פרל נ' זנדהאוז

ב"כ התובע- עו"ד אורלנסקי

ב"כ הנתבעת- עו"ד ליבוביץ

החלטה בבקשה לעיכוב הליכים

1.ביום 30/12/09 פירסמה הנתבעת, היועצת המשפטית הראשית של בל"ל בע"מ הודעה לעובדי הבנק. בהודעה, שנשאה את הכותרת "התייחסות לפרסומים בתקשורת בקשר לתלונת עובד לשעבר" התיחסה הנתבעת לפרסומים בקשר לתלונתו של התובע כנגד בכירים בבנק, תלונה שהביאה, לגרסתו, להעמדת אחד הבכירים לדין, מחד גיסא, ולעזיבתו המוקדמת במחיר נזיד עדשים, מאידך גיסא.

תביעת התובע כנגד הנתבעת הוגשה בעילת לשון הרע.

2.ואלו הדברים שנטען ע"י התובע כי פרסומם מהווה הוצאת לשון הרע:

א. "הועלו על ידי המתלונן טענות משוללות יסוד שלא לומר הזויות בקשר לתלונה".

ב. "מצאתי לנכון להתייחס לטענה אחת כאילו המתלונן איים ונאסר עליו לפנות לבנק ישראל. טענה זו, כמו גם טענותיו האחרות, חסרת שחר".

ג. פרל הגיש תלונה לפני למעלה מ-8 שנים, שעסקה באופן שולי גם במיקי פרידמן. באותה עת מילא מיקי פרידמן תפקיד מטה, במסגרתו לא היה לו קשר ישיר ללקוחות ותפקידו לא כלל פתיחת חשבונות".

ד. התלונה נבדקה בשעתו ביסודיות הן על ידי מערך הביקורת של הבנק והן על ידי בודקים חיצוניים. ממצאי הבדיקות והתלונה עצמה נדונו בועדת הביקורת של דירקטוריון הבנק, שמרבית חבריו הם נציגי ציבור, ולא נמצא כל בסיסי לתלונה".

ה. "הנושאים שהועלו בתלונה אינם קשורים כלל לאופי המעילה שבוצעה בסניף מרכזי תל אביב שנים מואחר יותר".

3.לפני בקשה לעיכוב הליכים בתביעה זו.

המבקשת ביקשה להורות על עיכוב הליכים בתובענה באופן שכתב ההגנה יוגש עד 30 יום לאחר קבלת פסקי דין בשני הליכים משפטיים קודמים שהגיש המשיב: ההליך הראשון הינו תביעה שהגיש המשיב כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בל"ל"/ "הבנק") בבית הדין האזורי לעבודה וההליך השני, בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם הבנק.

לטענת המבקשת, הוגשה תביעה זו בחוסר תו"ל כנגד ראש מערך הייעוץ המשפטי בבל"ל, כחלק ממאבק התובע בבנק ובעובדיו. לגרסתה עוסקות התביעה בבית הדין האזורי לעבודה ואף התביעה הנגזרת באותה פרשה ומחייבות הכרעה באותן פלוגתות, שמרכזן סובב סביב תלונת המשיב שלגישתו לא טופלה כראוי. לטענת המבקשת אין מקום ש – 3 מותבים שונים יידונו באותה סוגיה, ישמעו את אותם עדים ויכריעו באותן שאלות. על כן יש לעכב ההליכים בתובענה האחרונה עד להכרעה בשתי התביעות המוקדמות יותר.

התביעה הנגזרת נוגעת לפרשה בה נטען כי מיקי פרידמן מעל בכספי אשראי, אך חרף זאת לא מנעו הנתבעים בתביעה הנגזרת את קידומו לתפקיד מנהל הסניף המרכזי. בבית הדין לעבודה עתר התובע לביטול חוזה הפרישה שלו, להשבתו לעבודה בבנק ולקבלת פיצוי כספי מהבנק. לטענת המבקשת, עילות התביעה שם מבוססות על הטענה שהטיפול בתלונה שהגיש בשנת 2001 היה לכאורה שלא כדין.

לגרסת המבקשת, בערוץ 10 שודרה כתבה בה התראיין המשיב והאשים את בל"ל בהאשמות והכפשות שונות המהוות בעצמן פרסום לשון הרע. על רקע זה, מכח תפקידה, נאלצה לפנות לעובדי הבנק ולשלול הטענות שנטענו על ידי המשיב. לטענתה, עומדות לה מפני התביעה בין היתר הגנות מכח ס' 14, 15(10), 15(2), 15(3) לחוק איסור לשון הרע.

4.תגובת המשיב לבקשה הינה כי יש לדחות את הבקשה. עילת התביעה נולדה בשל המנשר שפרסמה המבקשת ובו דברי בלע חמורים כלפי התובע, בגין ההליכים משפטיים שהוא מנהל כנגד הבנק.

לשיטתו לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה לצורך עיכוב הליכים: היה עליה לשכנע את בימ"ש שהמשך ההליך היה גורם לה עוול בהיותו מציק, או מטריד, או בהיותו שימוש לרעה בהליכי משפט וכן כי ההפסקה אינה גורמת עוול לתובע.

לטענת המשיב, יהא זה בלתי יעיל להורות על עיכוב הליכים, שכן בתביעה הנגזרת, קבע כב' השופט בנימיני כי הליך זה יעוכב עד שינתן פס"ד בתיק הפלילי שהוגש כנגד פרידמן. זאת ועוד, שלושת ההליכים נוגעים בשאלות עובדתיות ומשפטיות שונות ואין כל היגיון לעכב "התביעה הקטנה" כאן, ולהתלותה בהכרעה ב"הליכי הענק". זאת , בנוסף לעובדה כי אין זהות בין הצדדים.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, הבקשה מתקבלת מהטעמים שצויינו בבקשה: