פר"ק 23437-10-14 מר פרדי אלג'מיל נ' כונס הנכסים הרשמי

1.בקשת המנהל המיוחד לחקירתו בבית המשפט של מר פרדי אלג'מיל, אשר שימש כמנכ"ל חברות חפציבה הפרטיות וכיד ימינו של בועז יונה בניהולן, לפי סעיף 288 לפקודת החברות.

2.ליבת הבקשה בסירובו של מר אלג'מיל להמציא לידי המנהל המיוחד מסמכים הנוגעים לסיום בהסכמה של ההליכים נגדו בתיק ת.א 13970-11-08, מגדל קרנות נאמנות בע"מ נ' בועז יונה ואח', המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז.

3.המחלוקת מתמקדת בשאלת סודיות המסמכים וסמכותו של המנהל המיוחד לקבלם. לטענת המנהל המיוחד, סעיף 288 לפקודת החברות מקנה למנהל המיוחד את הסמכות לחקור ולדרוש מסמכים ולאכוף סמכותו על ידי מעצרו של אדם. אין בחסיון בנקאי וחיסיון מהפללה עצמית כדי לגבור על סמכויות החקירה של בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון; ומקל וחומר, אין בהסכמה על סודיות כדי לאיין סמכויות אלו. לטענת המשיב, המדובר בהסכם פשרה שהושג במסגרת הליך גישור ולא ברור אם הוגש לאישורו של בית המשפט. מכאן, חלה על ההסכם חובת סודיות ולא ניתן להציגו לפי תקנה 2א לתוספת בתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג- 1993. כמו כן, יש בחשיפתו כדי לפגוע בצדדים שלישיים אשר אינם צד לבקשה דנא ועל כן אינם יכולים להתגונן. בתשובתו, טען המנהל המיוחד כי בהסכם לא עוגן סעיף סודיות ותקנה 2 הנ"ל אינה אלא חלק מנוסח של "הסכם מצוי" אשר חל על הסכם הגישור בהיעדר הסכמה אחרת. מכאן, התקנה בגדר הסכמה חוזית אשר, כאמור, אינה גוברת על סמכויות החקירה של המנהל המיוחד. מעבר לכך, נטען כי הסכם הפשרה מהווה תוצרו של גישור אשר ניתן להגישו לבית המשפט שדן במחלוקת. אמנם דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור אינם מהווים ראיה בהליך אזרחי, אך חוסר קבילות אין פירושו חיסיון.

4.בדיון שהתקיים ביום 10.3.15, הבהיר המנהל המיוחד כי המסמכים נחוצים לצורך בירור יתרת פוליסת ביטוח האחריות של נושאי משרה בחברת חפציבה ג'רוזלם, במסגרת תובענה שהגיש נגד חברת הביטוח בסוגיית אחריותם של נושאי משרה אחרים בחברה. המשיב טען שגילוי המסמכים יחשוף אותו לתביעות מצד הצדדים להליך הגישור בגין הפרת סודיות ההליך. הוטעם, כי ראוי היה לבקש את עמדת כל הצדדים לגישור ובפרט חברת הביטוח. המנהל המיוחד, בתגובה, ביאר כי החקירה לפי סעיף 288 לחוק מתנהלת מול הנחקר ללא מעורבות של צדדי ג'. ככל שאדם מחזיק במידע רלוונטי להליך חדלות הפירעון עליו להמציאו לידי המנהל המיוחד. ההגנה היחידה העומדת לנחקר היא חיסיון מהפללה עצמית ואין זה המקרה. טענות לחיסיון או לסודיות בטלות מול אינטרס החקירה של המנהל המיוחד. הגנתו של הנחקר כלפי כולי עלמא יונקת מפעולתו מכוח צו בית המשפט.

5.המסמכים נשוא המחלוקת הוגשו לעיונו של בית המשפט בלבד.

דיון והכרעה

6.המחוקק העניק לבית המשפט, לאחר מתן צו מינוי מפרק זמני, את הסמכות לחקור, לרבות באזהרה, נושא משרה בחברה בכל ענייני החברה ולחייבו בהגשת פנקסים שברשותו או בשליטתו. סמכות זו מעוגנת בסעיף 288 לפקודת החברות. המדיניות הנוהגת היא להאציל סמכות זו למפקח תחת פיקוחו של בית המשפט (רע"א 8997/07 יצחק צלר נ' עופר גבריאלי, עו"ד- מפרק חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (בפירוק)). תכלית החקירה "לאפשר למפרקים, אשר לעיתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית לברר אם יש יסוד להגשת תובענות אלו או אחרות, ואין למנוע מהם את האפשרות לקיים בירור זה, ובלבד שלא הוכח שמטרת החקירה המבוקשת איננה אלא לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה" (רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט). יחד עם זאת, תכלית החקירה עלולה להתנגש עם זכויותיו של הנחקר ועל החקירה להתנהל תוך איזון בין האינטרסים המונחים על כפות המאזניים (רע"א 8991/07). כך למשל ייסוגו תכליות החקירה מפני חשיפת הנחקר לתביעות עתידיות ולעיתים אף מפני העמסת טורח בלתי סביר על הנחקר באיסוף המסמכים הנדרשים. לא כן במקרה של חשש מפני הפללה עצמית של נחקר נושא משרה בחברה (שם; ע"א 3322/92 פלוק נ' זינגל).

7.המסמך נשוא דיוננו הינו הסכם פשרה שנכרת במסגרת הליך גישור ולא הוגש לבית המשפט. הצדדים בהליך האזרחי הודיעו על הסכמה לפיה יעוכבו ההליכים עד לסיום בירור המחלוקות בהתאם להסכמות בהליך הגישור; ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה ביום 6.12.12 וטרם חודשו ההליכים.

8.על המאזניים תכליותיו של הליך הגישור והצורך בחיסיון הגישור אל מול הצורך של המנהל המיוחד בשקיפות המידע לצורך ניהול וייעול הליכי חדלות הפירעון. בתובענה אזרחית גוברת הזכות של צד ג' לפרטיות ולסודיות למעט מקרים נדירים ויוצאי דופן. נקודת האיזון בהליכי חדלות פירעון שונה. סמכויות החקירה של המנהל המיוחד לפי סעיף 288 לפקודת החברות הינן רחבות וחולשות על כל מידע אודות החברה שבפירוק. זכותו של צד ג' לפרטיות ולסודיות על דרך הכלל תיסוג מפני מלאכתו של המנהל המיוחד (רע"א 4776/13 Max Donnelly נ' Milgerd Nominees Pty Limitrd). אמות המידה המנחות בפסיקה מבכרות את אינטרס החקירה אלא אם תכליתה להגיש תובענה נגד הנחקר ואלא אם המידע חורג מגדר הסביר מבחינת היקפו או היכולת לאתרו. המנהל המיוחד הבהיר כי המסמכים הנדרשים לצורך ניהול תובענה נגד חברת הביטוח, מכאן שאין תכליתם לצורך ניהול הליכי משפט נגד המשיב. ודוק, אין בסמכותו של המנהל המיוחד לזמן את חברת הביטוח לחקירה לפי סעיף 288 לחוק. הנחקר מחויב על פי דין למסור את המידע לידי המנהל המיוחד ומכאן הגנתו כלפי צדדי ג'. נחיתותו האינפורמטיבית של המנהל המיוחד ונחיצות המידע לצורך ניהולם של הליכי חדלות פירעון, בפרט במורכבות פירוקה של קבוצת חברות חפציבה, מכריעות את הכף. יש לאפשר למנהל המיוחד לקבל את המידע הרלוונטי לניהול הליכי חדלות הפירעון בהם עסקינן.

9.המשיב ימציא את המסמכים הנדרשים לעיונו של המנהל המיוחד עד ליום 1.4.15.