פרקליטות מחוז חיפה נ' נגאר(עציר) ואח'

גזר דין (נאשם 2)

הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום כפי שתוקן, במסגרת הסדר טיעון.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן בעובדותיו הודה, שימש ז.ח. כסוכן סמוי בשליחות משטרת ישראל (להלן: הסוכן") ורכש בהוראתה, באישורה ובכספה סמים מסוכנים.

במסגרת פעילותו של הסוכן, בתאריך 13.5.09 סיכם נאשם 1 עם הסוכן כי ימכור לסוכן סם מסוכן מסוג הרואין.

בתאריך 13.5.09 בסמוך לשעה 17:00 פגש נאשם 1 בסוכן ברחוב יגור על מנת שנאשם 1 ימכור לסוכן הרואין. למקום הגיע נאשם 2 (להלן: "הנאשם") בהתאם לתכנון מוקדם בין הנאשמים, כשהוא מחזיק בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 35.5 גרם, אותו קיבל מאחר, ומסר את הסם לנאשם 1. נאשם 1 מכר את הסם המסוכן לסוכן בתמורה ל-3,600 ₪.

נטען, כי נאשם 1 סחר בסם המסוכן בעוד הנאשם מסייע לנאשם 1 לסחור בו ולספקו, ללא היתר כדין.

כתב האישום המתוקן הוגש לבית המשפט כאמור בגדרי הסדר טיעון בו התקשרו שני הנאשמים. בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשם עבירה של סחר בסם מסוכן. בתגובתו לכתב האישום פירט ב"כ הנאשם את גרסתו וביקש כי המאשימה תשלים פעולות חקירה לאור הגרסה הנטענת. כן טען כי גרסתו נכבשה עקב פחד ואיומים שהופנו כלפיו.

כמפורט ע"י ב"כ הצדדים, לאחר הדיון בו ניתנה התגובה בוצעו פעולות חקירה נוספות, בגינן תוקן כתב האישום, הנאשמים הודו והורשעו ונאשם 1 הופנה לקבלת תסקיר מבחן. הנאשם ביקש שלא להפנותו לקבלת תסקיר נוכח מצוקתו בעת המעצר.

ב"כ המאשימה ביקש לשקול עניינו של הנאשם לחומרה. המאשימה הפנתה אל טיבו של הסם אל הכמות הגדולה אשר נמכרה בסופו של יום לסוכן, אל הנזק החברתי העצום הנגרם עקב שימוש בסמים מסוכנים ובפרט עקב שימוש בסם מסוכן מסוג הרואין. המאשימה ביקשה ליתן את הדעת למשתמשים בהרואין הנופלים כנטל על החברה, לעבירות המבוצעות בעקבות התמכרות לסם ולחשיבות שיש בהחמרה עם מי שנוטלים חלק בשרשרת הפצת הסם על פי החוק והפסיקה.

כפועל יוצא ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי.

מנגד הפנה ב"כ הנאשם, להודאתו של הנאשם ולחסכון בזמן השיפוטי, לחלקו המדוד של הנאשם בביצוע כלל מעשי העבירה, לטענתו בדבר חוסר מודעות לחומר אשר העביר לנאשם 1 שהינו אחיו, ולבעיות הראייתיות אשר היו עלולות להיווצר בעת ניסיון המאשימה להוכיח את האשמה.

ב"כ הנאשם ביקש לשקול נתוניו האישיים של הנאשם, בהיותו משוקם שב"כ אשר בעבר אוים ונחבל ע"י גורמים עוינים, כך גם בכל הנוגע לקשייו בתקופת מעצרו נוכח מצבו הייחודי.

כן הופנה בית המשפט לעברו הפלילי של הנאשם אשר אינו מכביד ולעובדה כי יותר מאשר ביקש למכור סמים מסוכנים נקלע הנאשם לסיטואציה המתוארת בכתב האישום. עוד נטען, כי הנאשם לא היה מעורב בתכנון עסקת הסמים, לא היה חלק מההתארגנות ואף לא נכח בחלק משמעותי של העסקה, חלקו הצטמצם בהעברת שקית מאדם אחר לנאשם 1 ועסקינן בסיוע ברמה נמוכה ביותר.

לאור כל האמור לעיל, נטילת האחריות, תקופת המעצר הארוכה בה נתון הנאשם ויתר הנסיבות, עתר ב"כ הנאשם להקל עמו ככל האפשר.

הנאשם בדבריו האחרונים, ביקש סליחה על מעשיו ועתר לגזור את דינו במידת הרחמים. הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות ולסיים את ההליך במהרה, לפיכך אף סירב להיות בקשר עם שירות המבחן. בתקופת מעצרו, לדבריו, עצירים שפכו עליו מים חמים והוא אף נדקר. לגרסתו נורה ברגלו בעבר ע"י גורמים עוינים עקב שיתוף פעולה.

אשר לעבירה, נטל אחריות לביצועה אך הסביר כי נטל שקית מבלי לתת את הדעת באופן ממשי לעובדה כי עסקינן בסמים. מכל מקום מצר הנאשם על מעשיו.

הנאשם גרוש, אב לילד, ועובד בשיפוצים באופן חלקי.

הצדדים הגישו לפתחי פסיקה רבה המתייחסת לעבירות דומות או זהות על מנת לתמוך בטענותיהם.

עיינתי בנתונים שהובאו לפתחי, שמעתי טיעוני הצדדים ושקלתי עניינו של הנאשם.

סבור אני כי העבירה בה כשל הנאשם היא עבירה חמורה ביותר.