פר"ק 16739-08-14 יצחק מלכו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

ע"י עו"ד ציפי סלומון דרמר

 בקשה להורות לבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") להשיב לקופת הפירוק של חברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ (בפירוק) (להלן: "חפציבה השקעות") סך של 76,307,717 ₪. הסכום האמור הועבר ביום 2.8.07 מחשבונה של חברת חפציבה השקעות לחשבונה של חברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (בפירוק) (להלן: "חפציבה שיכון") בבנק.

הרקע לבקשה

1.אין חולק כי ברקע לבקשה ארבע הלוואות מסוג גב-אל-גב (back to back, להלן: "BTB") בסכום כולל של 75,000,000 ₪ שניתנו לחפציבה שיכון מהבנק ואשר הועברו לחפציבה השקעות ואשר בתורהּ העמידה את הסכומים בחשבון פיקדון סגור אשר שימש כבטוחה לפירעון ההלוואות. גם אין חולק כי בזמן הרלוונטי, בעת ביצוע העסקאות האמורות, מרדכי יונה ובנו בועז יונה היו הדירקטורים היחידים של חפציבה השקעות והדירקטורים היחידים של חפציבה שיכון. בעלי המניות של חפציבה השקעות בזמן הרלוונטי היו מרדכי יונה (מניית הנהלה אחת ו-70% מהמניות הרגילות) ואשתו חפציבה יונה (30% מהמניות הרגילות) וגם בעלי המניות של חפציבה שיכון היו מרדכי יונה (75% מהמניות) וחפציבה יונה (25% מהמניות).

2.ביתר פירוט, עסקת ההלוואות החלה בחודש דצמבר 2003, אז העמיד הבנק לחפציבה שיכון הלוואה בסך של 50,000,000 ₪ בחשבון של החברה (חשבון מס' ***** בסניף נתניה של הבנק), למשך שנה. סכום ההלוואה הועבר באופן מיידי לחשבון הבנק של חפציבה השקעות (חשבון מס' ***** בסניף נתניה) והופקד בפיקדון שנתי בבנק. בשנת 2004 הוארך מתווה ההלוואה בשנה נוספת. עוד העמיד הבנק באותה שנה לחפציבה שיכון הלוואות נוספות למשך שנה בסך כולל של 25,000,000 ₪: שתי הלוואות על סך של 10,000,000 ₪ כל אחת, והלוואה נוספת בסך של 5,000,000 ₪. גם סכומים אלה הועברו מחשבון הבנק של חפציבה שיכון לחשבון הבנק של חפציבה השקעות והופקדו בפיקדון שנתי, במתווה דומה. בסוף שנת 2005 אישר הבנק להאריך את כל ארבע ההלוואות שניתנו לחפציבה שיכון (שסכומם הכולל עמד כאמור על 75,000,000 ₪), כמו גם את הפיקדון שהופקד בחשבונה של חפציבה השקעות, בשנה נוספת. גם בסוף שנת 2006 חודשו הסכמי ההלוואה לשנה נוספת.

3.במסגרת מתווה ההלוואה שסוכם בין הצדדים, ביום 22.12.03 חתמה חפציבה השקעות על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב של חפציבה שיכון לבנק, וכן על כתב קיזוז מיוחד אשר הקנה לבנק זכות להשתמש בכספי הפיקדון כבטוחה להלוואה. בסמוך לכך, גם הוגש לבנק על ידי חפציבה השקעות פרוטוקול של ישיבת דירקטוריון מיום 24.12.03 במסגרתו אושר מתן הערבות והוסמך מורשה חתימה של חפציבה השקעות לחתום על כתב הערבות. לפרוטוקול גם צורף אישור שנחתם על ידי עורך הדין של חפציבה השקעות דאז, אשר אישר כי ההחלטה לערוב לחשבון חפציבה שיכון התקבלה כדין וכי נתקבלו כדין כל ההחלטות והאישורים הדרושים לצורך קבלת ההחלטה. במסגרת חידוש ההלוואה בשנת 2004, חתמה חפציבה השקעות ביום 30.11.04 על כתב קיזוז מיוחד פעם נוספת. גם כאשר חודשו ההלוואות בשנת 2005, חתמה חפציבה השקעות ביום 6.12.05 על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת חובותיה של חפציבה שיכון לבנק ועל כתב קיזוז מיוחד. גם בפעם הזו הוגש לבנק פרוטוקול דירקטוריון חפציבה השקעות וכן אישור ב"כ חפציבה השקעות דאז. בפעם האחרונה שחודשה ההלוואה, בשנת 2006, חתמו חפציבה השקעות וחפציבה שיכון על מסמך המעגן את מתווה הפיקדון כנגד הלוואה, וכן חתמה חפציבה השקעות ביום 14.2.07 על כתב ערבות מתמדת להבטחת חובותיה של חפציבה שיכון עד לסך של 75,000,000 ₪ ועל כתב קיזוז מיוחד המתייחס לפיקדונות בסכום זה בחשבונה. גם הפעם צורף פרוטוקול חתום מישיבת הדירקטוריון של חפציבה השקעות, אשר לוּוה אף הוא באישור עורך הדין של חפציבה השקעות.

4.בסופו של דבר, ביום 2.8.07 העמיד הבנק לפרעון מיידי את חובהּ של חפציבה שיכון כלפיו שעמד באותה עת על סך של 77,349,433 ₪. בפנייתו לחפציבה שיכון מאותו יום, פירט הבנק כי לאור "ההתרחשויות השונות" בנוגע לחפציבה שיכון שהובאו לידיעתו ואף פורסמו, התעורר חשש כבד כי החברה לא תוכל לעמוד במילוי התחייבויותיה כלפיו באופן המקים עילה להעמדת החוב לפירעון מיידי. עוד באותו ביום, "שבר" הבנק את הפיקדון של חפציבה השקעות, וזיכה את חשבון הבנק של חפציבה השקעות בסך של 76,307,717 ₪ לכיסוי החוב שחבה לו חפציבה שיכון בגין ההלוואות. ביום 5.8.07 הודיע הבנק לחפציבה השקעות ולחפציבה שיכון על כך שביצע את הקיזוז וזאת בהתאם לכתב הערבות וכתב הקיזוז עליהם חתמה חפציבה השקעות.

ביום 6.8.07 הוצא צו הקפאת הליכים לחפציבה השקעות, וביום 8.9.09 הוצא כנגדה צו פירוק.

תמצית טענות הצדדים

5.עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחוקיות הפעולות שביצע הבנק אשר קיזז כאמור את סכומי הפיקדון שעמדו לזכותה של חפציבה השקעות אל מול חובה של חפציבה שיכון כלפי הבנק. לטענת המנהל המיוחד כתב הערבות וכתב הקיזוז שעליהם התבסס הבנק בטלים, ועל כן הבנק לא היה רשאי למשוך את הסכום ביום 2.8.07 מחשבונה של חפציבה השקעות ולהעבירו לחשבון חפציבה שיכון. לכן דינו של סכום זה להיות מושב לקופת הפירוק ולהתחלק בין נושי החברה.

6.המנהל המיוחד שטח בבקשתו ובתגובה שהוגשה מטעמו לתשובת הבנק, טענות מלאות כרימון כנגד האופן בו גובש מתווה ההלוואה. בראשית הדברים טען המנהל המיוחד כי מתווה הבטחת חובותיה של חפציבה שיכון כלפי הבנק באמצעות פיקדונה של חפציבה השקעות - וביתר דיוק כתב הערבות וכתב הקיזוז שנחתמו על ידי חפציבה השקעות - מהווים עסקה שלנושא משרה בה היה "עניין אישי". כך נטען כי העניין האישי של מרדכי יונה נבע מהיותו בעל ענין בחפציבה שיכון. גם בועז יונה, בנו של מרדכי יונה, ראה אף הוא את עניינה של חפציבה שיכון בעסקאות כ"עניין אישי" שלו. מכאן, ובהתאם להוראות סעיף 270(1), 271 ו-272 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות" או "החוק"), מדובר בעסקאות אשר היו טעונות אישורים מיוחדים, אשר לא התקבלו, ודינן להתבטל.