פרי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לבית הדין הוגש ערעור התובעת עינת פרי (להלן: "התובעת") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לפיהן נדחו תביעותיה לשמירת הריון לתקופה מ 16/10/10 ועד 25/1/11 – מועד הלידה.

התביעה הוגשה בחיפה והועברה לבית הדין זה בשל הסמכות המקומית.

2.בדיון המוקדם ביום 3/6/12 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית הדין מומחה לרפואת נשים אשר יחווה את דעתו בהתאם לתיק הרפואי האם המלצת רופא התובעת לשמירת הריון עומדת בתנאי דרישות החוק לגימלת שמירת הריון וכן האם החלטת רופא המוסד כי לא הייתה הצדקה רפואית לשמירת הריון ניתנה כדין.

3. ואלו הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת ורלבנטיות להכרעתי זו:

א.התובעת ילידת 1975 ובמהלך השבוע 27 להריונה החלה לסבול לטענתה מצירים יומיים ופנתה למוקד קופ"ח ולחדר מיון ועברה מס' בדיקות.

ב.ביום 14/10/10 קיבלה התובעת ימי מחלה על מצבה הרפואי ולאחר מכן המליץ רופא המטפל ד"ר שכטר על שמירת הריון מ 14/10/10 ועד 16/12/10 .האבחנה הייתה צירים מוקדמים.

ג.התובעת הגישה תביעה לשמירת הריון למוסד ביום 30/11/10 ונדחתה בהחלטה מיום 23/12/10, בגין התקופה לשמירת הריון מ 14/10/10 ועד 16/12/10.

ד.התובעת פנתה לרופא אורטופד ד"ר יורם עוזר לבדיקת מעקב לאחר שביקרה במרפאתו פעמים קודם לכן במהלך ההיריון וד"ר עוזר הוציא תעודת מחלה מ 17/12/10 עד הלידה 31/1/11.

ה.בהתבסס על הביקור של התובעת אצל ד"ר עוזר המליץ ד"ר שכטר על שמירת הריון נוספת מ 17/12/10 ועד הלידה כאשר התובעת מצויה במועד זה בשבוע 37.

ו.התובעת פנתה למוסד והמציאה מכתב הסבר של ד"ר שכטר מיום 16/1/11.

ז.גם על המלצה זו של ד"ר שכטר בדבר שמירת הריון עד הלידה, ניתנה החלטת הנתבע הדוחה את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון ביום 9/2/11 בנימוק כי אין הצדקה רפואית לשמירת הריון.

5.המומחה פרופ' י. שנקר מבית החולים הדסה פירט בחוות דעתו מיום 12/8/12 את התיק הרפואי ,הטיפולים והבדיקות שעברה במהלך ההיריון והן את פניותיה לד"ר שכטר , למיון מכבי ומיון בית החולים לניאדו בין התאריכים 5/10/10 ועד 26/12/10. פרופ' שנקר חולק במסקנותיו וקביעותיו על המלצת ד"ר שכטר לשמירת הריון ומחלק את מצבה הרפואי וזכאויותיה לגמלת שמירת הריון לשתי תקופות האחת מ 14/10/10 ועד 16/12/10 והשניה מ 17/12/10 ועד הלידה.

פרופ' שנקר מפרט באשר למצבה הרפואי של התובעת לתקופה הראשונה כי בכל 10 הפניות שפנתה התובעת מ 5/10/10 ועד 26/12/10 לד"ר שכטר ולמיון נבדקה התובעת, בדיקה גניקולוגית, בוצע ניטור של דופק העובר וכן ניטור של הצירים.

בחלק מהבדיקות איבחן בהתכווצויות של הרחם וכן באחד הביקורות נתן ד"ר שכטר לתובעת טיפול תרופתי למניעת התכווצויות ברחם. בבדיקות לא נצפתה פתיחה בצוואר הרחם. אך עלה מכל בדיקות הרופאים אבחנה של צירים מוקדמים. ( ההדגשה שלי – א.א.)

פרופ' שנקר מפרט בחוות דעתו מה המשמעות הרפואית והסיכון בהופעת צירים מוקדמים בשבועות 27 - 37 להריון והסיכון הקיים בלידת פג. ובהמשך קובע פרופ' שנקר בחוות דעתו כך:

"בבדיקת הנתונים הרפואיים של גברת פרי, תלונותיה של צירים מוקדמים הופיעו כבר בשבוע 26 להריונה, כפיף שתועד ע"י הרופא המטפל ד"ר שכטר, אומנם לא בכל הבדיקות ניתן היה להוכיח על קיומם.

הבדיקות הגניקולוגיות הראו שלא היו שינוים דינאמים בצוואר הרחם, כפי שטוען רופא ביטוח לאומי.

יחד עם זאת לאור התמונה הקלינית הפניות החוזרות של גברת פרי אצל הרופא המטפל, במוקי חירום של קופת חולים וכן בחדר מיון מצדיקים את ההמלצה של ד"ר שכטר למתן גמלה של שמירת הריון בין התאריכים 14/10/10 עד 16/12/10 פרק זמן שבו היה סיכון ללידת פג."

לכן כאמור המליץ פרופ' שנקר כי יש להכיר בתקופת שמירת ההיריון הראשונה שניתנה לתובעת מ 14/10/10 ועד 16/12/10.