אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרשנות רף האכיפה הראוי בעבירת נהיגה בשכרות

פרשנות רף האכיפה הראוי בעבירת נהיגה בשכרות

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית המשפט לתעבורה בחיפה
4292-04-11
02/08/2011
בפני השופט:
שלמה בנג'ו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שמעון חזוט
הכרעת דין

(נימוקים)

רקע:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך ה-01/01/11, סמוך לשעה 04:50 נהג ברחוב חלוצי התעשייה, צומת קריית אתא, מפרץ חיפה, בהיותו שיכור ובדגימה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול 290 מיקרוגרם העולה על המידה הקבועה, בניגוד לסעיפים 62(3) ו-64ב(א) וסעיף 39 לפקודת התעבורה ולפי תקנה 169א לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי לא היה שיכור. לאור כמות האלכוהול הנקובה בכתב האישום והעובדה שהמאשימה הבהירה בהגינותה, כבר בתחילת ההליכים, כי ישנם מחדלים  חקירתיים משמעותיים בחומר הראיות (ראה ישיבה מיום 26/5/11), ולאור הפסיקה הרלבנטית בענין עוזרי (ראה להלן), סברתי כי מן הראוי שהמאשימה תשקול את עמדתה בנוגע לתיק זה. הדיון נדחה איפוא, לצורך בדיקה זו.

ברם, ביום 7/7/11, הודיעה המאשימה, חרף האמור לעיל, כי עמדתה היא שיש להמשיך בהליכים.  הצדדים הסכימו כי כל חומר הראיות יוגש לבית המשפט, ללא צורך בשמיעת עדים וחקירתם, ועל יסוד חומר הראיות תינתן הכרעת הדין. באותו מעמד הוגש לבית המשפט חומר הראיות, או אז, הודיע בית המשפט על זיכויו של הנאשם מהעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום. נקבע, כי נימוקים ינתנו בתוך 30 יום, עת היא, איפוא, לנמק את הכרעת הדין.

השאלה המשפטית שבמחלוקת:

בפסיקה נקבע כי רף האכיפה לעניין השכרות יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (עפ"ת (י-ם) 25457-04-10, מדינת ישראל נ' עוזרי, לא פורסם, ניתן ביום 14/10/2010, להלן: "עוזרי"). בענין עוזרי נקבע רף האכיפה האמור על יסוד חוות דעתו של ד"ר אלמוג (מומחה מטעם המדינה) הממליצה כי רף האכיפה לעניין השכרות יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כאשר דרגת אכיפה זו כוללת את שולי הבטחון הנדרשים בשל החשש לאי דיוק המדידה, את הסטייה בריכוז בלוני הכיול, ואת החשש כי החיישן האלקטרו כימי מדד תוצאה נמוכה שלא נרשמה.

השאלה הניצבת בפני היא האם יש לפרש את ההלכה כמתייחסת לכמות נמדדת של 290 מק"ג כנמצאת בתחום ה"אסור", כטענת המאשימה, או שמא תחום זה, אינו כולל כמות של 290 מק"ג והאישום בעבירה זו צריך לחול מקום בו הכמות הנמדדת באוויר הנשוף היא החל מ -291, קרי, לא כולל 290 .

לצורך דיון בשאלה זו, אבחן בקצרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בענין עוזרי ואת הוראות החוק הרלבנטיות לסוגיה זו, ואראה, כי לפי פרשנות נכונה ראויה וצודקת, של החוק, ושל רף האכיפה שנקבע בפסק הדין האמור, יש לקרוא את רף האכיפה שנפסק בענין עוזרי, אל תוך הוראות הדין (תקנה 169א), כך שבמקום ריכוז האלכוהול 240 מק"ג הנקוב כיום בתקנה 169א, יבוא הערך 290 מק"ג, שנפסק. משמעות הדבר, היא כי רק ריכוז אלכוהול מעל 290 מק"ג בליטר אויר נשוף יחשב לנהיגה בשכרות.

כמו כן, אבחן את הראיות שבפני לגופן, ואראה כי גם לגופו של ענין, לא ניתן להשתית עליהן הרשעה בעבירת שכרות המיוחסת לנאשם או בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וזאת בשל מחדלים וחוסרים משמעותיים בחומר הראיות, ועל כן מטעמים מצטברים אלה נמצא הנאשם זכאי בדין.

לשון פסק הדין בענין עוזרי כמקור פרשני:

בית המשפט המחוזי קבע בענין עוזרי רף שכרות נמוך יותר (290 מק"ג) מזה שנקבע בבית משפט השלום (400 מק"ג). קביעת רף זה, נעשתה על בסיס הצהרת המדינה, כי זהו הרף הראוי לאכיפה ובהתחשב ב'מקדמי הבטחון' עליהם עמד בית המשפט בפסק דינו, וכך באו הדברים לידי ביטוי בפסק הדין (ההדגשות שלי - ש.ב):

"בעניין עקרוני אחד, שמתפצל לכמה ראשים, אנו סבורים כי נפלה טעות בפסק הדין של בית משפט קמא, שבאה לידי ביטוי בקביעה כי הרף הראוי לאכיפה הוא 400 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף (עמדנו על כך בתמצית בפרק סיכום הביניים, בפיסקאות 46-45 לעיל; ובהרחבה, למעלה משם). הטעות היא בקביעת שולי ביטחון רחבים יתר על המידה. אין צורך ולא הצדקה ברף אכיפה שכזה, אשר מסכל אכיפה ראויה של האיסור על נהיגה בשכרות, מן הרעות החולות והמסוכנות שבמקומותינו.  ניתן להסתפק אפוא ברף נמוך מזה, אשר יש בו כדי להבטיח הימנעות מהרשעתם של חפים מפשע. בהתחשב בכלל 'מקדמי הביטחון', הודיע פרקליט המחוז כי לא עוד הרף שנהג מקודם (255 מק"ג), אלא שרף אכיפת עבירת הנהיגה בשכרות במה שנוגע לבדיקות נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף יעמוד מעתה על 290 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. מדיניות אכיפה עדכנית זו, היא הנכונה והראויה בנסיבות, והריהי מחייבת את המדינה בכל אתר ואתר" (שם, פסקאות 66 ו-67 לפסק הדין).
 

יצוין, על אף פסיקותיהם של בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי בענין עוזרי, ועל אף עמדת המדינה עצמה בדבר העלאת רף השכרות, לא מצא המחוקק להתערב ולשנות את התקנות בכל הנוגע לרף השכרות.

כיוון שרף האכיפה הוסדר על פי הפסיקה בעוד שלשון החוק איננה מצביעה על רף זה, יש מקום לתהות האם כמות של 290 מיקרוגרם אלכוהול תיכלל בתחום השכרות, או שמא כמות זו אינה צריכה להיכלל בתחום האסור לעניין עבירת הנהיגה בשכרות לאור לשון החוק כיום. התשובה לשאלה זו צריכה להחתך מלשונו ותכליתו של פסק הדין בענין עוזרי בראי התקנה הרלבנטית הקובעת את רף השכרות, הלא היא תקנה 169א שבראשית הפרק השישי לתקנות התעבורה המכילה את ההגדרות בהן דן הפרק האמור.

הדיון בפרשת עוזרי, נסב, רובו ככולו, על גובה רף השכרות הראוי לאכיפה, הא ותו לא. אמנם, לצורך קביעתו של רף זה נזקקו שתי הערכאות, לדון ארוכות, בהיבטים שונים, מדעיים ברובם, בנוגע למכשיר הנשיפה, לצורך קביעת רף השכרות. בדיונים המקיפים בסוגייה זו, נדרשו שתי הערכאות לשאלות שונות המשפיעות על דיוק המדידה, כגון: כיול מכשיר הנשיפה, אי דיוק הנובע מבלוני הכיול, השפעות הנובעות מסטיית תקן של מכשיר המדידה, סטיה אשר התבססה על מודל סטטיסטי הנקרא 'חצוצרת הורוביץ' ובדיקת הגלאי האלקטרו כימי. ברם, יובהר, כי בית המשפט המחוזי לא דן, וממילא לא פסק, דבר וחצי דבר, ביחס ליתר הוראותיה של תקנה 169א לתקנות התעבורה העוסקת ברף השכרות.

יובהר כי בסיס הדיון, המשפטי והמדעי, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי, היה מטבע הדברים, רף השכרות הקבוע בתקנה 169א (240 מק"ג). על גביו צבר בית המשפט את 'שולי הבטחון' הראויים לגישתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ