אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרסום: צו מאסר - כפיה - לבעל שחויב בגט לאחר תקופת נישואין של ימים מספר

פרסום: צו מאסר - כפיה - לבעל שחויב בגט לאחר תקופת נישואין של ימים מספר

תאריך פרסום : 14/05/2012 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי ירושלים
754405-5
16/12/2010
בפני השופט:
1. הרב אברהם צבי שינפלד - אב"ד
2. הרב אליהו אברג'יל - דיין
3. הרב מרדכי טולידאנו - דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד טו"ר קלמן זילבר
הנתבע:
פלוני
עו"ד אברהם י' וייס
פסק-דין

                       ביום א' מנחם אב תש"ע (12/07/2010) בתיק (אזורי ירושלים) 754405/1, נתן ביה"ד ברוב דעות פסק דין שמחייב את הבעל לתת גט לאשתו. דעת המיעוט המליצה לבעל לתת גט. הבעל הגיש ערעור לבית הדין הגדול, אך לא התייצב לדיון ולפיכך סגר ביה"ד הגדול את התיק.

נקבעו מספר מועדים לסידור הגט על פי פסק הדין, אך הבעל לא התייצב לחלק מהמועדים, לפיכך תבע ב"כ האשה להטיל על הבעל צווי הגבלה לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995.

בדיון שהתקיים ביום ב' בטבת תשע"א, שוב סירב הבעל לסדר את הגט, לפיכך התקיים הדיון בתביעת האשה לצווי הגבלה. ב"כ האשה הסביר שמכל צווי ההגבלה שהחוק מאפשר להטיל, הסעיף המעשי כנגד הבעל הוא רק מאסר בפועל, משום ששאר הצווים לא ישפיעו עליו כלל.

ב"כ הבעל טען בדיון, שביה"ד הגדול סגר את תיק הערעור בטעות, מפני שלא ראה את בקשותיו לדחיית הדיון. עוד טען, שצד האשה מכפישים את הבעל ברבים ומפרסמים כנגדו כתבי פלסתר, ולכן הבעל חייב לנקות את עצמו מכל טענות האשה עוד לפני סידור הגט. משום כך הוא אינו מוכן לדון בסידור גט בטרם בוטל פסק הדין שניתן כנגדו.

אבי האשה טען, שאם למשפחת הבעל ישנן תביעות כספיות כל שהן כנגד בתו או כנגדו, הם מוכנים לחתום על בוררות זבל"א שתדון בכל התביעות לאחר סידור הגט, ובלבד שהגט יסודר ללא דיחוי.

אנו סבורים שהצעת אבי-האשה הוגנת ביותר. הסברנו לבעל, שהחתימה על שטר הבוררות תהיה לפני סידור הגט, והם יכולים לברור תלמידי חכמים מפורסמים וידועים, אשר יוסמכו להוציא כל פסק דין, גם אם ישתמע ממנו ביטול פסק הדין של ביה"ד האזורי. כך יוכל לנקות את שמו בצורה הטובה ביותר. בלי שניתן יהיה לטעון שביטול פסק הדין היה רק על מנת שייתן את הגט.

ב"כ הבעל ביקש שהות להתייעץ עם משפחת הבעל ויועציה על מנת להשיב לביה"ד.

בתשובתו דוחה ב"כ הבעל את ההצעה, והוא חוזר וטוען שהבעל אינו חפץ בגירושין.

נימוקים נוספים לדעת הרוב

ראיתי אשר העלה הלכה למעשה אב"ד שליט"א לכפות על הבעל לתת גט לאשתו, ואף ידי תיכון עמו מהנימוקים הנוספים כדלהלן.

לפי מה שפסק הרמב"ם בהלכות סוטה פרק ג הלכה ב, הסוטה המסרבת לשתות המים המאררים תצא בלא כתובה. כתב הכסף משנה שם, שכיון שפחדה מלשתות מוכחא מילתא שהיא טמאה, דאילו היתה טהורה לא היתה נמנעת מלשתות, ושכן מפורש בירושלמי פרק היה נוטל.

ובשו"ת אגרות משה, חאה"ע ח"ד סימן צח, כותב, הואיל ובדיקת הפוליגרף יש לה כח רוב כיון שברוב המקרים זהה לאמת [ושכן הוא בספר חשמל בהלכה ח"א עמ' 315], ולכך אם בעלי הדין קבלו על עצמם שינהגו לפי תוצאותיה, הרי זה כמו קבלת קרוב או פסול דפוסקים ע"פ זה, עיין שם. ואם כן בנידון דידן שהבעל מסרב להיבדק בפוליגרף הרי שהוא מפחד מגילוי האמת, ומסתבר שהצד השני שמסכים לבדיקה הוא הדובר אמת.

עיין בשו"ת מהרש"ם חלק ו סימן קלג, שהסתמך על דברי הרמב"ם הנ"ל בסוטה, בעניין אשה שטענה על בעלה שאין לו גבורת אנשים ולא נבעלה לו עדיין והוא מכחיש זאת, והיא מסרבת להיבדק על ידי רופאים אם עדיין היא בתולה או לא, הרי זה שקר בימינה, עיין שם.

אם כן, הואיל ובנידון דידן הציע בית הדין לצדדים לעבור בדיקת פוליגרף והאשה הסכימה והבעל מסרב, הרי שעובדה זו מוכיחה שהוא מפחד מגילוי האמת שאליה טוען הצד השני, כהא דסוטה והמהרש"ם במעשה הנ"ל סמך על זה, ולאו דווקא בסוטה אלא בעוד דברים, כנ"ל.

ידוע עוד מה דפסק רבינו ירוחם במישרים נתיב כ"ג ז"ל:

"נראה שאשה שאמרה לא בעינא ליה יתן לי גט וכתובה, והוא אומר אנא נמי לא בעינא לך אבל איני רוצה ליתן גט... דאין דנין אותה כמורדת להפסידה כלום מעיקר כתובה ונדוניא, אלא משהינן לה תריסר ירחי שתא אגיטא דילמא הדרי בהו ולאחר שנה כופין אותו לגרש."

הרי מבואר, דלאחר פירוד של שנה, נראה לבית דין שזמן ממושך זה מלמד שאין עוד סיכוי לשלום בית, ועל כן בית דין כופין את הבעל לגרש. א"כ בנידון דידן שפירוד בין בני הזוג נמשך למעלה משנתיים ימים, הרי שנראה בעליל לבית הדין שכל רצונו של הבעל הוא לסחוט מהאשה ממון. זאת בנוסף לכך שגם האשה הסכימה להתחייב לזבל"א לאחר מתן הגט, ואילו הבעל גם לכך אינו מסכים ומסרב לתת את הגט. הרי ברור מכל זאת, שעובדה מוגמרת היא, דאין שלום ולא יכון שלום בין בני הזוג, והרי הוא כאומר "אנא נמי לא בעינא לה", ויש לכפותו לגט, ע"ש.

עוד פסק הרמ"א באה"ע סימן קנ"ד סעיף ג, וז"ל:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ