פש"ר 44129-11-15 סלים נ' רונן ואח'

1.בפניי ערעור החייב על החלטת נאמן זמני (להלן: "הנאמן") מיום 17/11/15, בה קבע כי החוב של החייב למשיב 2 (להלן: "הנושה"), הוא בגדר "חוב חלוט" , על פי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"). לכן חוב זה מתיישן כ"פסק דין" רק לאחר 25 שנים, גם אם לא הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

רקע:

2.החייב הגיש בקשת הסדר לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), ועו"ד אביב רונן מונה כנאמן זמני לביצוע בקשה זו.

3.הנושה הגיש ביום 04/01/15 תביעת חוב על סכום של 132,792.96 ₪, הנובעים מחיובי כביש 6 בשנים 2004-2005.

4.ביום 03/08/15 דחה הנאמן את תביעת החוב של הנושה מטעמי התיישנות, שכן החובות נוצרו מעבר לשבע שנות התיישנות שבסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

5.ביום 13/08/15 התקבלה במשרדו של הנאמן בקשת הנושה לעיון נוסף בהחלטתו לדחיית תביעת החוב שהגיש, מהטעמים הבאים:

א.בהתאם לחוק מכוחו פועלת הנושה, החוב נשוא תביעת החוב מוגדר כ"חוב חלוט".

ב.בהתאם לחוק, חוב חלוט ניתן לגבייה בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי.

ג.מכאן כי יש לראות את ה"חוב החלוט" על פי החוק, כ"פסק דין" לכל דבר ועניין, גם לצורך תקופת ההתיישנות, שעל פי סעיף 21 לחוק ההתיישנות עומדת על תקופה של 25 שנים.