פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

ביום 18.6.12 הגיש התובע תובענה לבית הדין. בתובענתו עתר כנגד החלטת הנתבע מיום 7.7.11 בה נדחתה תביעתו של התובע מיום 29.12.10 להכרה בפגיעה בשמיעתו עקב חשיפה לרעש מזיק בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (להלן – החוק). ביום 21.5.13 הודיע הנתבע כי מסכים הוא לאשר את תביעת התובע בגין ירידה בשמיעה בעילת החמרה בלבד.

בתגובתו להודעת הנתבע ציין התובע כי הוא מסכים למתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע הנ"ל. התובע עוד הוסיף כי הוא מבקש שבית הדין יפסוק לו הוצאות בסך 1,989 ש"ח בגין שכר טרחה למומחה בתחום האקוסטיקה אותו מימן מכיסו, לאחר שהלשכה לסיוע משפטי, אשר מעניקה לו ייצוג משפטי, סירבה להשתתף בתשלום זה. התובע צרף לתגובתו קבלה על סך 1,989 ש"ח ששולמו עבור בדיקת רעש במאפיית "דוידוביץ'". הנתבע השיב ביום 30.5.13 כי משהתובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין מקום לפסוק לזכותו הוצאות כנגד הנתבע.

אני נעתר להסכמת הצדדים, ונותן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע בדבר הכרה כפגיעה בעבודה - בהתאם לסעיף 84א לחוק - בליקוי השמיעה של התובע.

עוד אני מורה כי הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק דין זה לנתבע, הוצאות משפט בסך של 1,989 ש"ח. זאת, משרכיב ההוצאות הנ"ל אינו מהווה החזר על תשלום שכר טרחה עבור ייצוג משפטי של התובע בבית הדין - שכן הייצוג ניתן לתובע ללא עלות מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אלא משקף הוצאות שהוציא התובע מכיסו הפרטי לצורך ניהול ההליך והוכחת תביעתו שאכן התקבלה לבסוף. על פי התובע, מדובר בהוצאות שהלשכה לסיוע משפטי לא נשאה בהן (סעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972).

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ג, (30 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.