בנק לאומי ואח' נ' סי.די סי חברה ואח'

דין הבקשה להתקבל, מטעמי המבקשת.

לא מצאתי כל טעם סביר לסרובו של הכונס לחתום על המסמך שיאפשר רישום הערת אזהרה לטובת המשיבה 2, כשם שלא מצאתי כל טעם סביר לתנאים השלישי והרביעי שהציב הכונס בנוגע לחתימה כאמור.

לא מדובר במסמך שיש בו פגיעה כלשהי בזכויותיו של הכונס או בזכויות החברה שבכינוס, והכונס לא נדרש לוותר על טענה כלשהי שיש לו, אם בכלל, כלפי המבקשת. ממילא לא היה מקום מצידו של הכונס להתנות את חתימתו על הבקשה לרישום הערת אזהרה, בתנאים שבמחלוקת (התנאים השלישי והרביעי).

המצוקה אליה נקלעה המבקשת, המעוניינת למכור את זכויותיה בנכס למשיבה 2 ולשם כך היא נדרשת לרשום הערת אזהרה לטובתה, אינה סיבה מספקת להתנות את חתימתו של הכונס על הבקשה לרישום הערת אזהרה בתנאים שבמחלוקת. ניתן וצריך היה להסתפק בתנאים להם הסכימה המבקשת מלכתחילה, קרי, הצהרה לפיה אין בחתימתו של הכונס כדי להטיל עליו אחריות אישית (ממש כשם שנעשה בעסקה אחרת בחודש מאי 2016 שהובאה לאישור בחודש אוגוסט 2016) וכן התנאים הראשון והשני שהציג הכונס (אימוץ חיוביה של המבקשת על ידי המשיבה 2 וכן הצהרה לפיה אין בהעברת הזכויות כדי לגרוע מזכויות הכונס).

אין סיבה או הצדקה להפוך ענין טכני של הסכמה לרישום הערת אזהרה, למעין מקצה שיפורים, בו ישפר הכונס את מצבו המשפטי ביחס למצב המשפטי הקיים.

במיוחד ניתן היה לצפות מהכונס שלא להערים קשיים מיותרים על המבקשת, נוכח העובדה שרישום הזכויות בנכס על שמה של המבקשת מתעכב שנים כה ארוכות, למרות שהמבקשת שילמה זה מכבר את כל תמורת המכר, תחילה לחברה (בגין החלקים שרכשה ממנה) ולאחר מכן לכונס עצמו (בגין החלקים שרכשה ממנו).