פרשנות המונח "אשת המבוטח" שהינה המוטבת בפוליסת ביטוח חיים

עניינה של התובענה הינו פרשנותה של פוליסת ביטוח חיים שערך בחייו המנוח, מר נ.י.  ז"ל.

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1.      בתאריך 6/3/96 נישאו התובעת, הגב' ר.ב. (להלן: " ר.ב.") והמנוח, מר נ.י. ז"ל (להלן: " המנוח").

2.      בחודש ינואר 2000 ביקש המנוח לקיים פוליסת ביטוח חיים ובריאות ולצורך כך פנה לסוכן הביטוח, מר א.ל., הנתבע מס' 2 (להלן: " סוכן הביטוח"). לצורך הנפקת הפוליסה, חתם המנוח על טופס הצעה לביטוח חיים ושם, בסעיף 8, ציין כי המוטבת במות המבוטח תהא " אשת המבוטח". בעקבות זאת, הוקמה פוליסת ביטוח חיים ובריאות שמספרה 411120307 (להלן: " הפוליסה") במגדל חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת מס' 1 (להלן: " המבטחת").

3.      על פי תניות הפוליסה, הסכום שהיה אמור להשתלם במות המבוטח היה כ-728,000 ש"ח, נכון למועד הוצאת הפוליסה (להלן: " סכום הפוליסה").

4.      ביום 27/11/00 התגרשו בני הזוג, ר.ב. והמנוח.

5.      בתחילת שנת 2002 נוצרה היכרות בין המנוח לבין הצד השלישי, הגב' ה.ד.(להלן: " ה.ד."). השניים קיימו מערכת יחסים הדוקה אך לא נישאו.

6.      בתאריך 12/7/05 נהרג בטרם עת המנוח בתאונת מטוס, ללא שהותיר אחריו צוואה.

7.      ה.ד. פנתה למבטחת וקיבלה לידיה את סכום הפוליסה.

תמצית המחלוקת בין הצדדים - 

8.      לא קשה לשער מהי המחלוקת בתיק זה.

9.      ר.ב.טוענת כי היה על המבטחת להעביר לידיה את סכום הפוליסה בהיותה המוטבת על פי תניות הפוליסה, הואיל ובמועד הקמת הפוליסה צוין במפורש כי המוטבת הינה " אשת המבוטח " וכי היא היתה אשתו החוקית במועד הרלבנטי. ר.ב. מוסיפה וטוענת לרשלנותם של המבטחת ושל סוכן הביטוח, שכן לשיטתה, הניסוח של הגדרת המוטבת בפוליסה רשלני, הטיפול בהקמת הפוליסה ועדכונה - היה רשלני, והעברת הכספים לה.ד. היתה רשלנית.

10.  המבטחת וסוכן הביטוח טוענים כי שחרור הכספים לידיה של ה.ד. התבצע לאחר שהתקבל תצהיר לגבי היותה הידועה בציבור כאשתו של המנוח ועל בסיס הצהרת נישואין, עליה חתמו המנוח וה.ד. טרם הפטירה. מכאן, שהיה בסיס כדין להעברת הכספים לידי הילה.

11.  לחילופין, המבטחת וסוכן הביטוח טוענים כי במידה ובהמ"ש ימצא לנכון לקבוע שר.ב. היא הזכאית לקבלת הכספים - אזי, יש לחייב את ה.ד. להשיב את הכספים כאמור (ולכן נשלחה מטעמם ההודעה כלפי צד ג' כנגד ה.ד.).

12.  ה.ד.טוענת כי יש לראותה כאשתו של המנוח במועד פטירתו, בשל שהיא היתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח. לטענתה, יש לבחון מי היתה " אשת המבוטח" ביום הפטירה ולא ביום חתימת הצעת הביטוח, ולכן - ביום הפטירה המצער, היא היתה למעשה אשת המנוח, אף אם השניים לא נישאו.

המתווה הדיוני -

13.  מטעם ר.ב. הוגשו תצהיריהם של מר א.ש. (חבר ילדות של המנוח), מר ג.ש.  (אביו של א.), אשר הכיר את המנוח שנים רבות) הגב' ע.ב. (אמה של ר.ב.) ור.ב. עצמה. מטעם המבטחת וסוכן הביטוח הוגשו תצהירים של סוכן הביטוח עצמו, של הגב' ב.ל. (ראש צוות תביעות ביטוח חיים בחברת הביטוח) ותצהירה של הגב' א.ב.י., שהיתה בקשרי חברות עם המנוח). מטעם ה.ד. הוגש תצהירה שלה ותצהיריהם של מר צ. ב.י (חבר משותף), גב' א. ב. י. (אשר אף הגישה תצהיר מטעם המבטחת), מר מ. י.  (אחיו של המנוח), ס. ל. (חברה של ה.ד.), והגב' ק. י. (אמו של המנוח).

14.  לאחר מספר ישיבות הסכימו הצדדים (וזאת בהמלצת ביהמ"ש) לוותר על חקירות המצהירים ולהגיש סיכומים על בסיס החומר הקיים בתיק, וזאת לאור הנסיבות המיוחדות של התיק ולאור העובדה שהתצהירים מטעם ר.ב. וה.ד. היו כללו פרטים אישיים שנוגעים אף לצנעת הפרט של המנוח והוסכם שמן הראוי שלא לחקור את העדים לגבי אותם נתונים.

דיון -