אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גואטה ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

גואטה ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 11/09/2019 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1871-07
04/09/2019
בפני השופטת:
נועה גרוסמן

- נגד -
חייבת:
חנה גואטה
עו"ד גלית לוי ועו"ד חנה זילבר
משיבים:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. עו"ד ארז חבר - נאמן
3. יוסי ביתן - נושה

עו"ד אילון מנשה [בשם משיב 1]
עו"ד סגמן [בשם משיב 2]
עו"ד אבידן ארביב [בשם משיב 3]
החלטה

 

רקע:

 

1.החייבת מצויה בהליכי פשיטת רגל מאז יום 9.9.2007.

הושת עליה צו חיוב בתשלומים בסך של 600 ₪ לחודש. עו"ד ערן אטלס מונה אז כנאמן.

היקף חובותיה של החייבת לנושים שונים, רובם פרטיים, עמד כבר בפתח ההליך על סך של 16,910,982 ₪. מתוכם 40,229 ₪ בדין קדימה.

 

2.החייבת הוכרזה פושטת רגל בהחלטה מיום 4.7.11, מבלי לקבוע מסמרות בשאלת תום לבה ביצירת החובות טרם הליכי הכינוס. עו"ד ארז חבר מונה כנאמן במקומו של עו"ד ערן אטלס בהחלטת כבוד השופט (כיום סג"נ) חגי ברנר מיום 10.8.11.

 

3.החייבת הייתה מיוצגת בפתיחת ההליך ע"י עוה"ד גלית לוי וחנה זילבר, אשר ייצגו אותה גם בישיבת יום 2.9.19.

 

4.בתיק זה התקיימו עד כה חמישה דיונים. בתאריכים 10.9.08, 2.7.09 לפני כבוד השופט (כיום הנשיא) איתן אורנשטיין.

בתאריך 14.10.09 לפני כבוד השופט שמואל ברוך.

בתאריך 13.2.11 לפני כבוד השופט (כיום סג"נ) חגי ברנר.

לאחר תקופה ארוכה נקבע דיון לפני אשר התקיים ביום 2.9.19.

 

עמדת הנאמן:

 

5.הנאמן סבר כי יש מקום לבטל את ההליך מן הנימוקים המצטברים הבאים:

א.חוסר תום לב ביצירת החובות – לטענתו החייבת ניהלה עסק להחלפת כספים (change) ועסקים שונים, אך מעלה בכספים באמצעות גורמים עבריינים.

ב.החייבת לא שיתפה פעולה עם ההליך, כאשר לאורך כל הדרך לא פעלה כנדרש ולא המציאה את כלל המסמכים שנדרשו לצורך חקירה אחר נכסיה.

ג.החייבת זנחה את ההליך, לא שיתפה עמו פעולה, חדלה לשלם לקופת הכינוס ולהגיש דו"חות למעלה מחמש שנים. לפי סעיף 17 לתסקיר, נכון לחודש אוגוסט 2019 החייבת הפקידה לקופה 62 תשלומים וצברה פיגור בגין 67 תשלומים.

 

עמדת הכנ"ר:

 

6.הכנ"ר צרף קולו לעמדת הנאמן כי בנסיבות העניין ונוכח התנהלות החייבת, יש להורות על ביטול ההליך.

 

עמדת הנושים :

 

7.לפי סעיף 13 לתסקיר הנאמן מיום 12.8.19, מרבית הנושים לא הביעו עניין בהליך הפש"ר.

 

הנושה יוסי ביתן התייצב לדיון מלווה בפרקליטו עו"ד אבידן ארביב, אשר ביקש לבטל את ההליך ולאפשר לו לפעול בהוצל"פ כנגד החייבת. לטענתו החייבת לא קיימה את הנדרש ממנה בהליך; היקף חובותיה מגיע כדי 18 מיליון ₪; טענותיה לחיסרון כיס הן טענות "הקוזק הנגזל";

 

 

עמדת החייבת:

 

8.החייבת התנגדה כמובן לביטול ההליך. התייצבה לישיבת יום 2.9.19 מלווה בשתי הפרקליטות שייצגו אותה בראשית הדרך. היו לה טענות כלפי הנאמן על שלא המציא לידיה את התסקיר, והיא נדרשה ללמוד אותו בבוקר הדיון. לגוף העניין טענה החייבת באמצעות באת כוחה, כי בחלוף השנים ולאור התקופה הממושכת בה היא מצויה בהליך, מן הראוי להעניק לה הזדמנות לרפא את מחדליה.

ב"כ החייבת הפנתה אצבע מאשימה דווקא אל הנאמן, כאשר תלתה בו את הקולר לפיגורים שהיו בהליך, שכן לא התרה בחייבת כל העת (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 12-17).

 

9.לאחר שהדיון הסתיים הגישו באות כח החייבת "הודעה בהולה לכבוד בית המשפט" ובה הוסיפו פירוט עובדתי. מסתבר כי גם בעלה של החייבת היה נתון בהליך פש"ר שמספרו 22407-02-12, על שם אלי גויטע. גם שם שימש עו"ד ארז חבר נאמן ושם ניתן לבעל הפטר. על פי הנטען, שם הבעל הגיש דו"חות כסדרם. על כן, הכנסות והוצאות התא המשפחתי היו גלויות וידועות לנאמן במסגרת התיק של הבעל.

 

מהלך הדיון:

 

10.מעבר לטיעונים שהשמיעו ב"כ הצדדים, נחקרה החייבת לפני בית המשפט בישיבת יום 2.9.19. החייבת אישרה כי מאז שנת 2013 לערך חדלה לשלם בהליך זה. כלשונה:

 "אני לא עבדתי כל השנים. לא היה לי מימון. בהתחלה השנים ששילמתי אמי היתה בחיים והיא מימנה את המימון הזה לתשלום החודשי של הפש"ר. בשנת 2011 אמי נפטרה ומאז לא היה לי מאיפה לשלם והפסקתי לשלם... לשאלת בית המשפט שילמתי עוד שנה שנתיים לאחר שאמי נפטרה". (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 22-25).

 

החייבת אישרה עוד, כי חדלה מלהגיש דו"חות מני אז. את התנהלותה זו נימקה כך: "הראש שלי לא היה במקום. היו לי ילדים קטנים והייתי צריכה לפרנס אותם, עברתי תקופה לא קלה, היו נושים שהיו באים ומאיימים עלי". (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 27-28).

 

 

דיון והכרעה:

 

השאלה המצריכה הכרעה:

 

11.השאלה המונחת לפתחי היא, האם יש מקום להורות על ביטול ההליך, כבקשת הנאמן אליה הצטרפו הנושה שהתייצב לדיון וכן הכנ"ר;

או שמא יש להעניק לחייבת זו הזדמנות נוספת, כבקשתה;

 

התנהלות החייבת ביצירת החובות:

 

12.החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה. ראו :

ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994) ;

ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003);

רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נ"ח(2) 810, 814 (2004);

ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 1.2.11);

 

13.אשר לתקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, דהיינו ביצירת החובות, מתייחסת לכך הוראות סעיף 18(ה) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת רגל").

 

14.הנאמן כלל בין טיעוניו גם את הבקשה לבטל את הליך הפש"ר, בשל אופן יצירת החובות.

אינני רואה לנכון לקבל את הטענה המתייחסת לתקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל. הנושא עלה לא אחת לפני המותבים שקדמו לי בטיפול בתיק והם בחרו שלא לבטל את ההליך באותו שלב. החייבת אף הוכרזה פושטת רגל.

בנסיבות אלה, לא קביל בעיני לבוא היום בשנת 2019 ולחזור למעלה מעשור שנים אחור עד למועד היווצרות החובות וגדיעת ההליך בשל חוסר תום לב בהיווצרותם. יצוין בהקשר זה כי הפסיקה העדכנית קבעה כי יש ליתן משקל מצומצם לשאלת תום הלב בשלב ההתחלתי של ההליך ולמקד אותה בשלב ההכרזה לאחר שבוצעו חקירות ע"י המנהל המיוחד/נאמן. ראו: דברי כבוד השופט דנציגר בתיק רע"א 5290/17 אייזכנבערג נ' פייסל (פורסם בנבו, 22.4.18).

 

התנהלות החייבת בהליך סקירת הדין והפסיקה:

 

15.מכאן אעבור לבחון את הפעימה השנייה והיא התנהלות החייבת בעת הליכי פשיטת רגל.

סמכותו של בית המשפט לבטל הליך פש"ר לאחר הכרזת החייב כפושט רגל מעוגנת בסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת רגל שזו לשונו:

 

"בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה".

 

16.כב' השופטת פרוקצ'יה (בהסכמת כב' השופטים ריבלין ופוגלמן) בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 1.2.11 אוזכר בס' 12 להחלטתי זו), פסקה כדלקמן:

 

"אשר לתום הלב הנדרש מהחייב במסגרת התנהלותו בשלב כינוס הנכסים, יש לציין כי שלב הדיון בבקשה להכרזת אדם כפושט רגל בא לאחר שנפתחו הליכי כינוס נכסים, ונעשו פעולות שונות לריכוז נכסיו של החייב, ולבירור פוטנציאל השתכרותו. ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת-מצב, המשקפת באופן מלא ומדויק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פרעון חובותיו לנושים. רק בקבלת תמונת נתונים שלמה כאמור, ניתן לאזן כראוי בין המגמה להבטיח את טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של מלוא נכסי החייב, לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב, עד כדי הפטר, המאפשר לו פתיחת פרק חיים חדש, גם אם בסופו של יום לא פרע את מלוא חובותיו לנושים מחמת אי יכולת כלכלית".

.....

"השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנדרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כינוס הנכסים בעניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פרעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם".

וקאסם, פ"ד כב(1) 23, 25 (1968) (להלן: ענין ולנסי); השוו: סעיפים 18ג(ג), 56(ב), 56(ג), 213א, 214 ו-216 לפקודת פשיטת רגל; ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61, 66 (1991) (להלן: ענין קלאר); ענין ג'נח, בפסקה ד(3)). כחלק מחובה זו, על החייב להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו (ענין ג'נח, פסקה ד(4)). עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים לרכושו העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות, ולהזהר מיצירת ספק באמיתות גרסתו (ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 16/62 הלבר נ' ספורמס וכונס הנכסים הרשמי, פ"ד טז 1311, 1313-1315 (1962) (להלן: ענין הלבר); ענין ולנסי, בעמ' 26). על החייב לחשוף את כל מקורות ההכנסה שלו, ואין הוא רשאי לבור מתוך המידע שברשותו "מה ימסור לכונס הרשמי, ומה ינצור" לפי צורכי השעה (ענין ג'נח, פסקה ד'(3); ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 10267/06 לרקיף נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 5.11.2008); ענין הלבר, בעמ' 1313-1315)".

 

בע"א 3477/13 שריה נ' עו"ד דוד גולן (פורסם בנבו, 23.5.13) קבע כב' השופט דנציגר:

 

"החייב עשה במשך שנים דין לעצמו ולא שילם את התשלומים החודשיים. במקביל סירב החייב לשתף פעולה עם הנאמן ולמסור לו מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית, אך לא היסס לטעון במקביל כי אין ביכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים ששיעורם נקבע בהסכמתו. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על חייב בהליכי פשיטת רגל".

 

בע"א 3296/16 גרבש נ' איתן ארז- נאמן (פורסם בנבו, 14.11.17) קבע כב' השופט דנציגר, בהסכמת כב' השופטים סולברג וברון, כי:

 

"חייב שלא שיתף פעולה עם הכנ"ר (והדברים יפים אף בהתייחס למי שמונה על ידי בית המשפט כנאמן), לא התייצב לחקירה שאליה זומן ולא מסר מידע ומסמכים על אף שנדרש לעשות כן, צפוי שבית המשפט יבטל את צו הכינוס שהוצא בעניינו [ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 175 (מה' 2, 2000)]. אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר.

חייב שחוייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם. המינימום הנדרש הוא שיפנה לבית המשפט בבקשה להפחתת סכום התשלום החודשי בסמוך למועד בו מתברר לחייב כי הוא מתקשה לעמוד בו".

(שם, פסקה 7).

 

אוסיף ואציין, כי חייב אשר אינו עושה מאומה על מנת להתפרנס ולנסות להחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו, אינו נוהג בתום לב בהליך ואינו זכאי ליהנות מהגנת הפקודה.

 

כב' השופט מינץ ציין במסגרת פש"ר (י-ם) 977/04 שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 21.11.10):

 

"אין ספק שהחייבת הגדישה את הסאה ונהיר לגמרי כי בשל התנהלותה סיכוייה לקבלת הפטר קלושים ביותר. לנושיה לא צומחת תועלת כלשהי מההליך. רק היא נהנית ממנו. החייבת הוזהרה פעמים רבות ללא הועיל. ...היא אינה יכולה להסביר מדוע היא לא הגישה דוחות דו-חודשיים במשך שנה וחצי, דבר שאינו עולה לה פרוטה. החייבת שלא עובדת על פי הצהרתה, לא ידוע מה מקורות הכנסותיה, גם לא הגישה במשך כל התקופה בקשה כלשהי להקטין את התשלומים החודשיים שהושתו עליה, ואין צריך לומר כי לא הציעה כל הצעה לפרוע ולוּ מקצת חובותיה בהסדר. אי הגשת הדוחות גם נוטעת בלב את הרושם כי החייבת איננה מעוניינת לפרוש בפני הכנ"ר ולפני בית המשפט את מצבה הכלכלי האמיתי מפני שהיא סבורה, ככל הנראה, כי חשיפתו עשויה להזיק לה (והשווה פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו [פורסם בנבו] [1.2.06]). גם את הדוחות שהיא הגישה, היא הגישה במקבצים ולא באופן שוטף. בית המשפט בא לקראת החייבת פעם אחר פעם והגיעה השעה לשים קץ להליך זה המתנהל על ידי החייבת בעצלתיים, שלא בתום לב תוך שימוש בלתי פרופורציונאלי במשאבים ציבוריים".

 

התנהלות החייבת בהליך גופם של דברים:

 

17.התנהלות החייבת בהליך הייתה לקויה מכל הבחינות. החייבת שקטה על שמריה במשך תקופה של כשש שנים. גם לפי הצהרתה בדיון מיום 2.9.19 החייבת לא שילמה לקופת הפש"ר שנים רבות. החייבת חדלה מהגשת דו"חות לפחות מאז שנת 2013.החייבת לא מסרה כל מידע על הקורות בעניינה מבחינה אישית וכלכלית שנים רבות.

 

18.אני דוחה מכל וכל את טענת החייבת בדיון כי הדבר נבע מפטירת אמה המנוחה. טענת החייבת כי האם פירנסה אותה, ואיפשרה לה לשאת בחובותיה להליך זה, הינה טענה בעלמא שלא גובתה בשום מסמך. לא ברור כיצד הצליחה החייבת לנהל עסק שגלגל מחזור כספי נכבד, אם אמה היא זו שפירנסה אותה לטענתה. לא ברור מדוע החייבת לא מצאה לעצמה עבודה כדי שתוכל לשלם את הסכום החודשי שהושת עליה, שלא היה גבוה והועמד על סך של 600 ₪ בלבד.

כמו כן, טענות החייבת כי לא היו לה אמצעים, עומדת בסתירה לטענותיה כי היה עליה להתפרנס ולפרנס חמישה ילדים. סתירה נוספת היא כי במהלך הדיון החייבת טענה לחיסרון כיס ברם, מסתבר כי החייבת ניהלה תא משפחתי עם בעלה כעולה מן ההודעה שהוגשה לאחר הדיון.

 

19.זאת ועוד, טענות החייבת שנשמעו מפי באת כוחה כי הנאמן היה אמור לדלות את הנתונים על מצבה של החייבת מתיק אחר לגמרי שהתנהל על שם בעלה, אינן מקובלות כלל ועיקר.

ראשית, החייבת מתנהלת תחת שם המשפחה "גואטה" ואילו בעלה מתנהל תחת שם המשפחה "גויטע".

שנית, החובה העיקרית והראשונית מוטלת על החייבת עצמה. היא לא עמדה בחובתה זו ולא תוכל להתנער ממחדליה החמורים ע"י הטלתם על שכמו של בעל התפקיד.

שלישית, אין לדעת כיצד נערכו הדוחות שהגיש בעלה של החייבת. העובדה שהבעל הגיש דו"חות כסדרם והוענק לו הפטר מחמירה בעיני את התנהלות החייבת, שלא עשתה כן.

 

20.החייבת לא הכתה על חטא, עת לא נתנה שום הסבר למחדליה המתמשכים. במקום להכיר באחריותה בחרה להפנות אצבע מאשימה דווקא כלפי בעל התפקיד. התנהלות זו מוסיפה לטעמי על חוסר תום לבה בהליך. בהליך פשיטת רגל האחריות מוטלת רובה ככולה על שכמו של פושט הרגל אשר בא לבית המשפט בבקשת סעד מאת המחוקק. עליו לעמוד בדרישות ההליך, לשלם תשלומים ולהגיש דו"חות באופן מסודר. ניתן למחול לעתים ולפנים משורת הדין על חריגה קלה המנומקת כדבעי, אך לא על סטייה בוטה מעקרונות וחיובי הליך הפש"ר הבסיסיים לאורך תקופה ארוכה, וללא כל בקשה או צידוק, כבענייננו. לא הנאמן הוא שצריך לחלות את פניה של החייבת אלא החייבת היא זו שצריכה לעמוד בחובותיה כלפי ההליך.

 

21.טענותיה של החייבת, כי מאוד רצתה לנקוט בהליכים כנגד גורמים עבריינים שלטענתה הביאוה עד הלום והדבר נמנע ממנה עקב הליך הפש"ר, לא מצאו ביטוי בבקשות בתיק לאורך השנים.

הליך הפש"ר כאן נפתח לבקשת החייבת. אילו היה ממש בטענותיה באשר לאפשרויות תביעה כנגד אותם גורמים, היתה יכולה לנקוט בהליכים כאלה לפני פניה להליך פש"ר. או לחילופין להגיש בקשה לבית המשפט של פש"ר בעניין זה.

ראו:

סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת רגל.

רע"א 630/19 עו"ד עופר שפירא ועו"ד רז מנגל מנהלי עזבון נ' אגף מס הכנסה (ניתן ביום 29.8.19 מפי כב' השופט גרסקופף, פורסם ב'נבו').

 

נראה כי טענותיה אלה הועלו כתריס ומגן מפני הבקשה לביטול הליך בבחינת "ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר".

 

22.החייבת נהנתה תקופה ארוכה מקיומו של הליך הפש"ר והגנותיו כאשר לא נרדפה ע"י נושיה.

אני מוצאת כי התנהלותה של החייבת אשר הפנתה עורף להליך הפש"ר, לא מילאה חובותיה כלפיו תקופה כה ארוכה, מבלי שהיא מכירה באחריותה בכך, ותוך שהיא מגוללת בטענות על הנאמן דווקא, מהווה משום חוסר תום לב בהליך.

 

23.הדבר מצטרף לנתונים שעלו מעיון בבקשות קודמות שהוגשו בתיק עוד בשנת 2011, שם הנאמן חזר ודרש מסמכים שלא קיבל לטענתו מאת החייבת ולא איפשרו לו למנף את הליכי הפש"ר כסדרם.

עוד אז הוגשו בקשות מטעם הנאמן: "להורות על ביטול צו כינוס שניתן לבקשת החייבת, עקב התעלמות מדרישות המנהל המיוחד והוראות בית המשפט". ראו כדוגמא בקשה שהוגשה עוד ע"י הנאמן עו"ד אטלס ביום 9.1.11.

 

האם יש להחיל בעניינו גם את עיקרון השיקום?

 

24.באות כח החייבת התייחסו גם לעיקרון השיקום. דהיינו, כי לאחר שנים כה רבות בהליך יש לאפשר לחייבת לרפא את מחדליה ולצאת לדרך חדשה.

 

באספקלריית חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018, העתיד להיכנס לתוקף ביום 15.9.19, אומר, כי  אכן הליך הפש"ר נועד לא רק לתועלת הנושים. ההליך נועד גם לתועלת החייבת עצמה, לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה כשהיא משוחררת מעול החובות ולהעניק לה שיקום כלכלי. אך חייבת אשר אינה משתפת פעולה עם ההליך, צוברת במהלכו חובות חדשים ואינה מוסרת דיווחים ומסמכים הנדרשים ממנה, אינה חייבת שפניה לשיקום. לחייבת כזו אין מקום להעניק את "חסד המחוקק" הניצב בבסיס פקודת פשיטת הרגל של היום, ואף לא את "התכלית השיקומית" הניצבת בבסיס החוק החדש.

 

מסקנות:

 

25.מכל המקובץ לעיל עולה, כי מדובר בחייבת שהתנהלותה בהליך הייתה בלתי תקינה לאורך ימים ושנים. החייבת זלזלה במפגיע בהליך מצד אחד, לא הגישה דו"חות ולא שילמה תשלומים.

מצד שני, נהנתה מהגנתו וחסתה בצלו תקופה ארוכה.

כאשר הוצב זרקור על התנהלותה זו, הטילה את האחריות להתנהלותה הבלתי תקינה על הנאמן וביקשה הזדמנות נוספת לתקן את מחדליה. לכך לא אתן את ידי.

 

26.המגמה להושיט לחייבת יד מסייעת ולשקמה היא טובה ונכונה כאשר מדובר בחייבת הראויה לכך.

לטעמי, חייבת אשר מועדת מידי פעם בהליך אף היא חייבת שניתן וצריך לסייע לה.

אך חייבת אשר מזלזלת בהליך במפגיע לאורך שנים, סומכת על כך שעניינה נזנח ע"י הנושים שהתייאשו ושקע בתהום המערכת, אינה זכאית להגנה ואינה ראויה לכך שמחדליה המתמשכים ירופאו, כאילו לא היו דברים מעולם.

אשוב ואדגיש: האחריות לעמוד בדרישות הליך הפש"ר מוטלת על החייבת. לפי הפסיקה הקלאסית בתיק פש"ר (י-ם) 977/04 שריקי נ' הכנ"ר שהוזכרה לעיל, החובה אינה מוטלת על הכנ"ר ובענייננו על הנאמן, "לרדוף" אחר החייבת כדי שתמציא מסמכים ותשלם תשלומים חודשיים במועדם.

אחריות זו כאמור מוטלת על החייבת. היא לא עמדה בכך ועליה לשאת בתוצאות התנהגותה.

 

27.לשאלה הנוקבת שהעלו ב"כ החייבת בישיבת 2.9.19 – מה תועלת תצמח מביטול ההליך כנגד החייבת, שעה שהנושים עצמם איבדו עניין בהליך?

דומה כי כבר ניתנה תשובה מפיו של הנושה ביתן אשר התייצב לדיון והצהיר חד משמעית כי הוא מעוניין בביטול ההליך על מנת לגבות את המגיע לו מאת החייבת.

מעבר לכך אוסיף, כי לביטול ההליך בנסיבות שתוארו לעיל יש חשיבות בראי אינטרס הציבור.

אם ננהג ברוחב יד מופרז כלפי חייבת זו שזילזלה בהליך באופן כה בוטה ונתקה עמו קשר ללא צידוק שנים רבות, ונאפשר לה לרפא את מחדליה כאילו לא היו דברים מעולם, נימצא פוגמים ביסודות הליך הפש"ר. כיצד נישא פנים אל הנושים? כיצד נישא פנים אל אותם חייבים הנוהגים על פי הדין, משלמים ומגישים דו"חות כסדרם? זוהי דוגמא גרועה העשויה להשפיע על התנהלות כוללת בבחינת "גן עדן לחייבים". מטעמי מדיניות שיפוטית וציבורית אין ליתן לכך יד.

 

28.אשר על כן, אני מקבלת את עמדת הנאמן, שזכתה לברכת ב"כ הכנ"ר ומורה בזאת על ביטול הליך הפש"ר בעניינה של החייבת.

 

סיכום:

 

29.מן המקובץ לעיל, אני מורה בזאת על ביטול הליך פשיטת הרגל כנגד החייבת גואטה חנה נושאת ת.ז. ***********.

הכספים שנצברו בקופת הכינוס יחולקו לנושים שווה בשווה, לאחר פסיקת הוצאות הכינוס.

הנאמן יגיש בקשה מסודרת בעניין הוצאות הכינוס לפי נהלי כנ"ר.

צו עיכוב יציאה מן הארץ יבוטל בחלוף 60 יום.

 

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ