פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' עבד עלי

החלטה

1.המדובר בבקשה לפסילה עד תום ההליכים.

ע"פ כתב האישום, בתאריך 3.6.12 בסמוך לשעה 19:45, נהג הנאשם ברכב משא סגור בכביש לביתה של בתו בכפר מועאוויה והחנה את הרכב כ - 20 מטר מהבית במקביל לקיר.

כשחזר לרכבו, הבחין בילדים המשחקים בסמוך, נכנס לרכבו והחל בנסיעה לאחור תוך כדי סיבוב פרסה ימינה ובמהלך הנסיעה לאחור פגע בילדה בת שנה ו – 10 חודשים וכתוצאה מהפגיעה נגרם מותה.

הנאשם מואשם בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונסיעה לאחור בניגוד לתק' 45 לתק' התעבורה.

2.סעיף 64 ב' לפקודת התעבורה קובע שאם הוגש כתב אישום כנגד בעל רשיון נהיגה בעבירה של גרימת מוות יורה בית המשפט על פסילתו מלנהוג עד תום ההליכים.

על פי סעיף (ב) לאותו סעיף, נקבע שבית המשפט רשאי שלא לפסול נאשם עד תום ההליכים אם שוכנע מנימוקים שיפרט שאין בנהיגת המשיב משום סכנה לציבור.

משמעות התיקון היא שכיום, בדרך כלל, די בעובדה שאדם גרם לכאורה לתאונת דרכים בה קופחו חיי אדם כדי ללמד שהמשך נהיגתו מסכנת את שלום הציבור.

מאידך, הנאשם יכול להפריך חזקה זו.

3.לעניין קיום ראיות לכאורה, מעלה ב"כ המשיב (הנאשם) טענות קשות כלפי רכז הבוחנים חאתם חרדאן כפי שיובהר בהמשך.

לדבריו, הבוחן דהרי שהגיע למקום לא מצא נזק ראייתי בתחתית הרכב מלבד סימני אבק ולא הבחין בסימן המעיד על פגיעה מלבד ניגובי אבק ושפשופים. מסקנתו זו של דהרי לא השתנתה גם לאחר שהרכב נגרר למשטרה והועלה על "רמפה". ב"כ המשיב חוזר ומפנה לכך שהבוחן דהרי לא מצא סימנים ברכב המעידים על פגיעה בילדה.

מאידך, הבוחן חרדאן שהגיע לאירוע, כותב מזכר על פיו מצא רקמות על הסרן האחורי וכן ניגוב אבק שנראה טרי וכן כתם דם על גלגל וכנף.

למעשה, כפי שעולה מטיעוניו, ניתן להבין שב"כ המשיב מעלה "חשדות" לגבי התנהגות של הבוחן חאתם חרדאן תוך שהוא מעלה סברה שהדם שנמצא ע"י חאתם חרדאן אינו כלל של הילדה. לדבריו, יש סתירות בין קביעות הבוחנים מה גם שאין כל עד ראייה לכך שאכן המשיב פגע בילדה.

כן מפנה ב"כ המשיב לראיות, על פיהן, המשיב עצמו מדגיש כי לא הרגיש שעלה על משהו וגם אם הודה במידה זו או אחרת, הרי ההודאה נעשתה ב"לחץ הסביבה". גם מקום מציאת גופת הילדה אינו מתיישב לדעתו עם ממצאי הבוחנים לגבי כיוון הנסיעה אחורה.

לטענת ב"כ המשיב לא קיימות ראיות לכאורה כלל לפגיעה בילדה ע"י המשיב.

4.אציין מיד שלעניין ראיות לכאורה, אני קובע שאכן קיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת בשלב זה של דיון בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, וקובע שאכן המשיב פגע בילדה ולו לכאורה.

גם הבוחן דהרי, בבדיקתו הראשונה, מציין כי אכן הבחין בשפשופים וניגובי אבק בסרן האחורי. בהמשך בתאריך 6.6.12 הרכב הועלה על "רמפה" והוא מציין כי נמצאו סימנים הנראים ככתמי דם.

אציין שגם אם היה מדובר בסימני שפשופים בלבד על הסרן האחורי, הרי די בכך בשלב זה כדי לקשור את מות הילדה והפגיעה בה לרכב המשיב.

מעבר לכך, הנאשם עצמו, בהודעתו מיום 3.6.12 מאשר כי הבחין בילדים רחוקים ממנו והחל בנסיעה לאחור ולאחר נסיעה של מרחק של כ – 4 – 5 מטר שמע את הילדים צועקים "מתה, מתה" ואז ראה את הילדה לפני האוטו וכדבריו "עליתי עליה ולא הרגשתי".

דברי המשיב עצמו, על פיהן, עובר לכניסתו לרכב לא הבחין כלל בילדה שוכבת או מתה ומאידך הבחין בילדים המשחקים בסמוך, מצדיקים קביעה חד משמעית שאכן קיימות ראיות לכאורה לכך שפגע בילדה.