אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סנא אשקר נ' משרד הבריאות- מדינת ישראל

סנא אשקר נ' משרד הבריאות- מדינת ישראל

תאריך פרסום : 12/11/2017 | גרסת הדפסה
פ"ה
בית דין אזורי לעבודה נצרת
66788-12-14
26/10/2017
בפני השופט:
מוסטפא קאסם

- נגד -
התובעת:
סנא אשקר
הנתבע:
משרד הבריאות- מדינת ישראל
פסק דין
 

 

1.התובעת, אחות מוסמכת העובדת במשרד הבריאות בנצרת, עותרת להכיר בתואר השני, אותו קיבלה מאוניברסיטת קלארק שבארצות הברית, לצרכי גמול, שכר, השמה וקידום בדירוג האחיות.

כן עותרת התובעת, לחיוב הנתבעת בפיצויים בסך של 29,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה עקב אי הכרה בתואר השני, החל מנובמבר 2010 ועד למועד הגשת התביעה.

 

רקע

 

2.התובעת החלה את לימודיה לתואר שני, בשלוחתה בארץ של אוניברסיטת "קלארק" מארה"ב, וקיבלה, בשנת 2010, תעודת הסמכה בהתאם.

בעוד שהתובעת טוענת כי התואר השני, הנו ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות", הנתבעת טענה כי מדובר בתואר שני ב- "מינהל ציבורי".

 

3.לאחר שסיימה את לימודיה, פנתה התובעת למינהל משאבי אנוש במשרד הבריאות וביקשה להכיר בהסמכתה לצורך שיבוצה בסולם שכר אקדמי לאחיות.

 

4.ביום 4.3.12 החליט מנהל תחום בכיר שכר ויחסי עבודה במשרד הבריאות – מר הרולד בר (להלן: "מר בר"), שלא להכיר בלימודי התובעת לצורך שיבוצה בסולם שכר אקדמי לאחיות, וזאת ללא כל הנמקה.

 

5.ביום 9.8.13 פנתה התובעת שוב למר בר, הפעם באמצעות בא-כוחה דאז, עו"ד מרואן מישרקי, וביקשה לקבל החלטה מנומקת, כולל פירוט הסיבות והשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה שלא לאשר את בקשתה.

 

6.בתשובתו מיום 13.10.13 השיב מר בר, למכתב, בזו הלשון:

"בבדיקתי מצאתי שתשובותיי השליליות התבססו על תוכן הדיפלומה שהציגה העובדת. חוג הלימודים האקדמי שכתוב בדיפלומה אינו מוכר להשמת שכר לאחיות. על כן, לא יכולתי להכיר בהשכלה זו להשמת שכר אקדמי".

 

7.כנגד ההחלטה הנ"ל, הוגשה התביעה שלפנינו.

 

עיקר טיעוני התובעת

 

8.התואר השני אותו למדה התובעת הינו בתחום "ניהול מערכות בריאות" והוועדה להערכת תארים שבמשרד החינוך, אף אישרה כי מדובר בתואר שני ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות" (ולא "מינהל ציבורי" בלבד, כטענת הנתבעת).

עוד טענה התובעת, כי היא עומדת בקריטריונים המחייבים שקבעה הוועדה הבינמוסדית שהינה הגוף המוסמך להכיר בתארים אקדמיים לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות (להלן: "הוועדה הבין-מוסדית"), אשר הכירה בתואר ב"מינהל מערכות בריאות" כמזכה לעניין דירוג שכר, כמפורט בחוזרים שהוציאה.

 

התובעת צירפה מסמכים שונים, לרבות מסמכים מהמכללה לישראל ומאוניברסיטת קלארק שבארה"ב, שיש בהם, לשיטתה, כדי לחזק את טענתה לפיה התואר השני שלמדה הינו בניהול מערכות בריאות.

9.התובעת הוסיפה כי בשנת 2008 פרסמה העמותה לקידום הסיעוד בבריאות הציבור בשיתוף פעולה עם המכללה לישראל מודעה בדבר "תכנית לתמיכה באחיות חברות העמותה הנרשמות ללימודים במכללה לישראל לשנת תשס"ח" (להלן: "המודעה").

אחת מהתוכניות שהוצעו במודעה על ידי המכללה לישראל הייתה לימודי תואר שני – התמחות במינהל מערכות בריאות מטעם אוניברסיטת קלארק.

בתחילת שנת 2009 התובעת נרשמה, יחד עם מספר אחיות נוספות, לתוכנית הלימודים האמורה, בתיאום והסכמת המפקחת הנפתית. כך גם, תואמו ימי הלימודים עם המפקחת האזורית במשרד הבריאות ועם הוועדה הארצית ללימודים אקדמיים. התובעת אף הגישה בקשות למלגות וזאת – בשיתוף פעולה מלא עם האחות המפקחת המחוזית ועם ועד האחיות.

 

לטענת התובעת, משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם העמותה לקידום הסיעוד בבריאות הציבור היו מעורבים בתכנון תכנית הלימודים שהיא למדה, וכי הלימודים התנהלו בתיאום עם המפקחת הנפתית האזורית במשרד הבריאות ובעידודה ואף הוצג בפני התובעת ויתר האחיות מצג על ידי משרד הבריאות לפיו התואר ב"מינהל מערכות בריאות" יוכר להן לצורך השיבוץ בסולם האקדמי. ומכאן, הסתמכותה של התובעת על מצג זה היה הגורם הדומיננטי לרישומה ללימודי התואר השני.

 

10.התובעת טענה עוד, כי הנתבעת הטעתה אותה ללמוד את התואר שלמדה וגרמה לה להאמין שהתואר יוכר לצורך קידומה ודירוג שכרה, וזאת בין היתר, על ידי הוצאת חוזרים מטעים בהם הקריטריונים הנדרשים לצורך הכרה בתואר האקדמי אינם בהירים.

 

11.הנתבעת הכירה בתארים זהים של אחיות אחרות לצורכי שכר וקידום, וסירבה להכיר בדיפלומה של התובעת ובכך הפלתה אותה לרעה לעומת חבריה.

 

12.לאור האמור, בית הדין התבקש לקבוע כי התואר השני אותו למדה התובעת מוכר לצורך השיבוץ בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות לצורך שכר, קידום מקצועי, וכל צורך אחר. בנוסף, לחייב את הנתבעת בסך של 500 ₪ לחודש (על דרך האומדן) בגין הסכומים שנגרעו ממנה עקב החלטת הנתבעת בעניינה, ובסה"כ 29,000 ₪ (מ-11/2010 ועד להגשת התביעה – 58 חודשים * 500 ₪).

 

עיקר טיעוני הנתבעת

 

13.התובעת לא הראתה כי קיימת לה זכות על פי דין וכי זכות זו הופרה בדרך כלשהיא. התובעת למדה לתואר שני שאינו מוכר לצורכי שכר לפי חוזר הוועדה הבינמוסדית הרלוונטי לענייננו (משנת 1998), ומטעם זה יש לסלק את התביעה על הסף בהיעדר עילת תביעה.

 

14.התואר השני של התובעת הינו בתחום "מינהל ציבורי" – אכן תואר שני בניהול מערכות בריאות הינו תואר מוכר לצורך סולם השכר האקדמי , אולם התובעת לא למדה תואר זה, כי אם תואר במינהל ציבורי.

 

אישור השקילות מהוועדה להערכת תארים אינו גורע מזכויותיו של מעסיק בשירות המדינה המבקש להיעזר בהערכה זו כדי לקבוע הוראות וכללים נוספים במסגרת שיקול דעתו לעניין דירוג ושכר – כפי שכתוב בבירור על גבי האישור.

 

15.באשר לטענת התובעת בדבר הסתמכות והטעיה, הנתבעת טענה כי תיאום ימי הלימודים ומימונם, אינם נוגעים להכרה בתואר הנלמד לצורכי סולם השכר. הגורם המוסמך להכרה בסולם השכר האקדמי לאחים ואחיות הינו הוועדה הבינמוסדית והחוזרים המפורסמים בזיקה להחלטותיה.

 

זאת ועוד, הנתבעת הכחישה את הטענה כי "הכל" היה בתיאום והסכמת המפקחת הנפתית, בוודאי שלא בכל הנוגע לשיבוץ בסולם השכר. בניגוד לנטען על ידי התובעת, המפקחת הנפתית סברה כי בשל מחסור באחיות בתחנה לא ניתן לאשר לתובעת היעדרות למטרת לימודים, ולגבי סמסטר הקיץ (במהלכו התקיימו לימודים פעמיים בשבוע) הנטייה הייתה להמליץ לאשר יום אחד לימודים על חשבון מכסת ימי השתלמות ובתום המכסה – על חשבון חופשה שנתית. בסופו של יום, בקשתה של התובעת לאישור ימי היעדרות בשכר ומימון התואר – לא אושרה על ידי הוועדה ללימודים אקדמיים.

 

16.הנתבעת הוסיפה, כי אין לה כל נגיעה למודעה מחודש 6/2008 אליה הפנתה התובעת. כך גם, החוזרים שהופצו על ידי הנתבעת היו ברורים ולא הייתה בהם כל הטעיה.

הנתבעת הכחישה את הטענה לפיה היוזמה, ההצעה, העידוד והשיתוף הנטענים היו מצידה. כן נטען, כי לא הוצג בפני התובעת ולא ניתנה לה התחייבות כלשהיא על ידי גורם מוסמך בנתבעת או מי מטעמה כי התואר השני במינהל ציבורי אותו למדה, יוכר לצורכי סולם השכר האקדמי. לחילופין, גם אם ניתן להבין שהייתה התחייבות כזו מצד מי מטעם הנתבעת, דבר המוכחש, הרי שהתחייבות זו לא ניתנה על ידי בעל הסמכות לתיתה, ובוודאי שלא ניתנה מתוך כוונה לתת לה תוקף משפטי מחייב.

 

17.עוד ציינה הנתבעת, כי פעלה כדין וללא כל הפליה מצידה. הנתבעת הדגישה כי קיים שוני בין התעודות שניתנו לתובעת ולאותם עובדים שלטענתה הופלתה לעומתם.

לאור האמור, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.

 

ראיות שנשמעו בדיון

 

18.בשים לב למחלוקת הקיימת בין הצדדים, לא היה מנוס משמיעת ראיות.

מטעם התובעת, העידו מספר אחים ואחיות שלמדו באותה אוניברסיטה ולימודיהם הוכרו על ידי הנתבעת והם: גב' בלה מונסטרסקי, מר מוחמד אטרש, גב' אימאן איוב, גב' אבו ימן נרג'ס.

כמו כן, העידו מטעם התובעת, גב' ברכה אברהם, מי ששימשה כמפקחת נפתית במועד בו החלה התובעת את לימודיה וכן גב' אשכנזי מוריה, יו"ר חטיבת אחיות בהסתדרות האחיות.

מטעם הנתבעת העיד מר בר.

 

השאלות הטעונות הכרעה

 

19.מהי ההסמכה שקיבלה התובעת עם סיום לימודי התואר השני?

כשאלות משנה נבחן מה מעמדו של אישור הוועדה להערכת תארים והאם רשאי משרד הבריאות לבדוק את תוכנם של התארים האקדמיים, אשר בגינם הוא נדרש לשלם תוספת שכר, בהתעלם ממנו?

 

20.האם התובעת הוטעתה ו/או הופלתה לעומת חבריה למקצוע, והאם עומדת לה טענת ההסתמכות כפי שהיא טוענת.

 

דיון והכרעה

 

21.בטרם נבחן את השאלות השנויות במחלוקת נציין, כי בעקבות ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 5.10.16 וניסיונותינו להביא את הצדדים להסדר ובעקבות הערותיו של בית הדין באשר לאופן בו נתקבלה ההחלטה בעניינה של התובעת, נאותה הנתבעת להעביר את עניינה של התובעת לוועדה הבין-מוסדית, כדי שתבחן אם יש מקום לאשר את בקשתה של התובעת.

לאחר שהתייחסה הוועדה הבין-מוסדית לחלק מהטענות שהועלו במסגרת ההליך ולחלק מהמסמכים, החליטה לצדד בהחלטתו של מר בר שלא להכיר בתואר אותו למדה התובעת לצרכי שכר.

על החלטת הוועדה, שניתנה כאמור לאחר שלב שמיעת הראיות, עוד נעמוד בהמשך.

 

הוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל

 

22.מזה שנים רבות נוקטת נציבות שירות המדינה במדיניות שמטרתה לעודד את עובדי שירות המדינה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. המטרה המוצהרת של המדינה למדיניות זו, הינה לעודד "אקדמיזציה של השירות". על רקע עובדה זו, הונהגו במסגרת הסכמי העבודה הטבות כספיות וכן הטבות שעניינן דירוג וקידום לעובדי המדינה בעלי תואר אקדמאי.

לאור גלי העלייה ארצה בתחילת שנות השבעים, התעורר הצורך להעריך, לעניין הטבות אלה, את התארים האקדמאיים המוענקים על ידי מוסדות אקדמאיים בחו"ל בהשוואה לתארים אקדמאיים אשר מוענקים בארץ.

 

על רקע זה, נחתם ביום 5/7/73 הסכם קיבוצי בין המדינה ומעסיקים ציבוריים נוספים לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות האקדמאיים במדעי החברה והרוח שכלל הוראה שעניינה שקילת תארים שניים ושלישיים (במשך השנים התפתחה פרקטיקה מוסכמת לפיה גם בעלי תואר ראשון נדרשים לאישור שקילות מטעם ועדת השקילות) שנתקבלו במוסדות זרים, לצורך הטבות שכר והטבות אחרות לעובדי המדינה. עוד נקבע עם השנים, כי במקרה של ספק, יוכרע הדבר על ידי הלשכה להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל, שליד משרד החינוך או על ידי גוף אחר, אם ייקבע למטרה זו על ידי הרשויות המוסמכות.

בהמשך הוקם האגף להערכת תארים שעיקר פעילותו הייתה הערכת תארים זרים שנלמדו בחו"ל. עם השנים, בעקבות פעילות של מוסדות השכלה זרים בישראל, נדרש האגף גם לדון בתארים אקדמיים של שלוחות ונציגויות של מוסדות אקדמיים זרים בארץ.

לצורך הסדרת פעילותו, האגף להערכת תארים, גיבש לעצמו מספר כללים, שעל פיהם הוא פועל, והיו לא מעט מקרים בהם האגף אף לא הכיר בתארים שנרכשו בחו"ל, לצרכי שכר, משאלה לא עמדו בקריטריונים ובכללים שנקבעו.

(ראו בג"ץ 3379/03 מוסטקי ואח'- משרד החינוך (פס"ד מיום 18.3.04).

 

23.ההסדרים בנוגע לתארים האקדמיים מצאו ביטוי גם בהוראות התקשי"ר.

סעיף 24.212 לתקשי"ר קובע כי:

"יראו עובד כבעל השכלה אקדמית מושלמת (תואר ראשון או שני או שלישי) רק אם הוא בעל תואר ממוסד ישראלי מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן - חוק המל"ג) או אם הוא בעל תואר ממוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת, ובלבד שמוסד כאמור מפוקח אקדמית ומדעית על ידי הרשויות המוסמכות לכך בארץ פעולתו. בעל תואר ממוסד זר כאמור יידרש לעמוד בדרישות ובכללים של האגף להערכת תארים במשרד החינוך, כפי שיהיו מעת לעת, כדי לקבוע אם התואר שקול לתואר ישראלי מוכר כאמור לעיל".

 

הוועדה הבינמוסדית

 

24.באשר לאחים והאחיות המחזיקים בתעודה מאוניברסיטה או כל מוסד אקדמאי אחר בחו"ל וכפי שעלה מהעדויות, גם הם נדרשים, בין היתר, להצטייד באישור להכרה בתואר מהוועדה להערכת תארים בחו"ל שבמשרד החינוך, ככל שהם מעוניינים שהתואר יוכר על ידי המעסיק לצרכי שכר.

 בהקשר זה נציין כי חלק מהמעסיקים שאינם נמנים על המדינה אף קבעו בנהליהם כי קיים צורך בקבלת אישור ההכרה מהוועדה להערכת תארים, כתנאי סף, לצורך שיבוץ אקדמי (ראו לדוגמא חוזר מרוכז 15/00 של קופת חולים כללית אשר הוזכר בס"ע (חיפה) לריסה בוים- שירותי בריאות כללית (פס"ד מיום 23.7.14).

 

25.המקור לקביעת סולמות השכר האקדמיים לאחים ולאחיות הינו בהסכם קיבוצי מהשנים 1980 - 1978, אשר נחתם בין מדינת ישראל, קופת חולים כללית וההסתדרות המדיצינית "הדסה", לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות האחיות והאחים בישראל.

 

26.הגוף המוסמך להכיר בתארים אקדמיים, לצורך שיבוץ בסולמות השכר האקדמיים במגזר הסיעודי, הינו הוועדה הבין-מוסדית. וועדה זו, מהווה פורום של מעסיקים במשרד הבריאות, ובה חברים נציגים מטעם משרד האוצר, משרד הבריאות, קופ"ח כללית, בית החולים שערי צדק, ההסתדרות המדיצינית הדסה, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות.

הוועדה הבין-מוסדית מתכנסת, ודנה בענייני כוח אדם ושכר במערכת הבריאות. יו"ר הוועדה הינו נציג הממונה על השכר במשרד האוצר.

החלטות הוועדה הבינמוסדית מתפרסמות באמצעות חוזרים מטעמה, והם אלו שקובעים לעניין ההכרה בתארים אקדמיים שונים לצורכי דירוג בשכר.

 

27.במרוצת השנים, הוועדה הבינמוסדית הוציאה מספר חוזרים כשהרלוונטי לעניינו, הוא החוזר מיום 5.4.98 (להלן: "החוזר") – במסגרתו פרסם מר בר את סיכום הוועדה הבינמוסדית, וזו לשונו:

 

"נושא החוגים האקדמיים המזכים שיבוץ עובדים שבדירוג האחיות, נדון לאחרונה מחדש במסגרת דיוני הוועדה הבינמוסדית.

בהתאם לסיכום הועדה, החל מ 1/5/98 אחים/אחיות מוסמכים/ות אשר ירכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולמות שכר אקדמיים לאחיות בהתאם לפירוט הבא:

 

1.שיבוץ האחים/יות בסולם שכר אקדמי B.A לאחיות ...

2.שיבוץ האחיות בסולם שכר M.A ו PH.D לאחיות יתאפשר באם העובד מציג תעודה אקדמית בה נכתב שהוא מוסמך או בעל תואר שלישי בחוג המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה ואשר מפורט ברשימת החוגים הר"מ:

 

  • סיעוד.

  • אפידימיולוגיה ורפואה מונעת – במידה ומועסק בתחום זה.

  • פיזיולוגיה.

  • בריאות הציבור.

  • ריפוי באומנויות – בתנאי שהעובד מועסק במחלקות/יחידות ילדים, אונקולוגיה, גריאטריה, פסיכיאטריה.

  • בריאות תעסוקתית – במידה והעובד מועסק בתחום הרפואה התעסוקתית.

  • ניהול מערכות בריאות.

     

    למען הסר ספק, יצוין שאישור חוג אקדמי כמזכה שיבוץ אחיות בסולמות שכר אקדמיים יתאפשר רק באם החוג מפורט ברשימות החוגים הנ"ל" (ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

     

    28.מכלל ההוראות שהבאנו לעיל, התקשי"ר, החוזרים השונים וכן מהעדויות אותם נפרט בהמשך, עולה כי על כל אח/ות המחזיק/ה בתעודה מאוניברסיטה או מכללה בחו"ל להצטייד באישור להכרה בתואר מהוועדה להערכת תארים.

     

    מן הכלל אל הפרט

     

    29.התובעת שסיימה את לימודיה כאמור, קיבלה דיפלומה במינהל ציבורי ("Master of public Administratin").

    יחד עם זאת, הוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, העניקה לתובעת אישור לפיו לימודיה ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות" בשקילה לתואר שני מבין התארים האקדמיים הנהוגים בישראל.

    30.בעוד שהנתבעת נצמדה לאמור בדיפלומה בלבד, התובעת טענה כי יש להעדיף את אישור הוועדה להערכת תארים, אשר לה הועברו מספר מסמכים שהביאו בסופו של יום למתן האישור בנוסח האמור.

    ובכן, מהו חוג הלימודים האקדמי, שלמדה התובעת?

     

    31.נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כעת, כי החלטת הנתבע להיצמד לאמור בדיפלומה בלבד ולהתעלם כליל מהאישור של הוועדה להערכת תארים וממסמכים נוספים, חורגת ממתחם הסבירות.

    כפי שהבאנו בהרחבה לעיל, הדיפלומה אינה חזות הכל, לכן הוקמה הוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, אשר אמורה לבחון כל בקשה ובקשה המוגשת לצורך הכרה בתואר לצרכי שכר. הוועדה להערכת תארים מחייבת כל מבקש להגיש בקשה מסודרת ומפורטת בצירוף מסמכים שונים, לרבות, דיפלומה סופית ולחילופין אישור זכאות לתואר, גיליון ציונים רשמי הכולל נקודות זכות אקדמיות, רשימת הקורסים שנלמדו ושמותיהם, אישור כניסות ויציאות מהארץ לצורך לימודים מטעם משרד הפנים, תצהיר על אופן ביצוע הלימודים חתום בפני עו"ד וכדומה.

    בפני הוועדה להערכת תארים היה הרבה יותר מידע מהוועדה הבינמוסדית אודות לימודי התובעת ולכן הגיעה למסקנה כי התובעת מחזיקה בתואר שני השקול למינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות.

     

    32.זאת ועוד, בעוד שמר בר, ציין כאמור במכתבו מיום 13.10.13 כי ההחלטה בדבר דחיית בקשת התובעת, התבססה על הדיפלומה ותו לא, התובעת הפנתה לאישור נוסף שניתן לה על ידי אוניברסיטת קלארק והנושא תאריך 1.11.10(ימים ספורים לאחר הוצאת הדיפלומה), אשר עותק ממנו צורף לכתב התביעה, ממנו עולה כי התובעת למדה: "Puplic Adminlstration" וכי ה- Concetration היה "Health system's".

    לאישור הנ"ל, בחר מר בר שלא להתייחס.

     

    33.לאור עמדתו, יש לומר הנוקשה, של הנתבע אשר כאמור נצמד לדיפלומה בלבד ובעקבות הערותיו של בית הדין בדיון המוקדם, פנתה התובעת לאוניברסיטה בארה"ב, בבקשה לתיקון הדיפלומה.

    ביום 16.4.16 ובתגובה לדוא"ל ששלחה התובעת, השיבה נציגת האוניברסיטה כדלקמן:

    "We no longer can produce the sample certificate regarding the concentration in health systems that you attached. However, I have attached a letter stating that you received an MPA degree with that concentration…if you would like us to also send you the hard copy of this letter through the mail' please reply…."

     

    34.יחד עם הדוא"ל של האוניברסיטה, נשלח לתובע אישור החתום על ידי University Registrar ובו נכתב כדלקמן:

     

     To whom it may concern:"

    Ms. Sana Ashkar attended Clark University from January 2009 to December 2009.

    She was awarded the master of public Administration degree (concentration: health systems) on October 23,2010."

     

    35.עינינו הרואות שחרף האמור בדיפלומה שנמסרה לתובעת, אישרה אוניברסיטת קלארק כי התובעת קיבלה תואר שני במנהל ציבור תוך התמחות במערכות בריאות.

    לאישור הנ"ל בחר הנתבע שלא להתייחס אף לא ברמז.

     

    36.זאת ועוד, לא רק שמר בר התעלם מאישור הוועדה להערכת תארים ויתר האישורים מאוניברסיטת קלארק, התובעת הציגה במהלך הדיון קבלה בגין דמי רישום למסלול הלימודים בה צוין "MPA בריאות" (נספח 4 לסיכומי התובעת).

    כמו כן, התובעת צירפה פירוט של מערכת שעות מיום 15.2.09 בו צוינו פרטיה וכי היא מוגדרת כמי שלומדת במסלול MPA בריאות.

    אם לא די בכל אלה, התובעת צירפה אישור מיום 23.11.09 מטעמו של ד"ר שמחה ב.ורנר, ראש התוכנית במכללה לישראל, שלוחת אוניברסיטת קלארק בישראל, בו צוין, בין היתר, כי התובעת כותבת פרויקט גמר יישומית בנושא "עמדות אחיות כלפי הצורך בהגבלה פיסית של מטופלים בסיכון של נפילות או מסכנים את הצלחת הטיפול הרפואי".

    ד"ר ורנר הוסיף כי מדובר בפרויקט גמר שהנו חלק ממילוי חובותיה של התובעת לקבלת תואר מוסמך במנהל מערכות בריאות מטעם אוניברסיטת קלארק בשלוחתה בישראל.

    התובעת לא הסתפקה בכך, היא אף צירפה מסמכים נוספים מהם ניתן ללמוד על תכני לימודיה.

     

    37.בעקבות האישורים השונים וכן מסמכים נוספים שהוצגו בפני בית הדין, כגון עבודות וציונים, שכלל לא עמדו בפני מר בר עת החליט שלא לקבל את בקשת התובעת להכיר בתואר להשמת שכר אקדמאי ובעקבות הערותיו של בית הדין בתום שמיעת הראיות, נאות כאמור הנתבע להביא את עניינה של התובעת בפני הוועדה הבינמוסדית.

     

    מפאת חשיבותה, נביא להלן את תוכנה של החלטת הוועדה הבינמוסדית בעניינה של התובעת, מיום 29.6.17, שם צוין -

    "הנדון: אי הכרה בתואר שני במינהל ציבורי של התובעת גב' סנא אשקר

     

    בהמשך לדיון בוועדה הבינמוסדית, אשר התכנסה ביום 14.6.17, ולאחר היוועצות עם מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, הריני להודיעך כי הוועדה הבינמוסדית החליטה, לאחר עיון בחומר שנשלח על די התובעת, שאין להכיר בתארה השני שלח הגב' סנא אשקר ב"מינהל ציבורי" לצרכי שכר, זאת משני הטעמים המפורטים להלן:

     

    1.תעודת הדיפלומה היא המסמך המאושר על ידי האוטוריטה הפדגוגית, ולפיכך, הכיתוב שעל הדיפלומה הוא בעל חשיבות עיקרית כדי להבין מה כלל תוכן הלימודים המהותי בתואר שניתן לסטודנט. בתעודת הדיפלומה שבידי התובעת אין אזכור ל"התמקדות במערכות בריאות", בניגוד לתעודות אחרות בהם הכיתוב כן מופיע. הוועדה מייחסת משמעות להבדל בין תעודות הדיפלומה שכן אם הגוף המנפיק מייצר תעודות בעלי כיתוב שונה, חזקה שהגוף המנפיק סבר שהוא נדרש לכך. וודאי נכון הדבר אם הגוף המנפיק השמיט את הכיתוב מתעודות הדיפלומה באותו מסלול, שכן הדבר מעיד על סבירות גבוהה כי תכני הלימוד בתכנית הפדגוגית אינם מצדיקים עוד את הכיתוב שהופיע בעבר. משכך, ובשים לב למשקל שהוועדה מייחסת לכיתוב שעל הדיפלומה אשר מעיד על מהות התעודה, הוועדה סבורה שאין מקום להכיר בלימודים אלו לצרכי שכר.

     

    2.גם מהבחינה המהותית, הוועדה ערכה השוואה בין הסילבוס (רשימת שמות הקורסים) של התובעת ובין סילבוס של עובדת אחרת בעלת דיפלומה דומה אשר הוכרה בעבר על ידי הוועדה, קרי דיפלומה עם הכיתוב "התמקדות במערכות בריאות". ההשוואה העלתה שמתוך 12 קורסים שלמדה התובעת, 7 קורסים הם בעלי שמות זהים לסילבוס המשווה, בעוד ששמות 5 קורסים הם שונים. הוועדה סבורה שדי בשוני המשמעותי (מעל ל- 40%) כדי ללמד שאין מדובר בלימודים דומים ובאותה "קבוצת שוויון".

    יתרה מכך, גם אם חלק משמות הקורסים שלמדה התובעת זהים לחלק משמות הקורסים במקרה המושווה, אין בהכרח כי התכנים שנלמדו בקורסים הם זהים שכן לא ניתן לדעת משמות הקורסים בלבד מהם התכנים שהועברו בהם והאם הייתה בהם התמקדות במערכות בריאות דווקא.

    בטרם אחתום על מכתבי זה, אציין כי במסגרת דיון הפנייה, הבהירה הוועדה כי, לגבי שתי האחיות, שתואר כגון זה של התובעת הוכר להם, משרד הבריאות יפעל להפסקת ההכרה בתארים כאמור. משאין הדבר עולה בקנה אחד עם החלטות הוועדה הבינמוסדית. זאת בכפוף לייעוץ משפטי בנוגע להשבה רטרואקטיבית של סכומי כסף, ששולמו בטעות".

     

    38.עיון בהחלטת הוועדה הבינמוסדית, על הבהרותיה ונימוקיה, מעלה מספר תהיות ומחדד עוד יותר את הצורך בהתערבות בית הדין .

    האם הוועדה הבינמוסדית, אמורה להיצמד לדיפלומה בלבד ולה בלבד ולהתעלם כליל מאישורים ומסמכים נוספים?

    האם הוועדה או מי שהסמיכה לכך, אמורים לבחון לגופו של עניין את מסלול הלימודים?

    האם עשתה הוועדה הבינמוסדית די ויצאה ידי חובה, עת השוותה בין הסילבוס של התובעת לעומת סילבוס של עובדת אחרת בעלת דיפלומה דומה אשר הוכרה על ידי הוועדה (עם התמקדות במערכות בריאות)?

    האם החלטת הוועדה עומדת במבחן הסבירות?

    על כל השאלות שלעיל נשיב בשלילה ונבהיר.

     

    39.בית-הדין לעבודה מוסמך לדון בתוקפה של פעולה שלטונית שעילתה ביחסי עובד-מעביד (דב"ע נב/148-3 פלוני - מדינת ישראל, פד"ע כד 255, 263); ביקורת שיפוטית המעבירה את תוקף הפעולה השלטונית תחת שבט ביקורתו של בית-הדין לעבודה נעשית בדרך של "אקט מנהלי", ואין בית הדין לעבודה בא בנעלי בעל הסמכות הסטטוטורית אלא בוחן הוא, בחינה מנהלית, את החלטותיו. הבחינה היא על פי תוכן ההחלטה, הנסיבות וההליכים שננקטו (דב"ע נד/120-3 יחיאל שבח - ראש עיריית תל-אביב-יפו ואח', פד"ע כו 395, 400, ופסקי דין שצוטטו שם; דב"ע מט/31-3 רחל שלום - ברית התנועה הקיבוצית, פד"ע כא 262, 268-269).

     

    שעה שבית-הדין בוחן את פעילותה של רשות מנהלית, הבחינה נעשית על פי עקרונות המשפט המנהלי המחייבות מתן החלטה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכות. החזקה היא כי רשות מנהלית פועלת כדין, אלא אם יוכח ההיפך ואין להתערב בהחלטה אלא אם לא הביאה בחשבון את השיקולים הרלוונטיים או שהביאה בחשבון שיקולים בלתי רלוונטיים (דב"ע נו/80-3 ורדה אלול - פנינה רוזנבלום בע"מ ואח', פד"ע ו 86).

     

    מקום שרשות מנהלית אינה נוהגת לפי עקרונות אלה, יתערב בית-הדין כשם שהוא מתערב בהפעלתו של כל שיקול דעת מנהלי, והוא רשאי לאשר את החלטת הרשות המנהלית, לשנותה או להחליט החלטה אחרת במקומה.

     

    40.מעבר לכך שההחלטה נשוא התובענה, החלטתו של מר בר מיום 4.3.12 איננה מנומקת ואיננה מפורטת, מה שכאמור היה מחייב כשלעצמו התערבות בית הדין, גם בהחלטה האחרונה של הוועדה הבינמוסדית, נפלו מספר פגמים.

    מהחלטת הוועדה האחרונה, לא ברור אילו מסמכים עמדו בפניה.

    הוועדה כלל לא התייחסה לאישור מאוניברסיטת קלארק מיום 16.4.16, גם לא לדוא"ל שהובא לעיל.

    הוועדה כלל לא התייחסה לאישור של הוועדה לשקילת תארים מחו"ל של משרד החינוך והתעלמה ממנו כליל.

    הוועדה התעלמה ולא הזכירה את האישור הנוסף מהאוניברסיטה שניתן כשבוע לאחר הוצאת הדיפלומה, ממנו עולה כי התובעת אכן התמחתה במערכות בריאות.

    הוועדה כלל לא התייחסה להגדרת התואר על ידי הוועדה לשקילת תארים ונצמדה כאמור לדיפלומה בלבד.

    הוועדה כלל לא התייחסה לאישורו של ד"ר ורנר מיום 23.11.09 בו הוא מאשר כי התובעת לומדת לתואר מוסמך במנהל מערכות בריאות.

    הוועדה לא התייחסה לטופס ההרשמה ללימודים ולאישור התשלום, בו צוין MPA בריאות.

     

    הוועדה התייחסה לסילבוסים והשוותה בין רשימת הקורסים שלמדה התובעת אל מול אלה שלמדה עובדת אחרת שבדיפלומה שלה צוין "התמקדות במערכות בריאות" ומצאה 7 קורסים עם שמות זהים, בעוד ששמות 5 קורסים הם שונים, כך שלדידה של הוועדה די בשוני זה כדי ללמוד שאין המדובר בלימודים דומים.

    הוועדה הוסיפה כי גם אם חלק משמות הקורסים שלמדה התובעת זהים לחלק משמות הקורסים במקרה המשווה, אין הכרח כי התכנים שנלמדו בקורסים הם זהים, שכן לא ניתן לדעת משמות הקורסים בלבד מהם התכנים שהועברו בהם והאם הייתה בהם התמקדות במערכות בריאות דווקא.

    התרשמנו כי הוועדה בהסבריה אלה, ביקשה להפנות שוב למה שצוין בדיפלומה.

    הוועדה ציינה כי מצאה קורסים עם שמות זהים אך אין ביכולתה לדעת אם תוכן הקורסים היה זהה ומאידך טענה כי קיימים 5 קורסים ששמותיהם הם שונים מה שכאמור מהווה מבחינתה שינוי משמעותי.

     

    41.אכן צדקה הוועדה בקביעתה כי לא ניתן לדעת משמות הקורסים בלבד מהם התכנים שהועברו בהם והאם הייתה בהם התמקדות במערכות בריאות דווקא, קביעה שיש בה דווקא כדי להצדיק אימוץ האמור באישורים של אוניברסיטת קלרק שהוצאו לאחר הדיפלומה, שכן הלימודים באוניברסיטה זו כבר הוכרו על ידי הוועדה הבינמוסדית עוד כמה שנים קודם לכן.

    בהקשר זה, נפנה לפסיקתו של בית הדין הארצי בע"ע 115/10 פרומה אלתר ו-8אח' – משרד הבריאות (פס"ד מיום 30.8.11) (להלן: "פרשת אלתר"), שם נדון עניינן של אחיות שביקשו להכיר בתארים אקדמיים שקיבלו לצורך שיבוצם בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות ושם נקבע –

    "באין עדות מפורשת המצביעה על אי התאמה בין תואר מסגרת הלימודים לבין תוכנם- קל וחומר כשקיימת עדות להתאמה שכזו- לא ניתן להסיק משמה של מסגרת הלימודים על תוכנם. לאור כל זאת, נראה לנו שההבחנה שעושה בית הדין האזורי בין "חוג", "מסלול" או "תחום" אינה מהותית ואינה עניינית, ועל כל פנים הוכח שמבחינת התוכן למדו המערערים במסגרת אקדמית מוכרת ומסודרת ואין לשלול מהם את זכותם לשכר על בסיס לימודים אלה רק בשל אי התאמה שמית בהגדרת מסגרת הלימודים".

     

    42.זאת ועוד, על אף שהוועדה הבינמוסדית לא התייחסה לאישור הוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל ולא הזכירה אותו בהחלטתה, בדומה למר בר, הנתבעת טענה במסגרת ההליך, כי אישור "הוועדה להערכת תארים" אינו בבחינת סוף פסוק, וכי על האח/ות למלא אחר הוראות החוזר.

    מקובלת עלינו עמדתה זו של הנתבעת שכן אישור "הוועדה להערכת תארים" אינו גורע מסמכותו של המעסיק הציבורי להוסיף ולקבוע כללים, ובהם קריטריונים המזכים בהטבות שכר ודירוג, כפי שאף צוין באישור.

    יחד עם זאת, שעה שהוועדה להערכת תארים מחליטה לקבוע, הגדרה שונה לתואר, חרף האמור בדיפלומה, הרי שמחובתה של הוועדה הבינמוסדית להתייחס לאישור, לבחון אותו וכן להתייחס לטענות התובעת בהקשר זה.

     

    הוועדה לא רק שלא עשתה זאת, היא התעלמה כליל מאישורים ומסמכים חשובים ומשמעותיים המחייבים התייחסות מיוחדת.

     

    עסקינן במקרה בו, הוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, החליטה להתייחס לדיפלומה באופן שונה, לא מילולי וגם לא דווקני ולאשר שקילה בהתאם.

    מדובר במהלך שהיה מחייב התייחסות מעמיקה של הוועדה הבינמוסדית, זאת בשים לב להתמחותה של הוועדה להערכת תארים, העוסקת במלאכה זו בתדירות גבוהה ומקבלת החלטותיה כאמור על בסיס מסמכים נוספים מלבד הדיפלומה.

     

    43.הסבריה של הוועדה הבינמוסדית כאמור מעידים כי היא נעולה בדעתה, לפיה יש להעדיף את מה שצוין בדיפלומה ובכך לצדד בהחלטתו הראשונה של מר בר.

    משהגענו עד הלום, נתייחס להלן ובקצרה ליתר טיעוני התובעת.

     

    הסתמכות/הטעיה

     

    44.התובעת טענה בכתב התביעה שכביכול הוטעתה והסתמכה על פרסומים שונים שלטענתה משרד הבריאות היה שותף להם.

    נקדים ונציין כבר כעת כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה בדבר הסתמכות/הטעיה ועל כן אין לנו אלא לדחות טענותיה בנושא זה. ונסביר.

     

    45.במובן הצר והפשוט של העניין נאמר כי לא הוכח בפנינו שהתובעת קיבלה התחייבות/הבטחה מפורשת וברורה מגורם כלשהוא בנתבעת בדבר הכרה בתואר שלמדה לצורכי שכר. לפיכך, טענותיה מתבססות על ראיות נסיבתיות שונות מהן היא מסיקה שהובטחה לה, בפועל, הבטחה מנהלית (אומנם התובעת, בהיותה בלתי מיוצגת, לא השתמשה במונח זה). למען הסדר הטוב, נזכיר מושכלות יסוד לפיהן נקבע בפסיקה ענפה כי הבטחה מנהלית "דורשת" התקיימותם של ארבעה תנאים; נותן ההבטחה הוא בעל הסמכות לתיתה, נותן ההבטחה התכוון להקנות לה תוקף משפטי מחייב, נותן ההבטחה הוא בעל יכולת לקיימה ואין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. בענייננו, משלא ניתנה לתובעת התחייבות/הבטחה על ידי הוועדה הבינמוסדית ו/או מי מטעמה הרי שכל גורם "מבטיח" אחר לו טוענת התובעת אינו מוסמך. לדידנו, די בכך כדי לקבוע כי המבחנים הנוספים לא התקיימו בענייננו.

    מכאן ואילך, נפשט את דברינו.

     

    46.חלק מרכזי מטיעוני התובעת התבסס על המודעה (כהגדרתה לעיל), אך גם בעניין זה, התובעת לא הוכיחה כי לנתבעת היה קשר כלשהו למודעה באשר לא מצאנו שיש בשיתוף הפעולה בין העמותה לקידום הסיעוד לבין המכללה לישראל, שנוצר מתוך מטרה להביא יותר אחיות ללמוד ולחקור, כדי לקשור את הנתבעת בקשר כלשהוא לפרסום המודעה ותכניה. המכללה הינה מוסד לימודי פרטי שאינו קשור למשרד הבריאות, ובהתאם נכתב במודעה באלו המילים: "המכללה לישראל מציעה שתי תכניות לימודים בתחום הבריאות..." (ההדגשה אינה במקור – מ.ק).

     

    47.בנוסף, התובעת טענה להסתמכותה על גורמים שונים בנתבעת. כפי שקבענו לעיל, הגורם היחיד המוסמך להכיר בסולם השכר האקדמי לאחים ואחיות הינו הגורם שהסמיכה הוועדה הבינמוסדית והחוזרים המפורסמים בזיקה להחלטותיה. מכאן, שטענותיה של התובעת לפיהן הלימודים במסלול שלמדה היו בתיאום והסכמת המפקחת הנפתית אינן יכולות לעמוד לה שהרי יש בכך כדי ליצור מסלול עוקף של הוועדה הבינמוסדית. מה גם, שטענות אלו לא הוכחו.

    גב' ברכה אברהם, המפקחת הנפתית במשרד הבריאות, שעדותה הייתה אמינה עלינו, העידה כי "אנו משאירים את ההחלטה של האחות לבחור מה היא רוצה ללמוד" (ראו ע' 24 ש' 11-12 לפרוטוקול).

    בהמשך, גב' אברהם אף העידה כי:

     

    "...

    ת. כתבתי שאני מכירה את התובעת ושאני בטוחה שהיא תעמוד בלימודים.

    ש. היה ידוע לך באותה תקופה שהתואר לא מוכר לשכר?

    ת. ממש לא היה מוכר לי הדבר הזה את ההמלצה הזו אנו נותנים לכל אחות כי היא לא יכולה ללמוד מבלי שאנו נותנים המלצה שאכן יש לה יכולות למידה. אך זה לא אומר שבהמלצה זו יש אישור ללימודים.

    ש. האם היה לך מושג שהלימודים שאני הולכת ללמוד הם לא מוכרים לצורך דירוג ושכר והעלמת ממני את העובדה הזו?

    ת. לא אין מצב שאגיד דבר כזה. אני אף פעם לא אומרת שהתואר מוכר לצורכי שכר או דירוג ממש לא".

    (ראו עדותה בע' 25 ש' 10-19 לפרוטוקול – ההדגשה אינה במקור – מ.ק).

     

    מעבר לכך, לא מצאנו כי תיאום ימי הלימודים/מימונם/ענייני מלגות, נוגעים להכרה בתואר הנלמד לצרכי שכר ועל כן, כאמור, אין בהם כדי לסייע בידי התובעת.

    בהקשר זה, נוסיף כי גם החוזר הרלוונטי לענייננו היה פשוט, ברור ונהיר ולא מצאנו שהיה בו כדי להטעות או להציג מצג שווא כלשהוא.

     

    48.לאור האמור לעיל, אין בידינו לקבל את טענות התובעת בכל הנוגע להסתמכות והטעיה.

     

    טענת ההפליה

     

    49.לטענת התובעת, הנתבעת הכירה בתארים הזהים לתואר המופיע בדיפלומה שבידה לאחים ואחיות אחרים, ומנגד דחתה את בקשתה ובכך הפלתה אותה לרעה.

     

    התובעת זימנה לעדות מספר עדים מטעמה, שלשיטתה, יש בעדותם כדי לתמוך בטענתה לאפליה אסורה.

    נתייחס להלן לכל אחד מעדי התובעת אשר לטענתה הופלתה לעומתו:

    גב' אימאן איוב – בשונה מהתובעת, הינה בעלת דיפלומה בה כתוב מינהל ציבורי עם "מיקוד במערכות בריאות" (נ/3) ולכן התובעת לא הופלתה לעומתה.

    גם, גב' אבו ימן נרג'ס – בשונה מהתובעת, החלה ללמוד ב-10/2006 ובדיפלומה שלה צוין "מנהל ציבורי בתחום מערכות בריאות" (נ/4).

    יחד עם זאת, העדה אבו ימן אשר משמשת כמפקחת נפתית, ציינה במהלך עדותה כי למשרד הבריאות היא מסרה את האישור שקיבלה מהוועדה להערכת תארים בחו"ל של משרד החינוך ולא את הדיפלומה עצמה.

    לאחר שהעדה הופנתה לרשימת הקורסים שלמדה התובעת, אישרה העדה כי גם היא למדה את אותם הקורסים (ראו ע' 23 ש' 12 לפרוטוקול).

     

    גב' ברכה אברהם – שגם היא בשונה מהתובעת, הנה בעלת דיפלומה בה כתוב "מיקוד במערכות בריאות" (נ/5). העדה סיימה ללמוד בשנת 1998.

    גב' אברהם ששימשה כממונה על התובעת בשנת 2009, אישרה כי בקשתה של התובעת לאישור הלימודים לא הוכרה מאחר והמערכת צידדה בלימודי סיעוד בעוד שהאחיות העדיפו ללמוד מנהל מערכות בריאות מאחר ומדובר בלימודים יותר קצרים ויותר מתאימים להן.

    העדה הוסיפה כי למדה מנהל מערכות בריאות וכי הייתה צריכה להציג למשרד הבריאות את האישור של הוועדה להערכת תארים בחו"ל.

    מר מוחמד אטרש –אח, עובד משרד הבריאות, אחראי במכון לב בבית חולים פורייה, למד יחד עם התובעת במכללה לישראל.

    העד קיבל דיפלומה זהה לזו שיש לתובעת וקיבל אישור שקילות ממשרד החינוך שגם הוא זהה לזה שבידי התובעת.

    בניגוד לתובעת, משרד הבריאות הכיר בתואר של מר אטרש להשמת שכר לאחים ואחיות.

    גב' בלה מונסטרססקי  גם היא אחות שלמדה יחד עם התובעת באותה תקופה וקיבלה דיפלומה הזהה לזו של התובעת.

    העדה אישרה כי למדה יחד עם התובעת מנהל מערכות בריאות במכללה לישראל וכי התואר שקיבלה הוכר לה לצורך שכר ודירוג לאחר שגם היא קיבלה אישור שקילות מטעם הוועדה להערכת.

     

    50.בעקבות עדותם של מר אטרש וגב' מונסטרססקי , אשר מהן עולה בצורה ברורה כי על אף שלמדו יחד עם התובעת באותו מסלול, והחזיקו באותה דיפלומה, זכו לקבל אישור הכרה ממשרד הבריאות בניגוד לתובעת, ביקשה ב"כ הנתבעת לקבל את התייחסותו של מר בר לאמור בעדותם.

    במהלך עדותו, הסביר מר בר:

     

    " מצאתי שהתיעוד שהוצג לי לא עבר דרכי באישור המקורי, שני העובדים הללו משובצים בשכר בגין אותם לימודים. אני מקווה שיש תעודה מתאימה, ככל ולא, זה לא לפי הנהלים המקובלים. הדברים ששמענו ואנו מכירים ואני מכיר מטיפול אישי בנושא, מדובר בתלמידים לא מעטים שלא למדו בדיוק את אשר מפורסם ואם אתה מקבל החלטה שלא בהתאם לכללים הברורים המפורסמים, אתה יוצר מצב של חוסר שקיפות והחלטה שאמורה לפגוע באנשים אחרים שנשמעים לכללים המפורסמים".

     

    בעקבות עדותם של מר אטרש וגב' מונסטרססקי והתייחסותו של מר בר, הוועדה הבינמוסדית גם היא בהחלטתה מיום 29.6.17 התייחסה לשני עובדים אלה וציינה:

    "בטרם אחתום על מכתבי זה, אציין כי במסגרת הדיון בפניה, הבהירה הוועדה כי, לגבי שתי האחיות, שתואר כגון זה של התובעת הוכר להם, משרד הבריאות יפעל להפסקת ההכרה בתארים כאמור. משאין הדבר עולה בקנה אחד עם החלטות הוועדה הבינמוסדית. זאת בכפוף לייעוץ משפטי בנוגע להשבה רטרואקטיבית של סכומי כסף, ששולמו בטעות".

     

    51.מכלל הראיות שהוצגו בפנינו, עולה כי התובעת הופלתה לעומת שניים מחבריה, לפחות, אשר למדו באותו מסלול בו למדה והמחזיקים בדיפלומה בנוסח זהה לזה של התובעת.

    עוד עולה מכלל העדויות, כי העדים נדרשו להציג בפני משרד הבריאות את אישורה של הוועדה להערכת תארים בחו"ל של משרד החינוך ולא בכדי.

    מהעדויות עלה כי היו עדים שהציגו בפני משרד הבריאות את אישור הוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל בלבד ולא הדיפלומה, כאשר על בסיס אישורו של משרד החינוך הוכרו לימודיהם כאמור לצרכי שכר.

    טענת משרד הבריאות, אשר זכתה לגיבויה של הוועדה הבינמוסדית, שכביכול לימודיהם של העובדים מר אטרש וגב' מונסטרססקי שנסתיימו בשנת 2010 הוכרו בטעות, לא הוכחה ולא נתמכה בראיה כלשהי.

    הנתבעת לא התייחסה לזהות הגורם שאישר את ההכרה בתואר לשני עובדים אלה, סמכויותיו, השיקולים והנסיבות שעמדו בבסיס החלטתו.

    לפיכך, אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת שכביכול ההכרה בתואר של שני עובדים אלה מקורה בטעות.

    על כן, אנו קובעים כי התובעת הצליחה להוכיח כי הופלתה לעומת שני חבריה שלמדו יחד איתה.

     

    52.לא נסכם את מסקנותינו, לפני שנתייחס לעדותה של גב' אבו ימן נרג'ס אשר כאמור החלה את לימודיה ב-10/2006 ובדיפלומה שלה צוין "מנהל ציבורי בתחום מערכות בריאות".

    גב' אבו ימן אישרה בפנינו, לאחר שהופנתה לרשימת הקורסים שלמדה התובעת, כי גם היא למדה את אותם הקורסים (ראו ע' 23 ש' 12 לפרוטוקול).

    מה שכאמור מחזק עוד יותר את טענות התובעת כי למדה במסלול התמחות של מערכות בריאות.

    סיכום

     

    53.מכלל העדויות והחומר שלפנינו, הוכח כי התובעת הופלתה לעומת עובדים אחרים, כך שבעוד שחבריה אשר למדו יחד עימה וקיבלו דיפלומה ואישור שקילות מהוועדה להערכת תארים זהה לזה שיש בידיה זכו לקבל אישור הכרה לצורך השמת שכר בניגוד אליה.

    מהעדויות עלה כי היה לפחות מקרה אחד בו משרד הבריאות הסתפק באישור של הוועדה להערכת תארים מבלי שקיבל עותק מהדיפלומה, מה שכאמור מוכיח כי משרד הבריאות ייחס חשיבות רבה, ויש לומר ובצדק, לאישור של הוועדה להערכת תארים.

     

    54.התובעת הציגה מסמכים רבים ושונים שיש בהם כדי להעיד על כך כי לימודיה היו במנהל ציבורי תוך התמקדות במערכות בריאות, אך מסמכים אלה כלל לא הוזכרו על ידי משרד הבריאות ולא נבחנו על ידיו.

    גם הוועדה הבינמוסדית, לא נדרשה למסמכים אלה על אף חשיבותם ולכן שוכנענו כי החלטתה האחרונה באה רק כדי לחזק את החלטתו הראשונה של מר בר, מה שמעיד על היותה נעולה בדעתה.

    התובעת השקיעה מכספה וזמנה, כך שהיה נכון וראוי כי עניינה ייבחן לעומק תוך בחינת כלל המסמכים והנסיבות ולאו דווקא להסתמך על הניסוח המילולי של הדיפלומה בלבד.

     

    55.לפיכך, אומנם כפי שכבר ציינו, בית הדין אינו בא בנעלי הרשות המנהלית ובעל הסמכות, אך בשים לב לכך שהתובעת הופלתה לעומת עובדים אחרים ובשים לב לכך שאנו מתרשמים כי הוועדה נעולה בדעתה ולאור מכלול הראיות והעדויות שנפרסו לפנינו, אנו סבורים כי דינה של ההחלטה שלא להכיר בלימודיה של התובעת לצורך שיבוצה בסולם שכר אקדמי לאחיות, להתבטל.

    שילובם של כלל הראיות לרבות המסמכים מאוניברסיטת קלארק, אישור הוועדה להערכת תארים ויתר המסמכים שהוצגו בפנינו, כמכלול, מצדיק לראות בתובעת כמי שמחזיקה בתואר השקול לתואר ישראלי ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות".

    מאחר ואין חולק כי בקשותיהם של אחים ואחיות המחזיקים בדיפלומה עם התמחות זו, זכו להכרה כפי שאף עלה מהעדויות לפנינו וזאת, חרף טענות המדינה בתחילת ההליך, אנו מקבלים את התביעה כך שיש לראות בתובעת כמי שברשותה תואר שני ב- "מינהל ציבורי בתחום מערכות בריאות" החל מ- 23.10.10 ובהתאם להכיר בלימודיה לצורך שיבוצה בסולם שכר אקדמאי לאחיות.

     

    56.הנתבעת מתבקשת לעדכן הכרה זו ברישומיה ולשלם לתובעת את ההפרשים המגיעים לה כתוצאה מעדכון זה, בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, ובלבד שהסכום שישולם לה בגין התקופה מנובמבר 2010 ועד לחודש דצמבר 2014 לא יעלה על 29,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 31.12.14 ועד ליום התשלום בפועל, שהנו סכום התביעה.

    במאמר מוסגר, נציין כי התובעת ביקשה במסגרת ניהול ההליך לחייב את הנתבעת בסכומים שונים בגין עוגמת נפש, אך מאחר והסעד לא נתבקש בכתב התביעה, אין ביכולתנו להיעתר לבקשתה בעניין זה.

     

    57.התובעת הייתה מיוצגת ע"י עו"ד בתחילתו של הליך זה בלבד, אך בשים להוצאותיה שהיו, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

     

    58.לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.

     

    תמונה 2תמונה 3ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, (26 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    מר עאטף טאטור

    נציג ציבור עובדים 

       

    מוסטפא קאסם, שופט

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ