אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר - עוף בע"מ נ' אחמד ואח'

בר - עוף בע"מ נ' אחמד ואח'

תאריך פרסום : 04/09/2017 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
12490-11-16
27/08/2017
בפני השופטת:
אילונה אריאלי

- נגד -
המבקשת/הנושה:
בר עוף בע"מ ח.פ. 510222607
המשיב/החייב:
אחמד עיסאם
החלטה
 

 

  1. לפניי בקשת הנושה למתן צו כינוס נגד המשיב ולהכרזתו כפושט רגל - בקשה לה מתנגד המשיב.

     

    טענות המבקשת

  2. המבקשת הינה חברה בע"מ העוסקת בשיווק עופות. המשיב הינו אחד מבעלי המניות והדירקטורים ובפועל הינו בעל השליטה בחברת "עופות אחים זטמה נצרת בע"מ", אשר ניהלה עסק של משחטת עופות (ח.פ. 513344291, להלן: החברה).

     

  3. המשיב ערב אישית למילוי כל התחייבויות החברה כלפי המבקשת, על פי כתב ערבות שנחתם על ידי המשיב ביום 8.4.2011 (נספח 2 לבקשה, להלן: כתב הערבות).

     

  4. במשך שנים רבות, סיפקה המבקשת לחברה סחורה בשווי מיליוני שקלים. בשנים האחרונות נקלעה החברה לקשיים ונותרה חבה למבקשת סך של 6,400,866 ₪ (כרטסת הנהלת החשבונות ובה פירוט החוב צורפה כנספח 3 לבקשה). החוב מתבסס, בין השאר, על שיקים שמשכה החברה, באמצעות המשיב, לפקודת המבקשת.

     

  5. עובר להגשת הבקשה, הודיע המשיב למבקשת כי החברה נאלצה לחדול מפעילותה, כי היא הפכה חדלת פירעון וכי אין באפשרותה לפרוע את חובה למבקשת - לא היא ולא המשיב, החב למבקשת מכוח כתב הערבות. החברה והמשיב אף הגישו ביום 7.9.16 בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים, במסגרת תיק פר"ק 16057-09-16 (נספח 5 לבקשה, להלן: הבקשה להקפאת הליכים).

     

  6. הבקשה להקפאת הליכים כללה בקשה אישית של המשיב להקפאת ההליכים נגדו ונגד נכסיו האישיים, דבר המעיד על חדלות הפרעון של המשיב. צוין בבקשה כי המשיב ערב באופן אישי לחלק מספקיה של החברה, בסך של כ- 6,693,000 ₪ (סעיפים 21, 46, 51-62 לבקשה להקפאת הליכים ותצהיר המשיב שצורף לה).

     

  7. בראשית הליך ההקפאה, נעתר בית המשפט לבקשת המשיב והקפיא את ההליכים נגדו, בתור בעל השליטה בחברה והערב לחובותיה (החלטה מים 8.9.16, נספח 7א לבקשה). בהמשך ולבקשת הנאמן שמונה במסגרת הבקשה להקפאת הליכים, עו"ד עדי בראונשטייין (להלן: הנאמן), הורה בית המשפט על איסור דיספוזיציה בכל נכסיו האישיים של המשיב (פסיקתא מיום 19.9.16, נספח 7ב' לבקשה).

     

  8. בסעיף 17 לבקשה להקפאת הליכים, התחייב המשיב, כבעל השליטה בחברה, להפקיד בקופת הנאמן סך של 200,000 ₪ - סכום שלא הופקד על ידו.

     

  9. ביום 9.10.16 הגיש הנאמן דו"ח ראשוני בו המליץ להעביר את החברה להליך של פירוק וזאת בהעדר תכלית ותוחלת בהמשך הקפאת ההליכים (נספח 8 לבקשה). ביום 10.10.16 ועל בסיס דו"ח הנאמן, ביטל בית המשפט את הליך וצו הקפאת ההליכים, הן נגד החברה והן נגד המשיב, תוך שהותיר על כנו את צו איסור הדיספוזיציה על נכסי המשיב (נספח 9 לבקשה).

     

  10. מאז בוטל הליך הקפאת ההליכים, לא הועילו ניסיונות המבקשת להיפרע את חובה מן המשיב, אשר אף גילה דעתו כי אין ביכולתו, באפשרותו ובכוונתו לפרוע את חובו לנושה, חרף כתב הערבות שאינו שנוי במחלוקת.

     

  11. לטענת המבקשת, עצם קיומו ומהותו של הליך הקפאת ההליכים אותו יזם המשיב באופן אישי, על ההצהרות שהצהיר באותה בקשה, וכן מחדליו של המשיב, אשר לא הפקיד את הסך של 200,000 ₪ שהיה עליו להפקיד בקופת הנאמן, כמו גם צו איסור הדיספוזיציה שניתן לגבי נכסיו האישיים, כל אלה מעידים על חדלות הפירעון של המשיב ומהווים "מעשה פשיטת רגל", לפי סעיפים 5(4) ו- 5(5) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם - 1980.

     

    טענות המשיב

  12. המשיב טוען כי המבקשת מעולם לא פנתה או התקשרה עמו בהתקשרות חוזית ולא התחייבה לספק לו מוצרים באופן אישי ומשכך, אין כל יריבות בין הצדדים.

     

    יתרה מכך, המבקשת, באמצעות מנהלה, מעולם לא נפגשה עם המשיב ומשכך גם מעולם לא החתימה אותו על כתב הערבות שמכוחו היא פונה בבקשתה למתן צן כינוס. מאחר והצדדים לא נפגשו מעולם ולא סוכמו תנאי עסקה כלשהם בין המבקשת לבין המשיב, המבקשת איננה אוחזת בכל מסמך המחייב את המשיב בחובותיה של החברה. המבקשת אף מעולם לא קיבלה מן המשיב כספים באופן אישי.

     

  13. כתב הערבות מעולם לא הובא לידיעת המשיב והחתימה עליו, הנחזית להיות חתימה המשיב, הינה מזויפת. המבקשת או מי מטעמה לא פנו באופן אישי למשיב ולא הציגו בפניו את כתב הערבות והמשיב נתקל בו לראשונה בחייו בבקשה זו. הערבות מעולם לא נחתמה בנוכחות מי מטעם המבקשת או בנוכחות צד ג' אשר היה עד לחתימה. המרמה והזיוף הינן בנסיבות מחמירות גם בשל גובה הסכום ו"רמת התחכום" והדבר עולה כדי עבירה פלילית.

     

  14. המבקשת הציגה בפני בית המשפט עובדות וטענות בידיעה שהן אינן נכונות וזאת בחוסר תום לב ובהטעיה. כך, המבקשת טוענת כי המשיב הודה, במסגרת הבקשה להקפאת הליכים, כי הוא חב לנושים באופן אישי, שעה שהמצהיר בבקשה להקפאת הליכים איננו המשיב, אלא מנהל החברה.

     

  15. התצהיר התומך בבקשה איננו מפרט את העובדות המקימות את עילת הבקשה ואת האופן בו נחתם כתב הערבות, נסיבות חתימתו, תאריך חתימתו והאם היו עדים לחתימה. המצהיר אף מעולם לא פגש במשיב. המשיב עבר אירוע מוחי מספר פעמים, בשנים 2002, 2010 ו- 2014 ומן הסתם הוא "אינו מתנהל כתמול שלשום". המשיב אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית ובערבית. מן הראוי היה שיצורף תצהיר של אדם שנכח בחתימת המשיב, הסביר לו את האמור בכתב הערבות וקיבל הסכמתו.

     

  16. הואיל ובפי המשיב טענות כבדות משקל לעצם קיומו של חוב כלפי המבקשת, היה על המבקשת לפנות לערכאה האזרחית המוסמכת בה תתברר לגופה המחלוקת באשר לעצם קיום החוב, לאחר שמיעת טענות הצדדים וקיום הליך משפטי שבו יוכל המשיב לממש את זכותו להתגונן.

     

  17. המשיב צרף לתגובתו חוות דעת גרפולוגית של הגב' מלי קדוש (להלן: חוות הדעת הגרפולוגית), ולפיה קיימות אי התאמות בין החתימה על כתב הערבות לחתימות הקבועות האחרות של המשיב, אך על מנת לגבש מסקנה החלטית יש לבחון את כתב הערבות המקורי ואת ההמחאות המקוריות בהן אוחזת המבקשת. לטענת המשיב, מאחר והוא מעולם לא חתם על כתב הערבות, נראה כי המבקשת "תתקשה להציגו בפני הגרפולוגית" מטעמו.

     

  18. המשיב שב וטוען כי הוא מעולם לא חתם על התצהיר התומך בבקשה להקפאת הליכים וכי מי שחתם הינו מנהל החברה (אחמד בלאל). אף ההתחייבות להפקדת סך של 200,000 ₪ ניתנה בשם מנהל החברה ובתנאי שבני המשפחה יצליחו לגייס סכום זה. לא ברור למשיב כיצד המבקשת קושרת את התחייבות מנהל החברה למשיב ומשליכה את התחייבויות החברה על המשיב, רק משום היותו בעל החברה. בניגוד לטענת המבקשת, בעלי המניות בחברה או בני משפחתם שילמו כספים רבים לצדדים שלישיים כתחליף להתחייבות לתשלום הסך של 200,000 ₪ וזאת בתיאום ובהסכמת הנאמן.

     

  19. המשיב לא ביצע כל מעשה פשיטת רגל שעליו רשאית המבקשת לבסס בקשתה למתן צו כינוס. טענת המבקשת כי המשיב גילה דעתו שאין ביכולתו ובאפשרותו לפרוע את חובו כלפיה, אין לה כל אחיזה עובדתית. טענותיה נסמכות על הליך הקפאת ההליכים שנוהל עבור החברה ולא עבור המשיב ואין לקשור מעשה פשיטת רגל של חברה בע"מ למשיב, רק מכוח היותו בעל מניות בה. מדובר בנושה שמנסה לעשות קיצור דרך, שעה שהמשיב כופר בחוב הנטען.

     

    תשובת המבקשת

  20. המבקשת שבה וטוענת כי הבקשה להקפאת הליכים כללה את בקשתו האישית של המשיב להקפאת ההליכים נגדו ונגד נכסיו האישיים ובה הודה המשיב בחובו מכוח ערבותו האישית למבקשת, תוך שצירף 4 תצהירים אישיים שלו ובהם הצהיר על ערבותו כלפיה. הואיל והמשיב מעולם לא כפר בערבותו האישית, אלא כאמור הודה בה, המבקשת לא פרטה בבקשתה את נסיבות החתימה על הערבות, אך נוכח טענות המשיב היא מצרפת לתגובתה תצהיר נוסף של מנהלה, ובו פירוט אותן נסיבות.

     

    טענת המשיב ולפיה הוא עבר אירועים מוחיים, איננה נתמכת באסמכתא ומכל מקום אין בצדה שום תוצאה או השלכה, כגון שהמשיב לא היה כשיר קוגניטיבית או משפטית. אדרבה, לחוות הדעת הגרפולוגית צורפו מסמכים שלטענת המשיב הינם תקפים ועליהם מתנוססת חתימתו, אשר מעידים על כשירותו ועל שליטתו בשפה העברית.

     

    המשיב טוען בהתנגדותו לבקשה דנן טענות שהינן סותרות עובדתית את טענותיו בבקשה להקפאת הליכים, שעה שהוא מנוע, מחמת השתק שיפוטי, לטעון טענות סותרות אלה.

     

    הדיון בבקשה ועמדת ב"כ הכנ"ר

  21. הבקשה נדונה בפניי ביום 17.7.2017. ב"כ הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שפורטו לעיל והמשיב נחקר בחקירה נגדית.

     

    ב"כ המשיב הוסיף וטען טענות עובדתיות נוספות ובכלל זה שהאירועים המוחיים שחווה המשיב השפיעו עליו באופן שהוא לא תיפקד ולא היה פעיל בחברה ומי שהיה פעיל זה בנו, מנהל החברה, אשר אף יזם את הבקשה להקפאת הליכים. עוד הוסיף ב"כ המשיב כי המשיב חתם על מסמכי הבקשה בפניו לאחר שהוסברו לו הדברים, אך הוא לא היה מודע לקיומו של כתב הערבות אלא בנו הודיע לו על דבר קיומו ולכן חתם.

     

    ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת ב"כ המבקשת והסכימה למתן צו כינוס לנכסי המשיב, תוך שהוסיפה כי המשיב הצהיר על קיומו של החוב ולא הסתייג ממנו במסגרת הבקשה להקפאת הליכים.

     

    בתום הדיון ולאחר שנשמעה עדות המשיב, כמו גם טענות ב"כ הצדדים, המלצתי כי המשיב יחזור בו מהתנגדותו. בא כוחו ביקש שהות להגשת עמדתו בעניין. בהמשך, הוגשה הודעה על הפסקת ייצוג המשיב על ידי בא כוחו בשל חילוקי דעות וביום 7.8.2017 הוגשה עמדת המשיב, על ידי בא כוחו הנוכחי, בה הודיע כי המשיב מתנגד למתן צו הכינוס תוך שפרט טענותיו.

     

    דיון והכרעה

  22. סמכות בית המשפט ליתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשת נושה, מעוגנת בסעיפים 6 ו- 7 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: הפקודה).

     

    שניים הם התנאים הבסיסיים להפעלת סמכות זו: האחד - קיומו של חוב של החייב כלפי הנושה (בסכום המינימלי הנקוב בסעיף 7(1) לפקודה); והשני - מעשה פשיטת רגל שעשה החייב.

     

    בהיבט הדיוני, קובע סעיף 11 לפקודה כדלקמן:

     

    " בית המשפט בדונו בבקשת הנושה ידרוש ראיות לחובו של הנושה המבקש, להמצאת הבקשה ולמעשה פשיטת הרגל או לאחד ממעשי פשיטת הרגל שנטענו בבקשה, ואם הניחו הראיות את דעתו רשאי הוא ליתן צו כינוס לפי הבקשה".

     

    וכן קובע סעיף 14 לפקודה:

     

    " אם הראיות שהובאו לפי סעיף 11 לא הניחו את דעת בית המשפט, או אם הראה החייב להנחת דעת בית המשפט שהוא יכול לשלם את חובותיו או שמטעם מספיק אחר אין ליתן צו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה".

     

  23. מקום בו כופר החייב בחוב, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה: לדחות את הבקשה - אם לא שוכנע בקיומו של חוב; להעתר לבקשה - אם שוכנע בקיומו של החוב ובשאר התנאים הדרושים למתן הצו; לעכב את ההליכים בבקשה לזמן הדרוש לבירור המשפט בדבר החוב (ראה: ש. לוין, א. גרוניס פשיטת רגל, מהדורה שלישית (2010, עמ' 103-104).

     

    ודוק: אין מקום לטענת ב"כ המשיב ולפיה נוכח כפירת המשיב בעצם קיומו של החוב, קמה חובה על בית המשפט לדחות את הבקשה ולהורות למבקשת להגיש תביעה אזרחית נגד המשיב. בכל הנוגע לשאלה האם קיים חוב, אכן "אין בית-המשפט חייב ליתן את הצו, ובמקרים מסויימים, כאשר הוכחת החוב כרוכה בקשיים, לא מן הנמנע שלא יעסוק הוא עצמו בבירור החוב אלא יפנה את המבקש לשם כך לבית-משפט רגיל" (ראה: רע"א 3587/06 עזבון המנוח אבי ירדני ז"ל נ' משה בן צור ואח', 14.5.2008). אלא שבענייננו, השאלה העומדת לדיון - האם המבקשת הוכיחה כי המשיב חתם על כתב הערבות, איננה שאלה מורכבת שבירורה כרוך בקשיים ועל כן אין מניעה כי ההכרעה ביחס אליה תינתן במסגרת ההליך דנן, על סמך הטענות שנטענו בכתב ובעל-פה ועל סמך עדות המשיב בפניי.

     

    (עוד בהיבט הדיוני, ראה תקנה 11(ב) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה - 1985, המורה כי דין כתב התנגדות כדין תצהיר נגדי בהמרצת פתיחה וכי על הדיון בבקשה יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי החלות על המרצת פתיחה, בשינויים המחוייבים).

     

  24. ועתה לענייננו: כפי שאפרט להלן, המבקשת בענייננו הביאה ראיות מניחות דעת ומשכנעות, הן לעצם קיומו של חוב המשיב כלפיה והן למעשה פשיטת רגל שביצע המשיב, באופן המצדיק היעתרות לבקשתה ומתן צו כינוס לנכסי החייב.

     

  25. אשר לעצם קיומו של החוב - המבקשת הוכיחה טענתה כי המשיב חתם על כתב הערבות ומצאתי כי יש להעדיף טענתה זו, על פני טענת המשיב כי חתימתו זוייפה וכי לא היו דברים מעולם.

     

    ראשית, המשיב הודה, הודאת בעל דין, בחבותו כלפי המבקשת על פי כתב הערבות. המדובר בהודאה שניתנה שלא לצורך ההליך דנן ובמובן זה, כמוה כהודאה שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט. הודאה כזו, על פי הפסיקה, הינה "ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות. הודאת בעל-דין יכולה להיות כבדת משקל או פחותת ערך, מהימנת או בלתי מהימנת על בית-המשפט, הכל לפי נסיבות ההודאה ושאר הראיות במשפט" (ראה: ע"א 9605/03 ד"ר משה יגלום נ' שר הבריאות, 14.2.2005).

     

  26. הודאתו של המשיב בערבותו לחובות החברה כלפי המבקשת, הינה כבדת משקל: היא ניתנה על ידי המשיב בתצהיר ערוך כדין, שחתימת המשיב עליו אומתה על ידי עו"ד, וזאת במסגרת הליך משפטי אותו הגיש המשיב לבית המשפט (הבקשה להקפאת הליכים), במסגרתו ביקש המשיב, כבעל דין בפני עצמו, להקפיא את ההליכים נגד החברה ונגדו אישית.

     

  27. ויודגש: אין מדובר באמרת אגב שצויינה בבקשה להקפאת הליכים רק בשולי הדברים או בשפה רפה, אלא בהודאה מפורשת של המשיב, אשר ניתנה ברחל בתך הקטנה ובאמירות חוזרות וברורות, שאינן משתמעות לשתי פנים. מפאת חשיבות הדברים, אפרט להלן במה דברים אמורים:

     

    • בסעיף 21 לבקשה ציינו המבקשים (שכאמור המשיב נמנה עליהם) כדלקמן (ההדגשות אינן במקור, א.א.): "בנסיבות המפורטות להלן, מתבקש בית המשפט להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על הערבים לחובות החברות: מר עיסאם אחמד ת.ז. 54833652 אשר על פי הנתונים הראשונים ערב באופן אישי אף לחלק מספקיה של המבקשת וכנגד בטוחות שהועמדו על ידו לשם הבטחת ערבותו".

       

    • בסעיף 46 לבקשה, תחת הכותרת "ערבויות אישיות" ציינו המבקשים כך: "ערבויות אישיות ניתנו על ידי אחד מבעלי המניות מר אחמד סעיד בסך של כ- 6,693,000₪". בעניין זה יצוין כי המשיב איננו חולק על טענת המבקשת כי נפלה טעות סופר בסעיף זה וכי הכוונה הייתה למשיב (ראה עמ' 3 שורה 1 לפרוטוקול).

       

    • גם בסעיף 53 לבקשה צוין: "בעל השליטה (המשיב לפי ההגדרה, א.א.), ערב בערבויות אישיות (בין באופן ישיר ובין באופן עקיף באמצעות בעלותו במבקשת) לרובן המוחלט של חובות המבקשת לנושים השונים, העומדים כאמור על כאחת עשרה מיליון ₪.

       

    • ובסעיף 54 לבקשה נכתב: "בנוסף, בעל השליטה, שהמבקשת הינה למעשה מפעל חייהם, מוכן לעשות כל שלאל ידו על מנת להביא לגיבוש הסדר נושים מתאים ובפרט – להשקיע את מלוא מרצו על מנת להשיב את המבקשת למהלך פעילות תקין. אולם יקשה עליו מאד לעשות כן, לו יצטרך להתמודד עם תביעות אישיות, בשים לב שכאמור שלבעל השליטה ערבויות למרבית חובות המבקשת."

       

    • לבקשה להקפאת הליכים צורפו מספר תצהירים של המשיב (בנוסף לתצהירו של מנהל החברה אחמד בלאל) וביניהם תצהיר פירוט נכסים, בו פירט המשיב את כל רכושו האישי נכון למועד הגשת הבקשה, וכן דין וחשבון על חובות ונכסים, במסגרתו, תחת הכותרת "ערבויות שנתנו נושאי משרה בחברה ו/או בעלי המניות להבטחת חובות החברה" הצהיר המשיב כי קיימת ערבות שלו למבקשת, בסך של 6.5 מיליון ₪ (בנוסף לערבות שלו לנושה נוסף בשם "בקר תנובה"). בסיומו של דו"ח זה חתם המשיב על תצהיר שאומת על ידי עו"ד, בו ציין כי הדו"ח המוגש לבית המשפט "הוא מדוייק מלא ומעודכן".

       

    • על סמך הבקשה להקפאת הליכים, על תצהירי המשיב שתמכו בה, ניתן ביום 8.9.16 צו להקפאת הליכים אשר הוחל על המשיב אישית וכן – נוכח הצהרתו כי הוא ערב לחובות החברה, ניתן צו האוסר על כל דיספוזיציה בנכסיו האישיים של המשיב, כמפורט לעיל.

       

  28. עד להגשת הבקשה דנן למתן צו כינוס, המשיב לא טען מעולם כי הוא לא חתם על הערבות וכי טענותיו בבקשה להקפאת הליכים והצהרותיו בתצהיר שתמך בה, היו הצהרות שאינן אמת. יתרה מכך, כפי שצוין לעיל, על יסוד אותה ערבות אישית עליה הצהיר המשיב, הוא אף הסכים לסעד הדרסטי לאיסור כל דיספוזיציה בכלל נכסיו האישיים, שעל פי תצהירו כוללים 8 נכסי מקרקעין ו- 6 רכבים. כל זאת, בלא שהמשיב פצה פיו וטען, ולו ברמז, כי הוא איננו ערב - טענה שהועלתה לראשונה בהתנגדותו למתן צו כינוס נגדו.

     

  29. לא זו בלבד שמדובר בטענה כבושה, שמטבעה איננה מהימנה ואין ליתן לה משקל של ממש, אלא שמדובר בטענה העומדת בסתירה להודאתו המפורשת של המשיב, שאיננה משתמעת לשתי פנים ואשר יוצרת השתק ומניעות כלפי המשיב מלטעון טענות עובדתיות סותרות בהליך דנן.

     

  30. מעבר להשתק החל על המשיב בשל הודאתו כאמור, גרסתו כפי שהועלתה בהתנגדותו למתן צו כינוס נמצאה בלתי מהימנה, נתגלו בה סתירות מהותיות ולא נתתי בה אמון. כך, בעוד שבהתנגדות ובתצהיר התומך בה טען המשיב, חזור וטעון, כי "המבקשת באמצעות מנהלה מעולם לא נפגשה עם המשיב" (ההדגשה במקור), וכי מנהל המבקשת (המצהיר מטעמה, מר זאב וילף) מעולם לא פגש את המשיב, הרי שבעדותו בבית המשפט העיד המשיב כדלקמן (עמ' 4 שורות 5-21 לפרוטוקול):

     

    ש.אתה מכיר את האיש הזה שאני מציג לך?

    ת.זה זאב מבר עוף.

    ש.כשהוא בא אלייך נתת לו כבוד נכון?

    ת.כל הזמן

    ש.הוא בא אלייך למשרד נכון?

    ת.כן

    ש.לא פעם אחת, כמה פעמים הוא בא אלייך?

    ת.לא זוכר.

    ש.אבל פעם אחת לפחות נכון?

    ת.יותר מפעם אחת. פעם היה עם אשתו ובפעם השניה עם הבן שלו

    ש.זאב אומר שכשהוא בא לבקר אותך, אתה חתמת על המסמך הזה..

    ת.אני לא חתמתי על כלום. (הערת בית המשפט – העד אינו מסתכל על המסמך ומשיב בלי להסתכל)

    ש.וליד בילאל וליד הבן שלך מוחמד את חתמת על המסמך הזה. מה אתה אומר?

    ת.לא.

    ש.אתה אמרת בהתנגדות שלך לצו שאף פעם לא פגשת אותו.

    ת.זה לא נכון. לא היה דבר כזה. הוא היה אצלנו פעמיים או שלוש, אני לא זוכר כמה פעמים."

     

  31. המשיב נשאל בחקירתו הנגדית אודות חתימתו על מספר מסמכים, כגון התצהירים שתמכו בבקשתו להקפאת הליכים, ועל כך ענה באופן גורף ומתחמק, אף בלא להסתכל על המסמך אודותיו הוא נשאל, דבר שהותיר רושם בלתי אמין: "אני לא רואה ולא כלום. לא קורא ולא כותב" (עמ' 3 שורות 18-19 לפרוטוקול); "אני לא רואה כלום, אני לא כותב באדום" (עמ' 3 שורות 31-33 לפרוטוקול); "אני לא רואה את זה, יש לי כאן עורך דין שהוא כל הזמן איתי והוא קורא לי ומסביר לי ורק שהסביר לי על הכל על מה אני חותם אני חתמתי" (עמ' 4 שורות 2-3 לפרוטוקול);

     

    גם משנשאל ישירות אודות חתימתו על כתב הערבות, תוך שהוצג לו המסמך המקורי, נמנע המשיב ממתן תשובה ישירה לשאלה והשיב - כאשר הוא כלל איננו מסתכל על המסמך - "אני לא חתמתי על כלום" (עמ' 4 שורות 15-17 לפרוטוקול).

     

  32. מעדותו של המשיב עלה, כי הוא שולט היטב בשפה העברית. יתרה מכך, מן המסמכים שצורפו לחוות הדעת הגרפולוגית מטעם המשיב - מסמכים שעל תוקפם ועל חתימתו עליהם המשיב איננו חולק, עולה כי המשיב חתם על מסמכים רבים בעברית, כולל המחאות, מכתבים, חוזים וכתבי ערבות לספקים שונים של החברה. המשיב אף לא הכחיש את טענת המבקשת כי הוא שחתם על השיקים של החברה, העומדים ביסוד החוב כלפי המבקשת. בנסיבות אלה, אין לייחס משקל או נפקות לטענת המשיב אודות מצבו הרפואי ואודות ידיעתו קרוא וכתוב בעברית ונמצא כי גם טענה זו נסתרה.

     

  33. אשר לחוות הדעת הגרפולוגית שהגיש המשיב וטענתו כי בשל כפירתו בחתימה יש למנות גרפולוג מטעם בית המשפט - ראשית, חוות הדעת מטעם המשיב איננה קובעת מסקנות באשר לחתימה על כתב הערבות. כל שצוין בה הוא כי "יש אינדיקציות לכך שאיפיוני כתב היד בחתימה שבמחלוקת שונים מאפיוני כתב היד בחתימות הידועות" וכי כדי לגבש מסקנה החלטית האם החתימה אותנטית או מזוייפת, יש צורך להעביר לבדיקת המומחית את המסמך המקורי ואת ההמחאות המקוריות המצויות בידי המבקשת - דבר שלא נתבקש על ידי המשיב וממילא לא נעשה.

     

    יתרה מכך, אף אם היה בחוות דעת זו כדי לקבוע מסקנה ברורה, אין בכך כדי להקנות לגרפולוג את כוח ההכרעה לגבי אמיתות החתימה. בית המשפט הוא המחליט איזה משקל, אם בכלל, יש לייחס לחוות דעת כזו, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק. אין חובה גורפת על בית המשפט להיזקק לעדות גרפולוג ובית המשפט אף רשאי להשוות בין החתימות בעצמו (ראה: ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, 29.6.1993).

     

    כאמור, משלא נקבעו בחוות הדעת מסקנות ועל יסוד הראיות האחרות שפורטו לעיל ויפורטו להלן, לא מצאתי כי יש לייחס משקל של ממש לחוות דעת זו.

     

  34. נוכח הכחשת המשיב כי הוא חתם על כתב הערבות, הגיש מנהל המבקשת תצהיר ובו פירט את נסיבות החתימה על כתב הערבות. בנסיבות בהן הכחשת המשיב נטענה לראשונה במסגרת התנגדותו לבקשה למתן צו כינוס, שעה שקודם לכן, כפי שפורט לעל, הוא הודה בקיומו ובתקפותו של כתב הערבות, לא נפל פגם בכך שתצהיר זה ובו התייחסות המבקשת לנסיבות החתימה על כתב הערבות, הוגש רק בתשובה להתנגדות המשיב.

     

    על פי תצהירו של מנהל המבקשת, אלה היו נסיבות החתימה: לאחר שנים של פעילות מסחרית בין המבקשת לבין החברה ולאחר שחל גידול בהיקפי המסחר ועל רקע הירצחו של אחי המשיב וריכוז כלל הפעילות על כתפי המשיב, דרשה המבקשת להבטיח את הסכומים אותם תהיה החברה חייבת לה בכל עת בערבות אישית של המשיב, כבעליה וכמנהלה של החברה. על כן, ביום 9.4.2011 נסע מנהל המבקשת (המצהיר), בליווי בנו, לפגישה עסקית שתואמה מראש בבית העסק של החברה בנצרת, עם כתב ערבות שנוסח מראש בהתאם למוסכם. במשרדי החברה, כמתוכנן מראש, הם פגשו את המשיב ואת בנו בילאל אחמד וכן נכחו בפגישה גורמים נוספים מעובדי החברה. כתב הערבות נמסר באותו מעמד למשיב והוא חתם עליו בנוכחות כל הנוכחים האמורים, כאשר המשיב תיקשר עם מנהל המבקשת בעברית רהוטה. לתמיכה בטענותיו צירף המצהיר חשבונית מס של כביש 6, המעידה על נסיעה באותו מועד ממחלף קסם למחלף עין תות ובחזרה (נספח 1 לתצהיר).

     

    בדיון שהתקיים לפני, התייצב המצהיר מטעם המבקשת, אך הוא לא נחקר על ידי המשיב. בנסיבות אלה, נותרו על כנן הצהרותיו כאמור ולא נסתרו. יתר על כן, המשיב העיד כי באחת מן הפעמים שמנהל המבקשת הגיע למשרדו, התלווה אליו בנו (עמ' 4 שורות 9-14 לפרוטוקול), עדות המתיישבת עם גרסת מנהל המבקשת כאמור.

     

  35. בסיכומו של דבר, הוכיחה המבקשת, בראיות שיש בהן כדי להרים את הנטל המוטל עליה, כי המשיב אכן חתם על כתב הערבות עליו נסמכת הבקשה. בכתב ערבות זה, ערב המשיב למילוי כל התחייבויות החברה כלפי המבקשת. על עצם קיומו של חוב של החברה כלפי המבקשת המשיב איננו חולק, כאשר בבקשה להקפאת הליכים, אותה הגיש המשיב ביחד עם החברה, הם הצהירו על חוב בסך של 6,470,873 ₪ כלפי המבקשת. בנסיבות אלה, הוכיחה המבקשת את עצם קיומו של החוב. עם זאת ולעניין גובה החוב יובהר, כי לאחר מתן צו הכינוס יהיה על המבקשת להגיש תביעת חוב וזו תיבדק, לעניין גובה החוב המדויק, על ידי בעל התפקיד שימונה.

     

  36. טענות המשיב כפי שהועלו רק לאחר הדיון בבקשה, במסגרת ההודעה כי הוא עומד על התנגדותו למתן צו הכינוס, נטענו בעלמא ובלא כל אסמכתא, חלקן טענות עובדתיות שאף לא נתמכו בתצהיר ולפיכך, דינן להידחות.

     

  37. גם את קיומו של מעשה פשיטת רגל למשיב, הוכיחה המבקשת. בעניין זה נסמכת המבקשת על סעיפים 5(4) ו- 5(5) לפקודת פשיטת רגל, אשר קובעים כדלקמן:

     

    " מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשתה או נעשתה לו אחת מאלה:

    ...

    (4)הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו;

    (5)הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו;"

     

  38. בקשת המשיב להקפאת ההליכים נגדו באופן אישי - בקשה שעל בסיסה אכן ניתן צו הקפאת הליכים אישי נגד המשיב, יש בה כדי להוות הצהרה כי המשיב איננו יכול לשלם את חובותיו ומשום הודעה כי המשיב לא ישלם את חובו.

     

    יש להזכיר כי ערבותו של המשיב לחובות החברה הינה בלתי מוגבלת, וחובות אלה, על פי הצהרת המשיב בבקשתו להקפאת הליכים, הינם בהיקף עצום של למעלה מ- 6.5 מיליון ₪. המשיב לא טען ולא המציא ראיות כלשהן ליכולתו לפרוע חוב בהיקף כזה (אף בלא להידרש לקיומם של נושים נוספים) ומנגד, הובאו ראיות לכך שהוא לא יוכל לשלם את חובו.

     

    כך, בסעיף 54 לבקשה להקפאת הליכים טענו החברה והמשיב טענות המהוות הצהרה של המשיב בדבר חדלות הפרעון שלו:

     

    "בנוסף, בעל השליטה, שהמבקשת הינה למעשה מפעל חייהם, מוכן לעשות כל שלאל ידו על מנת להביא לגיבוש הסדר נושים מתאים ובפרט – להשקיע את מלוא מרצו על מנת להשיב את המבקשת למהלך פעילות תקין. אולם יקשה עליו מאד לעשות כן, לו יצטרך להתמודד עם תביעות אישיות, בשים לב שכאמור שלבעל השליטה ערבויות למרבית חובות המבקשת."

     

  39. זאת ועוד, בסעיף 17 לבקשה להקפאת הליכים טענו החברה והמשיב כי "בעלי השליטה" במבקשת (שהינו המשיב על פי ההגדרה שבפיסקה השנייה ברישא לבקשה), הצליחו לגייס מבני משפחתם סכום ראשוני של 200,000 ₪ אשר "יופקדו באופן מיידי בקופת הנאמן". דא עקא, שהמשיב לא הפקיד בידי הנאמן ולו סכום זה, כפי שהדבר עלה מדו"ח הנאמן, סכום שהינו קטן ביחס להיקף החובות כאמור. טענת המשיב ולפיה בעלי המניות ובני משפחתו שילמו לצדדים שלישיים כתחליף לאותה התחייבות ובתיאום עם הנאמן, הועלתה בעלמא, ללא כל תימוכין והיא עומדת בסתירה לדו"ח שהגיש הנאמן.

     

    סוף דבר

  40. המבקשת הוכיחה כי למשיב חוב כלפיה וכי הוא עשה מעשה פשיטת רגל תוך 3 חודשים לפני הגשת הבקשה. על כן ומשהתקיימו שאר התנאים הקבועים בסעיפים 6,7 ו- 11 לפקודה, ומשלא הראה המשיב כי הוא יכול לשלם את החוב ולא הצביע על טעם מספיק אחר שלא להיעתר לבקשה, על פי סעיף 14 לפקודה, הריני נעתרת לבקשה למתן צו כינוס נגדו.

     

  41. צו הכינוס יינתן בהחלטה נפרדת.

     

    ניתנה היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

     

     

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ