ברקע לבקשה, הסכם קומבינציה אשר נחתם ביום 16.5.96 (להלן: "הסכם הקומבינציה") לצורך ביצוע פרויקט בניה בשכונת אבו טור בירושלים (להלן: "הפרויקט"). הסכם הקומבינציה נחתם בין הבעלים הרשומים על מקרקעין הידועים כחלקות 172, 173 ו-179 בגוש 30020, וביניהם משיבות 1-4 (להלן: "המשיבות") (יתר בעלי המקרקעין ומשיבות 1-4 ייקראו ביחד להלן: "הבעלים"), לבין חברת לי-אל, חברה לבנין ולנכסים בע"מ, אשר לימים ניתן לגביה צו פירוק (להלן: "החברה") ושניים ממנהליה - אהרון כהן ז"ל ויחזקאל בלס (להלן: "המנהלים"). במסגרת הסכם הקומבינציה נקבע כי בתמורה לבניית יחידות דיור בפרויקט, החברה והמנהלים יהיו זכאים לקבל בעלות על 55% משטח המגרש עליו אמורות להיבנות 14.25 יחידות דיור. סעיף 4.4 להסכם קבע מנגנון ל"תשלומי איזון" ביחס לחלקי דירה אשר ייוותרו במחלוקת בין הצדדים, אם לא תהיה אפשרות טכנית לדייק בחלוקת האחוזים בין החברה והמנהלים לבין הבעלים. בין היתר, נקבע כיצד ימונה שמאי מכריע אשר יקבע, במצב זה, את ערך יחידת הדיור "למועד שומתו".
ביום 30.11.00 נחתם נספח להסכם הקומבינציה (להלן: "הנספח להסכם") בו צוין כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר חלוקת יחידות הדיור בפרויקט. במסגרת זו, הוסכם לחלק את הבעלות ביחידת דיור 10 שבבניין D (להלן: "הדירה") כך שהבעלים יהיו זכאים ל- 0.4125 חלקים מהדירה, והחברה והמנהלים יהיו זכאים ל-0.5875 החלקים הנותרים. עוד צוין בנספח כי החברה והמנהלים ביקשו לנצל את זכותם לפי סעיף 4.4 להסכם הקומבינציה לרכוש מהבעלים את יחידת הדיור והבעלים מסכימים למכור להם אותה.
לשלמות התמונה, יצוין כי נחתם, בין היתר, עוד הסכם אחד רלוונטי לענייננו, וזאת ביום 21.7.04, בו העבירו המנהלים את חלקם בדירה לחברה, באופן שבו החברה תחזיק לבדה ב-0.5875 מהזכויות בה. לכן בסופו של יום, הבעלות המשותפת בדירה התחלקה באופן הבא: 27.5% - למשיבות; 13.75% - לאפוטרופוס הכללי (המייצג את אחד הבעלים); ו- 58.75% - לחברה.
כדי לקבוע את התמורה שעל החברה לשלם למשיבות, נערכו שתי שמאויות שונות לדירה. האחת, על ידי מר מאיר גרון, אשר מונה לבקשת האפוטרופוס הכללי, שהעריך את הדירה בשווי של 597,700$ לאחר שביקר בה ביום 16.11.06. והשניה, על ידי מר דורון באדי, אשר מונה מטעם החברה, והעריך את הדירה בשווי של 400,000$, לאחר שביקר בה ביום 4.2.07. ברם, גם לאחר שניתנו שתי הערכות אלה, לא הגיעו הצדדים לכל הסכמה בנוגע לשווי הדירה, ולאור המחלוקת ביניהם, מונה בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 4.4 להסכם הקומבינציה – לבקשת החברה – על ידי ראש ועד מחוזי ירושלים של לשכת עורכי הדין, שמאי מכריע (מר שמואל רובל) אשר נתן את שומתו ביום 15.7.07 (להלן: "השומה המכרעת"). על פי שומה זו, נקבע שווי הדירה בסך של 460,000$, כך ששווי חלקן של המשיבות בדירה (27.5% כאמור) הועמד על סך של 126,500$. חרף קביעת השומה המכרעת, המשיבות סירבו לקבל את תמורת שוויה של הדירה. לשלמות התמונה, יצוין כי עובר לקבלת השומה המכרעת, ביום 11.2.07 מכרה החברה את הדירה למשיב 5, מר רונן בלס, בנו של יחזקאל בלס - אחד מהמנהלים, בתמורה ל- 1,590,000 ₪.
חלפו להם הימים, ומשהמשיבות עמדו בסירובן לקבל את התמורה שנקבעה בשומה המכרעת, הפקידה החברה בתחילת שנת 2009 בנאמנות סך של 800,000 ₪ אצל ב"כ החברה, עו"ד יורם בורלא, בהתאם למחיר הדירה כפי שקבעה השומה המכרעת, בצירוף סכום השווה למס רכישה שעל החברה היה לשלם בגין הרכישה. גם אז המשיבות סירבו לקבל את התמורה בטענה כי זו אינה משקפת את המחיר הריאלי של הדירה. לאור המחלוקת לעניין התמורה, לא הועברו הזכויות בדירה על שם החברה או על שם משיב 5, רונן בלס, עד היום.