אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרץ נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

פרץ נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

תאריך פרסום : 10/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
19096-12-11
04/04/2013
בפני השופט:
ריבה שרון

- נגד -
התובע:
אילן יוסף פרץ
הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

החלטה

ההליך, הבקשה

1.עניינה של התביעה - תאונת דרכים מיום 13/6/09 (להלן: "התאונה"), שבגינה נגרמו לתובע - לטענתו, נזקי גוף. התביעה הינה לפיצוי בגין אלה והיא הוגשה מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים  התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, על כל המשתמע מכך.

3.לפני עומדת להכרעה בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת"), להתיר לה הבאת ראיות מטעמה לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") מיום 31/10/11, ביחס לנכותו של התובעת (להלן: "המשיב") בתחום האורטופדי, ולהורות על מינויו של מומחה מטעמו של בית המשפט. הוע"ר – לעררים, קבעה לתובע 5% נכות צמיחה בגין הגבלה קלה בהטיה צידית בלבד מבין כל התנועות בעמ"ש צווארי לפי סעיף 35(1)א'-ב' מותאם לתקנות המל"ל לקביעת נכות מעבודה. זאת- לאחר שוע"ר מדרג ראשון קבעה ביום 4/1/11 כי נגרמו נכויות זמניות בלבד.

המחלוקת וטענות הצדדים – בקליפת אגוז:

4. המבקשת טוענת כי במסמכים הראשונים מבסמוך לתאונה אין אזכור של עמ"ש צווארי, כי התובע טען לראשונה שיש לו מגבלה בעמ"ש צווארי בטופס התביעה לקביעת נכות, כי בפני הוע"ר של המל"ל לא עמד מלוא התיעוד הרפואי מעברו של התובע, שיש בו תלונות וממצאים רלבנטיים וכי התובע אף הסתיר מפניה עבר זה.

מנגד - טוען התובע כי יש במסמכים רפואיים מלאחר התאונה אזכור לצוואר, כי על פי המצויין בפרוטוקולי הוע"ר שליד המל"ל - עמד לפניה כרטיס רפואי ולא הורם הנטל שהמסמכים המצורפים לבקשה או עברו לא נלקחו בחשבון או עמדו לפניה, כי לא נפל פגם בעבודת הוע"ר או במסקנותיה- בכלל או היורד לשרשו של ענין.

דיון והכרעה

5.בחנתי את הבקשה, התגובה לה והתשובה לתגובה. על יסוד כל אשר הוצג ונטען בפני- באתי לכלל מסקנה כי למרות הספק, לא נתקיימו במקרה זה הטעמים המיוחדים שיצדיקו התרת הבאת ראיות לסתור. להלן נימוקי הכרעתי.

המסגרת הנורמטיבית

6.סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד מגלם את כוונת המחוקק לצמצם את ההתדיינות, ובמיוחד את ההתדיינות הכפולה והמקבילה בשאלות הרפואיות, מקום שניתן לעשות כן. על פיו- קביעת נכות לפי דין תחייב גם בתביעה בבית המשפט בגין אותה התאונה, ובלבד שנעשתה לפני שמיעת הראיות בתביעה שבבית המשפט.

קביעת נכות כללית איננה מחייבת – משום שאין בה התייחסות לאותה פגיעה; קביעת נכות בחוות דעת פרטית אינה מחייבת גם היא. זאת- בשונה מקביעות הנכות של המל"ל במסלול "נכות בעבודה".

לכלל האמור נקבע סייג בסעיף 6ב סיפא לחוק הפלת"ד. רשות להביא ראיות לסתור תינתן רק אם שוכנע בית המשפט שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

וזוהי לשונו:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל פגיעה שנגרמה לו באותה תאונה דרכים, לפני שמיעת הראיות תביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו".

על פרשנותו של סעיף 6 ב' סיפא עמד ביהמ"ש העליון במספר רב של פסקי דין.

על פרשנותו של סעיף 6 ב' סיפא עמד ביהמ"ש העליון במספר רב של פסקי דין וחזר וקבע כי הבאת ראיות לסתור תעשה רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, כאשר מדובר בפגם מהותי, כגון תרמית ופגיעה בעקרונות הצדק הטבעי –דהיינו טעמים משפטיים ולמען עשיית צדק, או במקרים בהם קיימים טעמים עובדתיים כבדי משקל חדשים, כגון שינוי של ממש במצבו של התובע או נכות נוספת שהתגלתה לאחר הקביעה הקודמת. ראו למשל: רע"א 634/85 עודה נ' רותם, פ"ד לט(4)505 (1985); רע"א 721/85 סלע חב' לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט(4)839 (1985); רע"א 1193/90 מדינת ישראל נ' הפול חברות הביטוח הישראליות בע"מ, פ"ד מה(4)230 (1991); רע"א 3570/01 אריה חברה לביטוח נ' סועאד (לא פורסם, 5.9.01); רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גוליבנסקי (לא פורסם, 27.2.06). כך- נקבע למשל בין היתר, כי מקרים המצדיקים מתן היתר הם גם כאלה שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא ו\או שאינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 94\3233 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' טלבינסקי חיים תקדין עליון  94 (3) 847). מכל מקום- המגמה הינה מגמת צמצום (ראו גם בר"ע 01\2029 קרנית ואח' נ' יוסף חוסה גולדברג).

נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן.

הפסיקה נקטה בגישה מצמצת ונמנעה מלהתיר הבאת ראיות לסתור אף במקום בו לא עמד תיקו הרפואי של הנפגע לנגד עיני הוע"ר בעת קביעת הנכות וכי באותו תיק רפואי נכלל מידע רלבנטי מן העבר. הפסיקה הדגישה כי לצורך קבלת היתר להביא ראיות לסתור, אין די להראות כי נמנעו מהוועדה הרפואית עובדות רלוונטיות חשובות, אלא שיש צורך להוסיף ולהראות במצטבר כי לו היו אותן עובדות בפני הוועדה הרפואית, לבטח הייתה קביעתה משתנה (בר"ע (ת"א) 04\1679 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' גלינה לינדן (פורסם במאגר נבו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ