לפניי בקשה שהוגשה על ידי המנהלים המיוחדים לחברות א.ג שירותי ניהול ותפעול בע"מ ואקסיום גלובל אינווסטמנטס בע"מ (להלן: "המנהלים המיוחדים", "א.ג", "אקסיום" או "החברות שבפירוק" בהתאמה) להורות למבקשים בבקשות שונות למתן הוראות שהוגשו בגדר ההליך, להפקיד ערובה בסך של 25,000 ש"ח להבטחת הוצאות המנהלים המיוחדים ובעלי זכויות הניהול והחתימה ביתר חברות קבוצת אקסיום, בגין כל בקשה המוגשת על ידם. עוד מבקשים המנהלים המיוחדים כי בית המשפט ישהה את הטיפול בבקשות השונות שהוגשו עד להכרעה בבקשה זו.
ביום 10.4.2016 ניתן צו הפירוק לחברות שבפירוק והמנהלים המיוחדים מונו לתפקידם. ביום 28.4.2016 הושהה לבקשת המנהלים המיוחדים הטיפול בבקשות הנוספות שהוגשו מטעם קבוצות המשקיעים עד להכרעה בבקשה זו, אולם בהחלטה נוספת מיום 1.5.2016 הובהר כי על המנהלים המיוחדים להגיש תגובתם לבקשות הנוספות עד למועד שנקבע על ידי בית המשפט.
לטענת המנהלים המיוחדים, הבקשות הרבות שמוגשות הן מיותרות וטורדניות ואינן מאפשרות להם לעשות את עבודתם כראוי, והן נועדו להקשות עליהם בביצוע תפקידם ללא תשלום אגרה וללא נשיאה בסיכון כספי. לטענתם, הם מגישים דוחות ועדכונים לבית המשפט מהם יכולים המשקיעים והמבקשים השונים ללמוד על הפעולות העשויות להשפיע על זכויותיהם. יתרה מכך, טוענים המנהלים המיוחדים כי נערכו מספר ישיבות בין הצדדים והומצא לידי המשקיעים מידע רב על פי דרישתם.
לטענתם יש לחייב את המבקשים בבקשות השונות בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ובהתאם לסעיף 185 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). לטענת המנהלים המיוחדים, בפסיקה נקבע כי בהליכי חדלות פירעון יש לראות במבקש כתובע לעניין תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן טוענים המנהלים המיוחדים כי עניינן של הבקשות השונות המוגשות הוא להחליף את בעלי התפקיד באמתלות שווא, והם מפנים לפסיקה במסגרתה נקבע כי על חייבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הבקשה, כאשר עסקינן במגישי בקשות סדרתיים.
עוד טוענים המנהלים המיוחדים כי ככל שתוגש בקשה בנושא מהותי, כגון מכירת נכס, יש לאפשר למשקיעים להשמיע דעתם אולם אין מקום לאפשר להם להביע דעתם בכל נושא המהווה פעולת ניהול שבשגרה, והמשקיעים רשאים לעקוב אחר הפעילות באמצעות הגישה שניתנה להם לתיק בית המשפט.
קבוצת המשקיעים בחברת א.ג.א (ק.ה) החזקות בע"מ והשותפים המוגבלים בא.ג.א. החזקות (קניון עכו) שותפות מוגבלת (להלן יחדיו: "המשיבים") טוענים כי יש לסלק את הבקשה על הסף. לטענתם, המנהלים המיוחדים מבקשים לשלול מהם את זכות הגישה לערכאות באמצעות בקשה זו. לדידם, המנהלים המיוחדים הגישו בקשה כוללנית ונעדרת תשתית ראייתית מינימלית, המתייחסת לכלל הבקשות וללא נימוקים פרטניים. הם מצביעים על כך שבהתאם להלכה הפסוקה, הפקדת ערובה תעשה במקרים נדירים ובנסיבות חריגות, ובית המשפט ייעתר לבקשה בהתקיימם של שני יסודות מצטברים: קיים חשש כי מצבו הכלכלי של התובע לא יאפשר לנתבע לגבות את הוצאות המשפט, ושנית, סיכויי התביעה קלושים וקיים סיכוי גבוה שהנתבע יחויב בתשלום הוצאות. לטענתם, המנהלים המיוחדים כלל לא ניסו להוכיח את קיומם של התנאים הללו ואף הצהירו כי תכלית הבקשה היא להגביל את גישת כלל המשקיעים לבית המשפט. עוד טוענים המשיבים כי לבקשות שהוגשו קדמו פניות למנהלים המיוחדים ומשלא ניתן מענה, נאלצו המשיבים לפנות לבית המשפט בבקשות מתאימות. המשיבים מפרטים את הרקע להגשת הבקשות השונות והצורך בבירורן.
עוד טוענים המשיבים כי הבקשות הוגשו מטעם קבוצה של כ-100 משקיעים אשר חלקם בעלי אמצעים והם מאוגדים בנציגות. ככל שיחויבו בהוצאות במסגרת הליכים אלו, לא צפויה להם בעיה לגייס את הסכום הדרוש לצורך מימון תשלום ההוצאות וממילא רשאים המנהלים המיוחדים לפתוח בהליכי גבייה נגד כל אחד מהמשיבים.
לטענת המשיבים, המנהלים המיוחדים מנסים לייצר רושם מוטעה לפיו מדובר בעותרים סדרתיים, אולם הבקשות הוגשו על ידי קבוצות שונות. יתרה מכך, טוענים המשיבים כי המנהלים המיוחדים מפרים את חובות האמון החלות עליהם. לטענתם, המנהלים המיוחדים פועלים בשותפות ובא.ג.א החזקות מכוח המחאת זכות של בעלי השליטה בחברות הניהול והם מלינים על תפקודם של המנהלים המיוחדים וטוענים כי הם מובילים את התאגידים הפעילים לכדי חדלות פירעון.
תגובה נוספת לבקשה הוגשה מטעם קבוצות המבקשים בעניין הפרויקטים Public ו-OPP (המבקשים בבקשות 29-30 בפר"ק 53892-01-16) (להלן: "המבקשים בעניין הפרויקטים"). המבקשים בעניין הפרויקטים טוענים כי יש לדחות את הבקשה. כמו כן הם דוחים את טענת המנהלים המיוחדים כי בקשותיהם הן בקשות סרק וטוענים כי הם מבקשים לבחון בניית מנגנון שיאפשר את מקסום התמורות ביחס לנכסי החברות.
לטענתם, הפקדת ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי היא חריגה, ושומה על בית המשפט להקפיד כי הפקדת הערובה אינה פוגעת בזכות הגישה לערכאות. המנהלים המיוחדים לא הראו מדוע סיכויי הגביה הם נמוכים ולמעשה מדובר ב-52 מבקשים פרטיים, אשר לא צפוי כל קושי בגביית הוצאות מהם.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.