פש"ר 30735-11-14 צמח תערובות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' עו"ד מנהל מיוחד ואח'

מבוא

1. זהו ערעור נושה (להלן "צמח") על הכרעת המנהל המיוחד בעניינו מיום 3.9.2014 (להלן "ההחלטה"). בהחלטה דחה הנאמן תביעת החוב שהגישה צמח בשל האיחור בהגשתה וכן לגוף העניין בהעדר מסמכים לתמיכה וביסוס החוב ולאור האמור בפסק דינו של כב' השופט כהן מיום 26.11.2013 בתיק 30072-02-13 (להלן "פסק הדין") פסק הדין אשר הפך חלוט כאשר צמח מחקה בהמלצת שופטי בית המשפט העליון ערעור שהגישה על פסק הדין, ובהתאמה הערעור נמחק ללא צו להוצאות בפסק דין בית המשפט העליון מיום 6.5.2015.

   ההחלטה ניתנה במסגרת הליך המתנהל לבקשת החייב להכריז עליו פושט רגל בתיק 39717-12-12 אשר במסגרתו טרם ניתן פסק דין המכריז על החייב פושט רגל.

    

2. בערעור טען ב"כ צמח כי:

   I הערעור לא הוגש באיחור משום שהודעה על צו הכינוס ניתנה לצמח רק בדרך של הגשת הצו לתיק ההוצאה לפועל הרלוונטי וזה נעשה רק ביום 9.6.2014. משכך תביעת החוב שהוגשה ביום 8.7.2014 לא הוגשה באיחור.

   II תביעת החוב שהוגשה כן נתמכת במסמכים משום שקיימת כרטסת חוב לחייב במשרדים וזו צורפה לערעור.

   III אין רלוונטיות לפסק הדין לענייננו משום שזה ניתן בהליך בו נקט החייב ובו ביקש להצהיר כי שעבוד שהוטל על זכויותיו בדירה מכוח משכון בטל. כל קביעה אחרת פוגעת ללא סיבה ממשית בזכות צמח לקבל כספים מהחייב המגיעים לו.

    

3. אציין כי הערעור הוגש עוד בטרם הסתיים ההליך בערעור צמח על פסק הדין בבית המשפט העליון ולפיכך נטען בו כי זה מוגש מטעמי זהירות משום שצמח שמרה על טענתה כי הינה נושה מובטח וקיים לה משכון על זכויות החייב בדירה. רק במהלך ניהול הערעור כאן חזרה בה צמח מערעורה הנ"ל בבית המשפט העליון. במענה להחלטת ימיום 25.6.2015 שבה וטענה צמח כי למרות מחיקת ערעורה בבית משפט העליון יש מקום להמשיך ולדון בתיק זה ולתת החלטה בערעור זה משום שיש להכריע בטענת צמח כי פסק הדין אינו מהווה מעשה בי-דין ביחסים בין צמח והחייב וכי בהליך שקדם למתן פסק הדין הוכח כי קיים חוב לחייב על סך 277,235 $ לצמח.

   צמח שבה וטענה כי סיפקה סחורה לחברה בארמניה רק מכוח ערבותו האישית של החייב לשלם עבור הסחורה ואפילו שימש החייב במועדים הרלוונטיים נציגה של צמח בארמניה עדיין הוא עשה שימוש במסמכים כדי להטעותה ולהוציא ממנה כספים במרמה.

    

4. המנהל המיוחד טען בתגובה כי:

   I הערעור הוגש באיחור בהתאם לנדרש בסעיף 96(א) לתקנות פשיטת הרגל התשמ"א-1985 (להלן "התקנות") משום שהוגש למעלה מחודשיים לאחר המצאת ההכרעה בתביעת החוב לב"כ צמח והכל ללא קבלת רשות להגיש ערעור באיחור וללא מתן הנמקה נדרשת.