פש"ר 17227-03-11 ב' ס' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

מדובר בבקשה שהגישה הגברת פ' ב' ס' - אלקבץ (להלן: "המבקשת") גרושתו של החייב ניסים ב' ס', להורות על ביטול הסכם מכר אשר נחתם בינה והחייב בפש"ר (להלן: "המוכרים") לבין הרוכשים עוז לוקר ואלכס פטייב (להלן: "הרוכשים") ולחייבם לשלם פיצוי מוסכם בסך 120,000 ₪ וכן פיצוי נוסף בגין נזקים שנגרמו לה.

כנגד החייב הוצא צו כינוס ביום 9.3.13 וביום 7.11.11 הוא הוכרז כפושט רגל. עו"ד רונן וינברג משמש כנאמן לנכסי החייב.

ביום 30.8.14, נחתם בין המבקשת והחייב באמצעות הנאמן, לבין הרוכשים, הסכם (להלן: "הסכם המכר") למכר דירת המבקשת והחייב ברח' רותם 29 בבאר שבע. (להלן: "הדירה").

על פי טענת המבקשת בבקשתה, הפרו הרוכשים את ההסכם בכך שלא שילמו את התשלום השני במועד ולפיכך נתבקש בית המשפט על ידי המבקשת להורות על ביטול ההסכם ועל תשלום פיצויים.

לאחר הגשת הבקשה וקבלת תגובת הרוכשים והנאמן, נשמעו עדויות המבקשת, ואחד מהרוכשים, מר עוז לוקר.

כבר בשלב זה יוער, כי המחלוקת בין הצדדים נסובה בעיקרה סביב פרשנות סעיף 6 א' להסכם מכר הדירה. כן יוער כי לאחר שמיעת הצדדים, הגעתי למסקנה שבתיק זה יש לקבל עמדת הנאמן והמשיבים ולדחות הבקשה, והכל כפי שיפורט להלן:

בסיכומיה, ציינה ב"כ המבקשת, בין היתר, כי לפני חתימת הסכם מכר הדירה, המציאה המבקשת לרוכשים כתב אישור זכויות מאת החברה המשכנת (חברת הון ניהול ונדל"ן) שבו נרשמה, הערה שבה צויין כי ניתן לרשום הדירה בלשכת רישום המקרקעין וכי כל הפעולות לצורך העברת הזכויות יתבצעו ישירות בלשכת הרישום.

לדבריה לאחר קבלת האישורים והבדיקות, שערך ב"כ הרוכשים, נחתם על ידי הנאמן והצדדים, הסכם לרכישת הדירה בסכום של 1,200,000 ₪. לטענתה, בהסכם שנערך על ידי הנאמן, שהיה מעורב בכל ההליך ואף ידע על הבעייתיות ברישום המשכנתא בחברה המשכנת, נרשמה בסעיף 6 א' הערה הקשורה לחברה המשכנת בלבד. לטענתה, לשני הצדדים היה ברור כי כל עוד הבית רשום בחברה המשכנת, לא יוכל הרוכש לקחת משכנתא ויתכן עיכוב בהעברת תשלומים, אך יחד עם זאת, היה ברור לשני הצדדים גם כי לאחר רישום הבית בטאבו, לא יהיה מקום להגנה זו ויהיה על הרוכשים להעביר את הכסף במיידית עם רישום הערת האזהרה.

לטענת ב"כ המוכרת, ביום 6.2.14 נרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכשים בטאבו, ומאותה עת ניתן היה לרשום הערת אזהרה לטובת הבנק בטאבו.