פרי נ' דה פז

החלטה

לפני בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף.

רקע עובדתי:

1.עסקינן בתביעה שהוגשה לפי הוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (יקרא להלן: "חוק איסור לשון הרע"), על ידי המשיבה כנגד המבקשת.

המשיבה תושבת כפר קיש, עובדת לפרנסתה כגננת בפעוטון, בו לומד בנה של המבקשת.

2.על פי הנטען בכתב התביעה בין המבקשת לבין בן זוגה של המשיבה התנהלו וככל הנראה מתנהלים עדין הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, ובין היתר מתנהל בין בעלי הדין הליך שנפתח בהגשת תביעה למשמורת על ילדי בני הזוג.

בעלה של המבקשת/הנתבעת פנה למשיבה וביקש ממנה שתגיש חוות דעת מקצועית על מצבו של בנו. המשיבה הסכימה לבקשתו של בעל המבקשת והכינה תצהיר מטעמה, אשר הוגש לימים לבית המשפט לענייני משפחה.

3.בעקבות תצהירה האמור, פנה אבי המבקשת אל המשיבה וביקש ממנה שתחזור בה מהתצהיר, ומשסירבה זו להיענות למבוקשו, החלה המבקשת להכפיש את שמה של המשיבה בכל הזדמנות.

לפי הנטען בכתב התביעה, המבקשת אף פנתה לגורמים מוסמכים על פי דין וביקשה בפניותיה האמורות לגרום לפיטוריה של המשיבה.

4.עוד עולה מכתב התביעה שהמשיבה פנתה למבקשת, על מנת שזו האחרונה תחדל ממעשיה, אולם היא מיאנה לעשות כן והמשיכה להכפיש את שמם המשיבה בכל הזדמנות. כפועל יוצא מכך, הוגשה התביעה.

טענת המבקשת במסגרת הבקשה:

5.במסגרת הבקשה שהוגשה מטעמה, עתרה המבקשת מבית המשפט להורות על סילוק התביעה מחמת העדר עילת תביעה. כמו כן, נטען כי דין התביעה סילוק על הסף בשל היותה קנטרנית וטורדנית.

6.לטעמה של המבקשת מעיון בכתב התביעה שהגישה המשיבה ובתצהירה של זו, עולה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה. לעניין זה נטען על ידי המבקשת כי מעיון בתצהיר העדות הראשית אשר הוגש על ידי המשיבה, ניתן להיווכח כי בידי המשיבה לא עלה להביא כל ראייה להוכחת פרשת התביעה. בכלל זאת לא עלה בידי המשיבה להצביע על קיומה של עוולת לשון הרע.

7.המבקשת הוסיפה וטענה כי, המקרים אותם תיארה המשיבה במסגרת כתב התביעה, אינם עונים על הגדרת לשון הרע, המעוגנת בחוק. המדובר בשיחות אשר התנהלו בעל פה, אשר המשיבה לא פירטה את האמרות שנכללו בהן, ולא צירפה ראיה להוכחתן. משכך, ישנו מקום להורות על דחייתה של התביעה.

טענות התובעת בתגובתה לבקשה:

8.במסגרת התגובה שהוגשה מטעמה ציינה המשיבה כי, עסקינן בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, כאשר צורף לכתב התביעה תצהיר עדות ראשית במסגרתו היא פירטה את הדברים שנאמרו על ידי המבקשת, וביקשה לזמן את העדים ששמעו את הדברים.

9.המשיבה עוד ציינה כי, צעד של מחיקת תביעה על הסף הינו צעד שייעשה אך ורק במקרים חריגים, אשר אינם מתקיימים במקרה דנן, ולפיכך יש להורות על דחיית הבקשה.

תשובה לתגובה:

10.מטעמה של המבקשת הוגשה תשובה לתגובת המשיבה, במסגרתה חזרה היא על עיקר טענותיה בבקשה.

11.המבקשת הוסיפה וציינה כי, כאשר עסקינן בתביעה המוגשת על פי חוק איסור לשון הרע, על כתב התביעה להכיל את הפרסום עליו מבוססת התביעה. המבקשת עוד ציינה כי במקרה דנן, המשיבה לא ציינה ולא פירטה את הדברים שנאמרו עליה.