונות תשובותיו לחוקר בחקירה ומכל מקום לא שלל את תוכן הדברים שאמר לחוקר במהלך החקירה. כך למשל, כאשר נשאל אם ויתר על זכות לעו"ד טרם חקירה לא השיב הנאשם כי לא ויתר על זכות זו אלא רק כי "כנראה שאולי אמרתי לו".

8.לשאלה המרכזית בענייננו, היינו האם החוקר הקריא לנאשם את גזרי הדין שניתנו בעניינו והודיע לו כי הוא פסול לנהיגה אמר הנאשם: "לא זכור לי שהוא הודיע דבר כזה. מה שהוא אמר לי אני לא זוכר, לא יודע. לא הבנתי מה הוא מדבר איתי בכלל" ( ע' 8 ש' 19-20). גם במקום אחר ציין הנאשם כי "למחרת לא זכרתי מה היה. לא היה לי שום מסמך לברר" ( ע' 10 ש' 2). ודוק: ספק אם הגרסה כי הנאשם אינו זוכר את ההודעה מתיישבת עם הגרסה לפיה לא הבין כלל את הדברים שכן את הנאשם כלל לא הבין מה שח הבוחן – כיצד ומה היה יכול לזכור מתוך דברים אלה?!

9.מעבר לכל האמור התרשמתי כי הנאשם ורעייתו עשו מאמץ של ממש לגמד יכולתו המנטלית של הנאשם להבין את אשר שח לו החוקר. רעייתו של הנאשם הגדילה לעשות וטענה בעדותה כי תשובותיו של הנאשם היו לקוניות "כן" "לא" "לא יודע" אך משום מה ובאורח מוזר כאשר נשאלה אם היא שמעה את החוקר מקריא לו את גזרי הדין בהם נפסל לנהיגה ענתה "את זה ספציפית אני לא זוכרת. התמקדתי בפצוע" ( ע' 11 ש' 28). צא ולמד: כאשר נוח לרעיית הנאשם להציג את הנאשם כמי שאינו מבין את הנאמר לו בחקירה עלה בידה לזכור היטב את תשובות הנאשם. כאשר לא היה לה נוח לזכור את הודעת הבוחן, השיבה כי "את זה ספציפית" אינה יכולה לזכור, משום מה.

10.בסיכומיה טענה ב"כ הנאשם להגנה מן הצדק שכן הנאשם נתן את הדין על האירוע התאונתי שבגינו אושפז ולאחר מכן נחקר על ידי החוקר (תיק ת"ד 854-10-13; (להלן: "תיק התאונה"). טענה זו יש לקבל באופן חלקי בלבד. אמת, בתיק התאונה נתן הנאשם את הדין גם על עבירה של נהיגה תוך פקיעת רישיון נהיגה מחודש יולי 2004 ועל כן ברור כי אין מקום לשפוט אותו בשנית על אותה מסכת עובדתית. עם זאת, הרשעתו בדין בעבירה זו אינה "מחסנת" את הנאשם מלשוב ולתת את הדין על עבירה דומה ככל שנעברה ובלבד שלא ייתן את הדין פעמיים בגין אותה תקופה בה היה רישיון הנהיגה שלו חסר תוקף. כמו כן, בכתב האישום בתיק התאונה האמור לא נכללה עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ