1. בפניי בקשת החייבת בטענת 'פרעתי' מיום 8.5.11 (נומר' 104174947ט).
2. תיק הוצל"פ זה נפתח לביצועו של פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 4.8.09 (תיק ע"ב 482/06), במסגרתו נקבע, כי החייבת תבצע תשלומים לזוכה, בגין רכיבים שונים. בין הצדדים נסובה מחלוקת משפטית לגבי אופן זקיפת התשלומים שבוצעו על ידי החייבת (ואשר אינם שנויים במחלוקת), בגין כל אחד מסעיפי פסק הדין.
3. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הסך של 102,000 ש"ח שולם ע"י החייבת לזוכה בהמחאה ביום 13.10.09 (עובר לפתיחת תיק הוצאה לפועל זה).
4. לטענת החייבת, מתוך תשלום זה, יש לזקוף סך של 63,470 ש"ח ע"ח רכיב תשלום הגימלה בתוספת הלנה בשיעור 25%, כך שעל פי תחשיב רואה החשבון בחוות הדעת שהוגשה על ידה, פרעה את מלוא החוב כלפי הזוכה ואף שילמה לה תשלום יתר בסך 88,797.70 ש"ח משוערך ליום 7.4.11.
לטענת הזוכה, את התשלום בסך 102,000 ש"ח הנ"ל יש לזקוף ע"ח כל רכיבי החוב, כפי שאלה מופיעים בפסק הדין, באופן יחסי ליתרת כל מרכיבי החוב ערב התשלום הנ"ל. על פי תחשיב רואה החשבון בחוות הדעת שהוגשה על ידה, החייבת טרם פרעה את חובה כלפי הזוכה, ויתרת החוב ליום 7.4.11 עומדת על סך 1,248,574 ש"ח.
5. ביום 7.7.11 הגישה הזוכה את תגובתה לבקשת החייבת (נומר' 104174952ט), וביום 27.7.11 הגישה הזוכה השלמה לתגובתה (נומר' 104174953ט). ביום 10.8.11 הגישה החייבת תשובתה לתגובת הזוכה (נומר' 104174954ט). וביום 10.10.11 הגישה הזוכה תשובה לחוות הדעת מטעמה של החייבת (נומר' 104174955ט ).
6. ביום 2.11.11 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים, במסגרתו השלימו ב"כ הצדדים טיעוניהם בע"פ (נומר' 104174956ט).
בסיום הדיון ניתנה לב"כ הזוכה האפשרות לשקול עמדתו באשר להמשך ההליך, וכן לב"כ החייבת להגיש תשובתו, ככל שימצא לנכון. ביום 1.1.12 הגיש ב"כ הזוכה את תגובתו כאמור (נומר' 104174959ט), וביום 15.1.12 הגיש ב"כ החייבת תשובתו (נומר' 104174961ט).
7. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים, כי אכן הועבר על ידי החייבת תשלום בסך 102,000 ש"ח לזוכה ביום 13.10.09, כתשלום על חשבון החיובים על פי פסק הדין. כן אין הצדדים חלוקים על העובדה, כי להמחאה צורף מכתב מטעם ב"כ החייבת דאז, המבהיר כי יש לזקוף התשלום, ראשית, ע"ח מלוא החוב ברכיב הגימלה בתוספת הלנה בשיעור 25%.
ביום 8.11.09 שלח ב"כ הזוכה תגובה למכתב זה, בה הבהיר כי אינו מקבל את אופן זקיפת התשלום כפי שפורט על ידי ב"כ החייבת, וכי התשלום ייזקף ע"ח כל המרכיבים אשר נפסקו בפסק הדין ובאופן יחסי לגודל כל רכיב ורכיב. ביום 8.11.09 הועבר ע"י ב"כ החייבת דאז מכתב תגובה, הדוחה את הודעת ב"כ הזוכה ועומד על אופן זקיפת התשלום כמצויין במכתבה הראשון.
8. החייבת טוענת כי היא היתה רשאית לקבוע את אופן זקיפת התשלום, כפי שעשתה, וזאת בהסתמך על ס' 50 לחוק החוזים (חלק כללי).
9. הזוכה טוענת מצידה, כי החייבת לא היתה רשאית לקבוע את אופן זקיפת התשלום, כפי שעשתה, וזאת מהטעמים הבאים:
9.1 תחולתו של סע' 50 לחוק החוזים, העוסק בשיוך תשלומים, תקפה לדיני החוזים, ואינה תקפה לחיובים אשר נקבעו בפסק דין.
9.2 תחולתו של סע' 50 הנ"ל, הינה במקרים בהם מדובר במספר "חיובים נפרדים" או "חיובים אחדים", ואילו במקרה שלפנינו, יש לראות את החיובים בפסק הדין כחיוב אחד.
9.3 סע' 50 הינו דיספוזיטיבי, ועל כן אינו יכול לחול בענייננו, שכן ביהמ"ש קבע בפסק הדין, את אופן זקיפת התשלומים שיש לבצע, בקובעו סדר קדימה בתשלום החיובים, זאת על פי ציון מועד לכל תשלום ותשלום.
בנוסף טוענת הזוכה, כי בקשת החייבת בטענת 'פרעתי', הוגשה לאחר חלוף המועד שבו היתה יכולה להתגונן ו/או להגיש את בקשתה ו/או על בקשתה חלה התיישנות ו/או שיהוי רב המצדיק בנסיבות אלה את דחיית הבקשה.
10. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ואף שמעתי השלמת טיעוניהם בע"פ, נחה דעתי כי דין בקשת החייבת להתקבל, ואבהיר להלן טעמיי.