פרץ ואח' נ' בנק לאומי בע"מ סניף נהריה

פסק דין

ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981.

בסעיף 12 לתצהיר התומך בבקשה עותרים המערערים "לגריעת שיקים שסורבו בחשבון מס' 3853415 בבנק לאומי סניף נהריה" , מצורפת רשימה של 10 שיקים ע"ס 1,186 ₪ כל אחד שנמשכו בין התאריכים 23.4.10 ועד 23.1.11.

המערערים מסבירים כי מדובר בחשבון סגור כבר מ – 18.9.09.

לעניין השיקים המפורטים ברשימה, אשר לא כובדו בנימוק כי מדובר בחשבון סגור, מסביר המערער 1 שאלה נמשכו ונמסרו לחברת 'עופר חברה לרכב בע"מ' או 'אי.אר.אן בע"מ' כחלק מסדרה של 36 תשלומים ע"ס 1,186 ₪ כל אחד – תמורת רכישת קטנוע. לאחר שנסגר החשבון נמסרה על כך הודעה לחברה הנ"ל והושג הסדר לפיו תשולם היתרה באמצעות שוברי תשלום לחברת 'אי.אר.אן בע"מ' אשר ביטחה את העסקה, מדי חודש בסכום השיקים בצירוף הוצאות גביה. כל התשלומים בוצעו בדייקנות ולאחר ביצוע כל תשלום הוחזר שיק שכנגדו בוצע התשלום.

מוסיפים המערערים וטוענים כי לא היה ידוע להם שהחברות המוטבות על פי השיקים, מסרו את השיקים לפירעון בבנק , עקב טעות מנהלתית ומכיוון שהחשבון היה סגור אף לא התקבלה כל הודעה

מן הבנק על פעילות כלשהי בחשבון. המערערים מציינים כי הם לא קיבלו התראה לפני הגבלת חשבון ואף לא התראה על הגבלתו בפועל. הידיעה על כך התקבלה בעקיפין כאשר בתם של

המערערים ניגשה לסניף בנק מזרחי טפחות והתבקשה על ידי הפקידה לגרום לכך שהמערערת 2 תימחק מן החשבון נוכח העובדה שהיא עומדת בפני הגבלה.

מכיוון שלסירוב לכבד את השיקים בנסיבות דנן אין קשר לתכלית הוראות חוק שיקים ללא כיסוי, התוצאה לפיה השיקים הללו ייחשבו כשיקים שסורבו, לצורך הליך של הגבלה, איננה סבירה.

המערערים מצרפים אסמכתא לראיה כי החשבון סגור מספטמבר 2009 וכן 6 קבלות לראיה על ביצוע 6 תשלומים לחברת אי.אר.אן בתאריכים שונים בין 11.11.10 לבין 10.1.11 בסכומים שונים בין 300 ₪ ל – 600 ₪. מתוכן הקבלות עולה כי לצורך פירעון כל שיק שולמו מספר תשלומים בתאריכים שונים. המערערים מציינים כי הם מצרפים חלק מן הקבלות שקיבלו לאחר ביצוע התשלומים על סמך השוברים, אלה שברשותם. כל השוברים שולמו בבנק הדואר.

עוד מצרפים המערערים העתק צילומי של 8 שיקים שנמשכו בין ספטמבר 2009 לבין נובמבר 2009 ובין מרץ 2010 ליוני 2010 כאשר על כל אחד מהשיקים חותמת "מבוטל". מדובר לפי הטענה בשיקים שהוחזרו לאחר ביצוע תשלומים בעקבות ההסדר הנ"ל.

המשיב בתגובתו טוען כי דין הבקשה להידחות מטעמים דיוניים ומהותיים. הטעם הדיוני נשען על כך שלא קדמה לבקשה פניה אל המשיב לבטל את הבאת השיקים במניין שיקים מסורבים כמצוות תקנה 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) תשמ"ב 1981. הנימוקים המהותיים נשענים על הטענה כי מדובר בשיקים שסורבו כדין בחשבון סגור שלא הייתה בו מטבע הדברים יתרה לתשלומם, זאת לאחר שהשיקים הוצגו לפירעון. השיקים סורבו: "בהתאם לנוהל רלוונטי מספר 1/05 המתייחס להחזרות מחשבון סגור שלא היה מוגבל בעת סגירתו" ואשר על פיו:

"שיק שהוצג לפירעון ב'חשבון סגור' יוחזר מהסיבה אכ"מ וסיבה נוספת 'החשבון נסגר'... אם יתקיימו התנאים המתאימים, החשבון ובעליו יוגבלו למרות שהחשבון סגור".

המשיב מפנה להוראת סעיף 1 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981 שבמסגרתו מוגדר 'שיק שסורב' כדלקמן:

"שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או אחריו והבנק סרב לפורעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפורעו מכוח הסכם עם המושך ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול".

מוסיף המשיב וטוען כי גרסת המערערים לפיה השיקים אשר מפורטים בהודעת ההגבלה הוצגו עקב טעות מנהלית של צד ג' נטענה כטענה סתמית וכללית ואין תימוכין לטענה זו.

עוד טוען המשיב כי מספר שיקים, מאלה שנמשכו לטובת החברות הנ"ל, ואשר אינם מצויים ברשימת ההגבלה שבמחלוקת, סורבו קודם לכן. כך בקשר לשיק מספר 5109873 מיום 28.10.09 ושיק מספר 5109444 מיום 23.3.10. בנסיבות אלה אין זה סביר שהשיקים הוצגו לפירעון עקב טעות של צד ג' שכן לא סביר שהטעות תחזור על עצמה מדי חודש משך למעלה משנה וחצי.

מובא לידיעה כי חשבונם של המערערים הוגבל עוד לפני כן בתוקף מיום 6.4.09. שני השיקים הנ"ל אשר סורבו ושאינם ברשימת ההגבלה שבמחלוקת הנוכחית, סורבו בנימוק שהחשבון מוגבל. מכיוון שכך ומדובר בהגבלה שניה, הרי שבמקרה דנן מדובר בהגבלה חמורה. התראה לאחר שחזרו 5 שיקים נשלחה אל המערערים במכתב הנושא תאריך 24.8.10 אשר העתקו מצורף והודעה על הגבלה נשלחה אל המערערים במכתב נושא תאריך 24.1.11, בתוקף מיום 9.2.11 אף בעניין זה מצורף העתק המכתב.

בכל מקרה אין במעשה או במחדל של צד ג' כלפי בעל החשבון, על פי הוראת סעיף 10 לחוק, כדי לשמש עילה לגריעת שיקים מסורבים בחשבון. עילות הביטול הקבועות בחוק מתמקדות כולן ביחסי הבנק עם הלקוח ולא ביחסי הלקוח עם צד שלישי.

עוד מפנה המשיב את תשומת הלב לכך שהקבלות אשר צורפו לערעור לראיה כי שולמו תשלומים כלשהם אינן בסכומים הזהים לסכומי השיקים שסורבו. שוברי התשלום עצמם לא צורפו ואין ראיה לכך שבוצעו תשלומים בגין השיקים שסורבו, עובר להצגתם לפירעון. אדרבא הוכח למעשה כי התשלומים אשר בוצעו, בוצעו לאחר הצגת השיקים לפירעון וסירובם ואף זאת במספר תשלומים כאשר הקבלות מתייחסות לתשלומים בגין שלושה שיקים בלבד מתוך עשרת השיקים בהודעת ההגבלה.