אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרץ נ' מלכה

פרץ נ' מלכה

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
51730-05-13
17/09/2013
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
מרדכי פרץ
הנתבע:
אבישג מלכה

החלטה

רקע וטענות הצדדים:

1.המבקש והמשיבה מתגוררים בשכנות, במושב שחר. המבקש ביצע עבודות עם טרקטור ובמהלכן פגע במחסן ישן ומכוסה צמחיה שעמד בחצרה של המשיבה וגרם לו נזק הן בעמוד מסוים והן בגג המבנה. לאחר אותה פגיעה הוזמן למקום שוטר קהילתי שניסה לגשר בין הצדדים. המבקש התנה את תיקון הנזק שנגרם מהפגיעה בכך שהמשיבה תדאג לפינוי השטח מן הצמחייה אשר כיסתה את המחסן. בהמשך, ככל הנראה במהלך (או בסמוך לאחר) פינוי הצמחייה שכיסתה את המחסן, קרס מבנה המחסן לחלוטין. בעקבות כך, הגישה המשיבה לבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת תביעה נגד המבקש על סך 25,000 ₪ – עלות מחסן חדש ופירוק ופינוי מבנה המחסן שקרס, כאשר המשיבה צרפה לתביעתה את הצעות המחיר עליהן ביססה את סכום התביעה, כשהזולה שבהן עמדה על סך 25,000 ₪.

2.בתאריך 13.4.13 התקיים דיון בפני בית המשפט קמא, בו נכחו המבקש והמשיבה. המבקש הודה כי אמר למשיבה שיטפל בנזק שגרם לאחר שתנקה את הצמחייה. ובהמשך הוסכם כי הצדדים יזמינו עדים ונקבע מועד לדיון נוסף.

3.בתאריך 22.5.13 התקיים דיון נוסף בפני בית המשפט קמא, במסגרתו העידו השוטר הקהילתי, אדם שעבד בביתה של המשיבה בעת פגיעת הטרקטור במחסן, בתה של המשיבה ובתו של המבקש. עדויות אלה הבהירו את השתלשלות האירועים כפי שתוארה לעיל.

4.בפסק הדין שניתן בתום הדיון ביום 22.5.13 קבע בית המשפט, כי אין חולק שבעקבות פגיעת הטרקטור של המבקש נגרם נזק למחסן, וכי המבקש עמד על כך שהמשיבה תפנה את הצמחייה אשר כיסתה את המחסן, כאשר בתום פינוי זה קרס המחסן לחלוטין. לפיכך, ומאחר שהמחסן קרס ואינו שמיש כיום, על המבקש לפצות את המשיבה. עם זאת קבע בית המשפט כי יהיה זה מוגזם לחייבו בעלות מחסן חדש לגמרי, כאשר המחסן גם קודם לכן היה ישן. מכאן חייב בית המשפט את המבקש לשלם למשיבה סך של 15,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

5.בבקשת רשות הערעור נטען, כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, וזאת משלא הוכחה אחריות המבקש כמי שגרם לקריסת המחסן. לפיכך נטען, כי שגה בית המשפט בחיוב המבקש בגין הנזק. באשר לקביעת מרכיב הנזק נטען, כי גם בכך שגה בית המשפט, זאת מאחר שהמבנה שקרס לא שימש אלא כ"בית כבוד" המט לנפול.

6.בתשובת המשיבה לבקשה נטען כי אין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור במסקנות אליהן הגיע בין המשפט קמא, אשר נתן את פסק דינו לאחר שהתרשם מהראיות שהוצגו לו ומהעדים אשר העידו בפניו.

דיון והכרעה:

7.לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 407(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

8.בית המשפט לתביעות קטנות נוסד במטרה למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולי השיפוט המקובלים, על ידי קיום הליך מהיר, בסכומי כסף נמוכים וללא פורמאליות, ובכך לפתוח בפניו את שערי בית המשפט כאשר הוא סבור כי נגרם לו עוול, בעיקר בנושאי צרכנות (ראו רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ (פ"ד מח(3) 177 (1994); רע"א 5711/08 פרטוק נ' טורג'מן, (17.3.2009)).

9.על תכלית זו ניתן ללמוד גם ממאפייניו הייחודיים של בית המשפט לתביעות קטנות שנקבעו בחקיקה וביניהם האפשרות לסטייה מדיני הראיות ומן הפרוצדורה הנהוגה במסלולי התביעה הרגילים (ס' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976), וכן הכלל לפיו לא יתאפשר ייצוג בעלי הדין על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות (ס' 63 לחוק בתי המשפט).

10.עוד נקבע כי הערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (ס' 64 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984), וזאת לאור ייחודיות ההליך ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות. הגשת בקשה למתן רשות ערעור כרוכה בעלויות נוספות, מאריכה את משך הזמן הדרוש להשגת התוצאה השיפוטית, גוזלת מהזמן השיפוטי וכן מזמנם של המתדיינים, ובכך מתנגשת עם מטרת המחוקק ליצור ערכאת שיפוט מהירה ויעילה עבור האזרח הפשוט. משכך גם נפסק, כי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תהיה אך ורק על פסק הדין הסופי ואין אפשרות להשיג בנפרד על "החלטה אחרת" של בתי המשפט לתביעות קטנות (ראו עניין סרבוז).

11. ההחלטה ליתן רשות ערעור תינתן במשורה שכן:

"העקרונות אשר לפיהם יש לנהוג במתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, צריכים להיגזר מהמטרה שלשמה הוקם בית משפט זה, שבו הותר לסטות מדיני ראיות ופרוצדורה, שבו אין מרשים בדרך כלל הופעת עורכי דין ושבו מדובר בדרך כלל על סכסוכים בסכומים נמוכים יחסית. רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה. כאשר מדובר על נושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד משמעית, לא תינתן, בדרך כלל, רשות ערעור" (א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, תשס"ט, בעמ' 853).

12.בענינננו, בית המשפט שמע את הצדדים, בחן את הראיות והתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים במהלך שני דיונים. לאחר כל אלו קבע בית המשפט, כי הטרקטור של המבקש פגע במחסן של המשיבה, וכי המבקש הוא שדרש מהמשיבה לפנות את הצמחיה אשר כיסתה את המחסן כתנאי לתיקון הנזק שגרם לה. גם אם לא הוברר עד תום אם קריסת המחסן כולה ארעה רק כתוצאה מאותה פגיעה, או האם כתוצאה מהוצאת הצמחייה, כפי שדרש המבקש עצמו; עדיין ברי, כפי שקבע בית המשפט קמא, כי המבקש אחראי לנזקה של המשיבה. שכן, אין חולק כי טרם פגיעת טרקטור המבקש במחסן, בין אם במכוון ובין אם בשגגה, המחסן עמד על תילו. מכאן בדין מצא בית המשפט, כי יש מקום לחייב המבקש בנזקי המשיבה.

13.זאת ועוד, גם אם בית המשפט ציין כי לא ניתן לקבוע את הסיבה המדויקת לקריסת המחסן, הרי אין חולק שטרם פגיעת טרקטור של המבקש במבנה הוא עמד על תילו; כי באותו מועד המדובר היה בפגיעה משמעותית שקולה נשמע בתוך הבית וגרם ליציאת המשיבה ועד נוסף שהיה עימה מן הבית בשל רעש הפגיעה; כי השוטר שהגיע למקום ראה את הפגיעה; וכי המבקש לא תיקן אותה פרק זמן ממושך והתנה התיקון בפינוי הצמחיה.

14.לאור האמור, בדין קבע בית המשפט כי האחריות לנזק רובצת לפתחו של המבקש, שהרי לא יכול להיות חולק כי לולא אותה פגיעה המחסן היה עומד על תילו.

15.יתרה מכך, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אשר נקבעו על ידי הערכאה המבררת, אשר המשפט מתנהל בפניה, והיא אשר שומעת את העדים ומתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כאשר זכות הערעור אינה מוקנית ומבקשים להתערב בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. במקרה דנן בית המשפט שמע באריכות את הצדדים ואת העדים שזומנו על ידם, ויש ליתן משקל ראוי להתרשמותו מן העדים כבסיס למסקנותיו המשפטיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ