פר"ק
בית המשפט המחוזי
|
54665-06-12,36779-10-12,36769-10-12
19/01/2016
|
בפני השופט:
1. אילן ש' שילה 2. סג"נ
|
- נגד - |
המבקש:
1. עו"ד עמית אשור 2. מנהל מיוחד
|
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי תל אביב 2. בנק לאומי לישראל בע"מ
פ' יניב
עו"ד א' ולרשטיין עו"ד פ' יניב
|
החלטה |
1.רקע
ביום 28.6.12 עתרו חברת טאו תשואות בע"מ ("החברה") וחברת טאו בע"מ להקפאת הליכים ומונה נאמן. כארבעה חודשים לאחר מכן (ביום 22.10.12), כאשר נוצר הרושם שהליכי ההקפאה לא יביאו לשיקום החברה, הגיש הנאמן למחזיקי אג"ח סדרה ב' שהנפיקה החברה בקשה לפירוקה (פר"ק 36769-10-12), ובו ביום הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ ("הבנק") בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים קבוע לחברה (פר"ק 36779-10-12).
ביום 4.3.13 החלטתי על סיום הקפאת ההליכים, ולבקשת מבקשי הפירוק וכנ"ר מיניתי את עו"ד יוסף שגב מפרק זמני לחברה. משניתן לאחר מכן צו פירוק מונה עו"ד שגב למנהל מיוחד (בהמשך הדברים מונה עו"ד אשור מנהל מיוחד תחת עו"ד שגב).
ביום 3.4.13 הגיש המנהל המיוחד את עמדתו לבקשת הבנק לאכיפת השעבודים. בבקשתו הסביר המנהל המיוחד כי ערך רק חקירות ראשוניות, שעדיין אין בידו כל המידע הנדרש, ושאף המידע שבידו כפוף לבירורים נוספים. לאחר הדברים האלה, טען המנהל המיוחד שמהחומר שגילה עד כה, עולה שייתכן שהשעבודים שרשם הבנק על נכסי החברה אינם תקפים. עוד ציין המנהל המיוחד שחובה של החברה לבנק טרם הוכח, וכי עשויות להיות לחברה טענות לקיזוז סכומים ואף לאיון החוב.
ביום 10.4.13 אישרתי למנהל המיוחד לקיים חקירות, על פי הוראת סעיף 288 בפקודת החברות, לבירור הנסיבות והגורמים שהביאו לקריסת החברה, לרבות באשר למעורבות הבנק בעניין זה, ובאשר לשעבודים לטובת הבנק ותוקפם.
ביום 3.10.13 הגיש המנהל המיוחד בקשה לקבוע את הפלוגתות שבין הבנק לבין החברה (בקשה 86), וביניהן פלוגתה באשר לחשדות למעשי מרמה שעשו, בערך בשנת 2001, חברת גיבור ספורט בשיתוף עם הבנק, במטרה להשתלט על החברה ולבוֹז את נכסיה.
בישיבת יום 6.10.13 הודיע הבנק שאין הוא מתנגד לפלוגתות ולחקירת העדים, אך הוא דורש כי קודם לחקירה יגיש המנהל המיוחד כתב טענות, שבו יפרט את העובדות שביסוד חשדותיו למעשי המרמה, תוך אימות החשדות במסמכים. בהחלטתי מיום 16.10.13 דחיתי את דרישת הבנק. הבנק ביקש לערער על החלטה זו, ובקשתו נדחתה (רע"א 7169/13). לאחר מכן ביקש הבנק לעכב את הדיון בבקשתו לאכיפת השעבודים, למועד שלאחר סיום חקירותיו של המנהל המיוחד (בקשה 93), ובהסכמת הצדדים הוריתי כמבוקש.
לאחר שהשלים את חקירותיו, ביום 17.3.14, הגיש המנהל המיוחד בקשה להצהיר על אחריות אישית של הבנק ("בקשה 110"), בצירוף תסקיר המפרט את העובדות שעליהן היא מושתתת ("התסקיר"). המנהל המיוחד עתר להורות שהבנק ישא באחריות אישית לכל חבויות החברה (כ- 635 מיליון ₪) לפי ס' 373 בפקודה, להורות שהבנק יחזיר לחברה את מלוא שווי נכסיה (כ- 565 מיליון ₪) לפי ס' 374 בפקודה, וליתן הוראות בדבר הבאת ראיות והשמעת עדים, לפי שיקול דעת בית המשפט. טענות המנהל המיוחד מתמקדות במעשי מרמה שעשו, לשיטתו, בערך בשנת 2001, חברת גיבור ספורט והבנק, במטרה להשתלט על החברה ולבוֹז את נכסיה.
בתגובתו לבקשה 110 טען הבנק כי דין הבקשה להידחות לגופה ומטעמי סף.
נוסף על טענות לגופה של בקשה 110, טען הבנק טענת התיישנות, וכי התסקיר לא הוגש באכסניה המתאימה, שכן הבקשה כוללת בירור עובדתי מורכב וניהולה בדרך של בקשה למתן הוראות יביא לפגיעה חמורה בבנק (ריבוי מחלוקות עובדתיות, ריבוי גורמים מעורבים וריבוי נחקרים, פרק הזמן הרב שחלף מתקופת ההתרחשויות הרלוונטיות, ריבוי החומרים שעליהם מושתתת הבקשה, הנזק התדמיתי שעלול להיגרם לבנק, ועוד). בעניין זה הגיש הבנק, ביום 7.8.14, בקשה נפרדת למחיקת בקשה 110 על הסף, ולחלופין, בקשה להעבירה למסלול דיון רגיל ("בקשה 122"). עוד טען הבנק כי המנהל המיוחד חב, או שיש לחייבו בתשלום אגרה בשיעור 2.5% מסכום התביעה ("בקשה 125").