ע"א
בית המשפט העליון
|
3812-91
23/03/1994
|
בפני השופט:
1. א. ברק
2. ת. אור
3. ש. לוין
|
| - נגד - |
התובע:
ברבארה ג'רייס
עו"ד ס. וקיס
|
הנתבע:
אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ
עו"ד ד. אור-חן
|
|
פסק דין
השופט ת' אור: 1. עניינם של ערעורים אלה בפרשנותו של סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח,
תשמ"א-1981 )להלן - החוק(, הקובע:
"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".
השאלה שבמחלוקת היא שאלת פרשנותו של הצירוף "תביעה לתגמולי ביטוח" שבסעיף, ובמיוחד
של המילה "תביעה" בצירוף זה. המחלוקת היא בין שתי גישות פרשניות: לפי הגישה הראשונה
"תביעה" הנזכרת בסעיף כוונתה לדרישה המופנית למבטח )להלן - הגישה הראשונה(; לפי
הגישה השנייה, "תביעה" כוונתה לתובענה - תביעה המוגשת לבית המשפט )להלן - הגישה
השנייה(.
בשני הערעורים שלפנינו הוגשו תביעות לבית המשפט. לא מתעורר בהם ספק לגבי השאלה מתי
מתחיל מרוץ ההתיישנות. מרוץ זה מתחיל עם קרות מקרה הביטוח. אין גם ספק מתי מסתיים
מרוץ ההתיישנות. מרוץ זה מסתיים עם הגשת תביעה לבית המשפט. המחלוקת בין הצדדים היא
לגבי משך תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח המוגשת לבית המשפט. לפי הגישה
הראשונה תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, כקבוע בסעיף 5(1( לחוק ההתיישנות,
תשי"ח-1958, משום שסעיף 31 הנ"ל מתייחס להתיישנות דרישה ממבטח ולא להתיישנות תביעה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת