פרס נ' אינטרפרזטיז' ואח'

החלטה

בקשה לסילוק על הסף

המבקש עותר להורות על סילוקה על הסף של התנגדות המשיבים לאישור פסק בורר, בטענה הללו איחורו בהגשתה. לטענתו, הבקשה לאישור פסק הבוררות, המתייחסת לפסק/החלטות הבורר עמירם שור (להלן – הבורר) מיום 13.5.13 ומיום 31.7.13 – הוגשה על-ידו ביום 10.12.13. עת התנגדות המשיבים הוגשה ביום 2.1.14, בחלוף למעלה מ-5 חודשים מאז נמסר פסק הבורר האחרון לצדדים ביום 1.8.13.

בחנתי את הנטען בבקשה, וראיתי לדחותה אף בלא צורך בקבלת תגובה.

אכן צודק המבקש כי בקשה לביטול פסק בורר יש להגיש בתוך 15 יום מיום שהוגשה הבקשה לאישור פסק הבורר, לפי תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, התשכ"ט-1968, ולכל המאוחר, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הבורר, בהתאם לסעיף 27 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

עם זאת, במקרה דנן עיון בהתנגדות/בקשת הביטול מעלה כי אין מדובר בבקשת ביטול פסק בורר "קלאסית", שכן המשיבים טוענים כי למעשה אין לפנינו פסק בורר כלל ועיקר. אמנם המשיבים הכתירו בקשתם כ"התנגדות לאישור פסק בוררות", אף נקבו בסעיפי ביטול שונים מסעיף 24 לחוק הבוררות כטעם לדחיית בקשת האישור, עם זאת, טענתם הינה שלא ניתן לאשר את החלטות הבורר שצורפו לבקשת האישור, משהללו אינן מהוות כלל פסק בורר.

בסעיף 23(ב) לחוק הבוררות נקבע, כי "לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו, או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב". בנסיבות בהן חוק הבוררות אינו מתווה את הדרך להגשת התנגדות לאישור פסק בורר, שאינה בקשת ביטול, כמו למשל מחמת הטענה שאין המדובר כלל בפסק בורר, הרי שאין הכרח להתבונן על בקשת המשיבים כעל "בקשה לביטול פסק בורר" קלאסית, במובנו של סעיף 23 לחוק הבוררות, ואשר נתונה לסד הזמנים הקבוע בחוק ובתקנות הבוררות.

האמור עולה בקנה אחד עם אשר נקבע בע"א 49/89 מרצ'ל נ' איס, פ"ד מה(4) 828: "...אין כאן פסק בוררות שניתן לאשרו. בקשת האישור נדונה לכן לדחייה גם ללא צורך הבקשה לביטול".

כן ראו את אשר נקבע בע"א 633/75 מדינת ישראל נ' הלוי, פ"ד לא(3) 339: "בטרם יוכל בית-המשפט להשתמש בסמכותו לפי סעיף 23(א) לחוק, צריך הוא להשתכנע ולהיווכח תחילה שהמסמך אשר את אישורו מבקשים, הוא אמנם "פסק-בוררות": שאם אינו בגדר "פסק-בוררות", אין מה לאשר לפי סעיף 23(א), בין אם באה לפני בית-המשפט "התנגדות" כשרה ובין אם לאו" (סעיף 3 לפסה"ד).

ובהמשך: "...השאלה, אם הכתב שאישורו או ביטולו מתבקש "פסק בורר" הוא אם לאו, קודמת לכל הוראה באשר למועד ולצורת הבקשה. באין פסק, אין מה לאשר או לבטל ואין חוק הבוררות חל על כתב אשר כזה" (דברי השופטת בן-פורת).

לפיכך דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

המבקש יהיה רשאי לטעון כי ככל שבית המשפט ידחה את הטענה שאין מדובר בפסק בורר, וככל שהבקשה מכילה גם טענות העולות לכדי עילת ביטול, לא ניתן להעלותן מחמת האיחור.

המבקש רשאי להגיש תשבה תוך 45 יום.

עם הגשת התשובה יקבע מועד דיון, אא"כ הצדדים יודיעוני בהודעה מוסכמת לפיה ניתן להכריע בבקשות על יסוד כתבי הטענות.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.