פר"ק 42024-05-14 . בעניין

זוהי בקשה לאשר העברת הפעילות האקדמית של "מכון לנדר מרכז אקדמי", עמותה רשומה, המנהלת מוסד להשכלה גבוהה (להלן: "העמותה" או המכללה") לקריה האקדמית אונו במסגרת הליכי הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 שנפתחו כנגד העמותה ביום 22.5.14.

הרקע לבקשה

1.העמותה מפעילה מוסד להשכלה גבוהה הפועל על פי היתר מהמועצה להשכלה גבוהה (להלן: "המל"ג"). המכללה זכאית להעניק תארים אקדמיים שונים ובהם תואר שני בלימודי יהדות, תואר ראשון ושני במנהל עסקים, תואר ראשון בחינוך וחברה ותואר ראשון בלימודי ארץ ישראל. הפעילות האקדמית של המכללה מתקיימת בשכונת גבעת שאול בירושלים. נכון להיום לומדים במכללה כ-1,200 סטודנטים בשמונה מסלולי לימוד בתארים השונים. נכון ליום הגשת הבקשה הסטודנטים היו מצויים לקראת סיומו של הסמסטר השני של שנת הלימודים תשע"ד, כאשר במהלך החודשים יוני ויולי השנה אמורים להתקיים מבחני הסמסטר השני של שנת הלימודים. ברם, מפאת נסיבות שונות, העמותה חדלת פירעון ומצויה במצוקה תזרימית קשה. מצוקה זו הביאה לאי תשלום שכר העובדים והמרצים החל מחודש אפריל 2014, כמו גם לאי תשלום סכומים מהותיים נוספים, ובהם דמי שכירות למבנים בהם פועלת המכללה.

2.ציבור התלמידים הלומדים במכללה מגוון. אחת מאבני היסוד של המכללה הינה פעילותה במגזר החרדי והענקת השכלה אקדמית וטרום אקדמית לחרדים, יוצאי ישיבות ובוגרי החינוך החרדי כך שיוכלו להשתלב ביתר קלות בשוק העבודה. בנוסף לומדים במכללה מגוון רחב של תלמידים, חילוניים, דתיים לאומיים, וערבים. אין מחלוקת כי תמהיל זה של הסטודנטים הינו תמהיל ייחודי, הן בנוף הארצי והן בנוף הירושלמי בו שוכנת המכללה. לעמותה 33 חברים ו-8 חברי ועד מנהל והיא מעסיקה כיום כ-170 עובדים, מתוכם 25 עובדי מנהלה וכל היתר מרצים.

3.בשנת 2004 קיבלה המכללה לראשונה אישור המל"ג ללמד ולהעניק תארים ובהם תואר שני ביהדות ותואר ראשון במנהל עסקים. במהלך השנים היא קיבלה את הרישיונות הנוספים. נשיא טורו קולג' בארה"ב, ד"ר ברני לנדר ז"ל היה זה שהקים את המכללה בירושלים מתוך הכרה בחשיבות שתהיה לטורו קולג' שלוחה בישראל. המכללה התנהלה כך שטורו קולג' העביר כל שנה מימון למכללה בהיקף של 1,000,000$. מימון סכום זה היווה מקור מרכזי באותה העת למכללה והיא נסמכה עליו לחלוטין. ואולם, פטירתו של ד"ר לנדר במהלך שנת 2011 הביאה להפסקת התקצוב. בעקבות כך ובעקבות היקלעות המכללה למצוקה כלכלית, בחודש נובמבר 2012 התפטר מנכ"ל המכללה ובחודש ינואר 2013 הוחלפה הנהלת המכללה להנהלתה הנוכחית. עם כניסת ההנהלה לתפקידה נמסר לה כי למכללה חובות בסדר גודל של כ-4,000,000 ₪. אלא שלאחר שההנהלה החלה בהפעלת המכללה, נתברר לה כי למכללה חובות בסדר גודל של למעלה מ-15,000,000 ₪ וכי בכל שנה נוצר גירעון נוסף של 6,000,000 ₪. כך נוצר מצב שבעת הגשת הבקשה לבית המשפט חובות המכללה עמדו על למעלה מ-20,000,000 ₪.

4.בעת הגשת הבקשה לבית המשפט חובות העמותה היו כדלקמן: חוב למס הכנסה (ניכויים) בסך של כ-3,200,000 ₪; חובות לעובדי המכללה בסך של כ-3,400,000 ₪; חובות בגין דמי שכירות בסך של כ-2,000,000 ₪; חוב לבנקים השונים בסך של כ-2,300,000 ₪; חוב למוסד לביטוח לאומי בסך של כ-1,300,000 ₪; חוב עבור החזרי הלוואות לסטודנטים בגין מלגות שהוענקו בסך של כ-900,000 ₪; חוב בגין שכר לימוד אותו צריכה המכללה להשיב לסטודנטים בסך של כ-100,000 ₪; חוב לספקים בסך של כ-3,700,000 ₪; חוב לטורו קולג' בסך של כ-1,800,000 ₪; וחוב בגין נטילת הלוואות פרטיות בסך של כ-140,000 ₪.

הליכי הקפאת ההליכים

5.בדיון שהתקיים ביום 29.5.14, ומשהתברר שאין לעמותה כל אפשרות מימון ולוּ המינימלית לשאת בהוצאות הקפאת ההליכים, ניתן אך צו "ארעי" של הקפאת הליכים עד ליום 3.6.14. כבר אז נאמר כי המצב לא פשוט נוכח עיסוקה של העמותה בהשכלה גבוהה ולנוכח העובדה שהבקשה הוגשה בסיומה של שנת הלימודים האקדמית. באותו שלב, ובמשך חודשיים ימים עוד קודם לכן, תפקדה העמותה רק על יסוד רצונם הטוב של העובדים, המרצים והסגל המנהלי שעבדו בהתנדבות ללא קבלת שכר.  באותה החלטה מונו נאמנים אשר נתבקשו להגיש דו"ח ראשוני לבית המשפט עד ליום 2.6.14 ולהביע את עמדתם באשר לתוחלת הליך הקפאת ההליכים.

6.ואכן, ביום 2.6.14 הגישו הנאמנים דו"ח במסגרתו הסיקו מספר מסקנות ובאו בהמלצה לפני בית המשפט. המסקנה הראשונה הייתה שכדי לסיים את שנת הלימודים האקדמית, כולל סמסטר הקיץ שנדרש בחלק מהחוגים, יש להאריך את הקפאת ההליכים עד ליום 15.7.14, כאשר במקביל במהלך אותה תקופה ינוהל הליך של קבלת הצעות, בחירת רוכש, והגשת הסדר נושים לאישור אסיפות הנושים שיובא לאישור בית המשפט. המסקנה השנייה הייתה, כי אין כל אפשרות לנהל הליך של הקפאת הליכים מההכנסות העצמאיות של העמותה הנאמדות בכ-700,000 ₪ עבור חודש יוני ובכ-500,000 עבור חודש יולי, כאשר היקף ההוצאות בחודש נעמד על כ-1,700,000 ₪. המסקנה השלישית הייתה כי חלופת הפירוק הינה הרת אסון לציבור הסטודנטים, הן במישור האקדמי של אי הכרה בשנת הלימודים תשע"ד והן במישור הכספי. המסקנה הרביעית הייתה, שחלופת הפירוק הינה החלופה הגרועה ביותר למרבית הנושים, שכן בחלופה זו הסכומים שיעמדו לרשות המפרקים יהיו מזעריים.