אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גביש נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

גביש נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

תאריך פרסום : 29/08/2017 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
11529-10-15
21/08/2017
בפני השופטת:
גלית ציגלר

- נגד -
החייב:
רמי גביש
הכונ"ר :
הכונס הרשמי מחוז חיפה
עו"ד איתן שווץ-המנהל המיוחד
החלטה
 

1.הראל ביטוח ופיננסים בע"מ (להלן: הראל או המבקשת), מחזיקה בידיה כספים שהפקיד החייב במסגרת פוליסת ביטוח שערך.

 

2.ביום 2.2.09 קיבל החייב מהראל הלוואה בסך 50,000 ₪, אותה התחייב להשיב ב- 48 תשלומים חודשיים שוטפים בריבית של 5.2%, כשהבטוחה לתשלום הייתה כספי החייב המופקדים בידיה של הראל (להלן: ההלוואה).

החייב פרע תשלום אחד בלבד מתוך כלל תשלומי ההלוואה להם התחייב, וביום 19.10.15 ניתן צו כינוס לנכסיו ע"פ בקשתו, ומאז הוא מצוי בהליך פשיטת רגל.

 

3.המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה להתיר לה לקזז מהכספים המוחזקים בידה את יתרת סכום חוב ההלוואה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה והוצאות שונות שנגרמו לה, בהיותה בעלת זכות שעבוד ומשכון מכוח ההסכם בין הצדדים, ובהיותה בעלת עכבון וזכות קיזוז מכוח סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, ותקנה 16 לתקנות לחוק על פיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל – להלן: חוק הפיקוח).

 

4.החייב השיב כי אין למבקשת זכות קיזוז וכי הכספים אינם ניתנים לשעבוד או למשיכה טרם הגיעו לגיל הפרישה, תוך הסתמכות על סעיף 25 לחוק הפיקוח, כשלטענתו גם סעיף 74 לפקודה אינו חל משום שנדרש לפרשו על דרך הצמצום, והמבקשת לא הוכיחה כי התמלאו התנאים הנדרשים לצורך הקיזוז, וכשמדובר בכספים מוגנים על פי החוק הרי שההגנה חלה גם על זכות הקיזוז.

 

5.המנהל המיוחד הסכים כי קיימת למבקשת זכות קיזוז, שכן הכספים המופקדים בידי המבקשת אינם כספים המוגנים מכוח הפקודה, אלא כספי פיצויים המוקנים לקופת הכינוס ולא לחייב, והתמקד בטיעוניו בגובה סכום הקיזוז, כשלטענתו הסכום הנדרש ע"י הראל הינו מופרז, אין הצדקה לקזזו במלואו נוכח השתהותה של המבקשת ונקיטת הליכים שלא לצורך על ידה, כך שיש לערוך את החישוב ע"פ הריבית בהתאם לפקודה.

 

6.בדיון שהתקיים ביום 13.11.16 מסרו הצדדים את עמדותיהם, וכיון שלא כל הנתונים הקשורים בכספים ובבקשה הוצגו, ניתנה ארכה על מנת שכל אחד מהצדדים יוכל להתייחס לטענות השונות שהועלו.

הצדדים השלימו את טיעוניהם וצירפו מסמכים שונים הקשורים בלקיחת ההלוואה, בהסכם שנחתם בין החייב להראל, תחשיב לעניין הסכום המגיע להראל עבור ההלוואה, האופן בו נצברו הכספים לזכות החייב ועוד.

 

7.בדיון נוסף שהתקיים בעניינו של החייב, הובהרו עובדות משלימות בנוגע לכספים המופקדים בידיה של המבקשת;

כך נמסר על ידה (בקשה 10), כי בשנת 1998 פדה החייב את כספי התגמולים שהיו מופקדים אצלה עבורו, עד לגובה הסכום שהיה פטור ממס, ואת יתרת הכספים בחר להפקיד בפוליסה שייעודה קיצבה, אשר הוקמה למטרה זו על פי בחירתו של החייב.

 

לטענת המבקשת, למרות שהפוליסה הינה לקיצבה, הרי שעל פי תנאיה החייב רשאי לחזור בו בכל עת מכוונתו לייעד הכספים לקיצבה, וזאת באמצעות פניה לרשויות המס והודעה על "חרטה מייעוד לקיצבה", ובכפוף לתשלום המס החל על הכספים יוכל לקבלם לידיו כתשלום חד פעמי.

 

לטענת הראל והמנהל המיוחד, משפעל החייב למשיכת הכספים בעבר ורק משיקולי מס הפקידם לצורך קבלת קיצבה, ובשעה שקיימת בידיו הזכות לבחור בין קבלת תשלום קיצבה לבין סכום חד פעמי כפוף לתשלום מס, הרי שהמסקנה היא שאין מדובר בכספים המוגנים מכוח הפקודה.

 

8.החייב השיב כי לא ידוע לו על האפשרות לקבל תשלום חד פעמי, וכי הכספים שבידי המבקשת הם כספים לצורך פנסיה וקיצבה בלבד, מה גם שהוא טרם הגיע לגיל הפרישה.

 

9.יש איפוא לבחון מה טיבם של הכספים המופקדים בידי המבקשת, האם מדובר בכספים מוגנים מכח סעיף 185 (1א) לפקודה כטענת החייב, או שאלו כספים שאינם מוגנים, כאשר התשובה לשאלה זו תשליך הן על זכותה של הראל לקזז את חוב ההלוואה מכספים אלו, והן על יתרת הכספים ומי הזכאי להם.

 

10.מתוך המסמכים שהוצגו עולה כי החייב פנה ביום 7.9.98 למבקשת, וביקש כי אותו חלק מכספי הפיצויים שהופקדו עבורו ע"י מעסיקו יושארו לצורך "תשלום קיצבה החל מגיל 65", ובהתאם לכך הוכנה עבורו הפוליסה בה נאמר כי תום תקופת הביטוח תהיה בשנת 2022, וכי מטרתה היא קבלת "גימלה חודשית החל מתום תקופת הביטוח".

מכאן ברור שפניית החייב למבקשת אמנם באה על רקע הצורך בתשלום מס, אולם כוונתו בעת ההפקדה ומטרת הפוליסה הייתה לקבל גימלה חודשית בהגיעו לגיל הפרישה.

 

בע"א 7114/09 יורם בן עמי נ' איתן רבין (פורסם בנבו, ביום 9.5.12), דן בית המשפט בשאלת משמעותם של כספים שהופקדו לצורך פנסיה וגימלה חודשית, וקבע:

"ההוראה שנקבעה בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל הינה הוראה בעלת מטרה סוציאלית מובהקת. היא מיועדת לספק הגנות מיוחדות על כספים

שחסך החייב בקופת גמל, שאינן קיימות לגבי נכסיו ה"רגילים". בכל הנוגע

לכספי קופת גמל שאינם מיועדים לקצבה, קובע הסעיף כי תנאי לפדיון הכספים על ידי הנאמן הינו קבלת אישור בית המשפט. מתן סמכות לבית המשפט לאפשר את פדיון הכספים מהווה סטייה מן המקרה הרגיל ולפיו רשאי הנאמן לממש את נכסי החייב אף בלא קבלת אישור בית המשפט .... אשר לכספים המיועדים לקצבה, המגיעים לחייב מעצם חברותו בקופת גמל, קבע המחוקק מנגנון הגנה מוגבר עוד יותר, ולפיו לא יורה בית המשפט על העברת כספים אלה כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבלת הקצבה. נראה, כי נוכח הוראה זו לא נתון לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על העברתם של כספים אלה לקופת פשיטת הרגל, כל עוד לא הגיע המועד לתשלומם כקצבה, בשל אירוע מזכה כזה או אחר (למשל, זקנה או נכות)".

 

באותו פסק דין עלתה גם השאלה, האם האפשרות לבצע פדיון מוקדם של הכספים ע"י המבוטח משפיעה על סיווגם, והופכת אותם לכספים שאינם מוגנים, ועל כך השיב בית המשפט:

"עצם האפשרות שהוקנתה למבוטחים למשוך כספים שנצברו עבורם כקצבה, אינה הופכת את הכספים לכאלה שאינם למטרת קצבה (במשמעות סעיף 85(א1) לפקודה). הטעם המרכזי המצדיק מסקנה זו, נובע מן העובדה כי כל עוד לא ביקש המבוטח לבצע משיכה מוקדמת של הכספים, שומרים הם על ייעודם המקורי לשמש מקור מחייה לחייב עם הגיעו לגיל פרישה (או בהתרחש אירוע מזכה אחר, בהתאם לתקנון הקרן). עיון כולל בתקנון מוביל אל מסקנה כי מטרתה העיקרית של הקרן היא תשלום קצבה בהתרחש אירוע מזכה...  

... התכלית הסוציאלית המובהקת העומדת ביסוד סעיף 85(1א) לפקודה, מחייבת מסקנה ולפיה לא ניתן לראות את כספי קופת הגמל שנצברו עבור החייב ככאלה שאינם מיועדים לקצבה, אך ורק משום שקיימת בתקנון הוראה המאפשרת פדיון מוקדם כאמור.

ברי, כי כל עוד לא הביע החייב הסכמה מפורשת לפדיון מוקדם, שומרים הכספים על ייעודם המקורי. מסקנה אחרת עלולה לאיין את סעיף 85(1א) לפקודה ואת ההגנה שנקבעה בו על כספי קופת גמל לקצבה."

(ההדגשות שלי – ג.צ).

 

מכאן ניתן להסיק, כי אין משמעות של ממש לסיבה בגינה בחר החייב להשאיר את הכספים בידיה של המבקשת, בין אם משיקולי מס ובין אם החליט להבטיח את עתידו מסיבה אחרת כלשהי, והכספים נשמרו עבורו לצורך תשלום גימלה בבוא היום.

 

אין גם משמעות לאפשרות ה"חרטה" עליה הצביעה המבקשת, שכן כל עוד לא פעל החייב ולא שינה את ייעוד הכספים ולא ביקש את פרעונם, הם נותרים שמורים עבורו כפי המוסכם מלכתחילה, לצורך גימלה.

 

11.כאמור, החייב טען כי הכספים הם כספים מוגנים, כי לא הגיע מועד פרעונם, וכי הוא לא ביקש לעשות בהם שימוש (תגובת החייב בקשה 11).

 

אמנם הוצג מסמך ממס הכנסה שכותרתו: "קביעת שיעור הניכוי מתשלום חרטה מרצף קצבה", ובו שיעור המס שבו יהיה על החייב לשאת אם אמנם יפדה את הכספים, אולם כל עוד לא פנה החייב ולא פעל על מנת לממש את הכספים, וכל עוד לא הגיע מועד הפרעון המוסכם בהגיעו לגיל 65, הרי שמדובר בכספים המוגנים מכח הוראת סעיף 85(1א) לפקודה, ובשלב זה לא ניתן (עד שנת 2022), לעשות בהם שימוש לצרכי קיזוז ההלוואה שחב החייב למבקשת.

 

אציין, כי המבקשת לא פעלה משך כל התקופה על מנת לממש את הכספים השמורים אצלה, הגם שחלפו שנים מאז הפסיק החייב לפרוע את תשלומי ההלוואה (בשנת 2009) ועד שניתן צו הכינוס בשנת 2015. אמנם המבקשת הגישה תביעה ופעלה בתיק הוצל"פ כנגד החייב, אולם את הכספים שהיא מחזיקה כבטוחה למטרה זו לא מימשה.

 

12.לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הכספים המוחזקים בידי המבקשת הינם כספים מוגנים שלא ניתן לממשם בשלב זה, ועל כן הבקשה נדחית.

 

עם זאת יובהר, כי אם יפעל החייב ע"פ אישור מס ההכנסה ויבקש לממש את

הכספים בדרך ה"חרטה", ניתן יהיה לראות בכך משום הסרת ההגנה הסוציאלית החלה עליהם וניתן יהיה להידרש לטענות המבקשת באשר להיותה נושה מובטחת, בעלת זכות קיזוז, שעבוד ומשכון כנטען על ידה.

 

 בנסיבות שהובררו – אין צו להוצאות.

 

 

ניתנה על ידי כרשמת

היום, כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ