פרידמן ואח' נ' חוואי ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובעת כי הנתבע הפר התחייבויותיו כלפיו , וזאת בהתאם לטענותיו כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתב התביעה, בכתב ההגנה ובדיון בבית המשפט:

התובעים, הינם אח ואחות, חקלאים ממושב בני עטרות. הנתבעים, הינם אב ובנו, סוחרי ירקות, בשמם המסחרי "חי שיווק".

לטענת התובעים, כשנתיים רוכשים מהם הנתבעים סחורה. בכל פעם שמסופקת סחורה, מתווסף המחיר על חובם של הנתבעים. וכאשר מתבצע תשלום, הוא מנוכה מיתרת חובם של הנתבעים.

החל מחודש 10/08/08 החל חובם השוטף של הנתבעים לגדול.

הנתבע ציין בפני התובעים כי מצוקת התשלום נובעת מהסתבכותו של נתבע מס' 2 בפלילים.

לאחר מספר חודשים, הודיע התובע מס' 1 לנתבעים כי עקב העלאת מחירי המים יעלה מחיר הסחורה. הנתבע מס' 1 הודיע לתובע כי אין באפשרותו לשאת בעליית המחירים ולפיכך, ביקש שהתובע ימשיך לספק לו סחורה במשך חודשיים, אשר במהלכם ימצא לו ספק אחר.

לטענת התובעים, הנתבע חתם על התחייבות לתשלום מלוא החוב תוך שלושה חודשים מיום 10/02/2009. על יסוד התחייבות זו, המשיכו התובעים לספק סחורה לנתבעים, גם כעבור שלושה חודשים הנתבעים לא פרעו את חובם. הנתבעים חדלו להשיב לשיחות הטלפון והתעלמו מהפניות הרבות.

התובעים, מר אלון פרידמן וגב' חיה שרון, טענו בבית המשפט, כי כאשר הצטבר חוב, טען בפניהם הנתבע שבחודש מאי תיפתח תוכנית החיסכון והחוב ישולם. לאחר מכן חתם על התחייבות לפיה ישלם הנתבע את החוב בתחילת מאי, ואם לאו ייקנס ב-1000 דולר.

החל מתחילת חודש מאי ניסו התובעים לשוחח עם הנתבעים, אך ללא הואיל.

לטענת הנתבעים, החל מחודש אוקטובר 2008 לא עמד התובע באספקת הסחורה, כמו כן, משראה התובע כי הנתבע רוכש סחורה ממקומות נוספים, החתים אותו התובע על התחייבות לאספקה בשלושה חודשים נוספים.

לטענת הנתבע, התובע ביצע רישום של הכספים. וסכומי ההמחאות שקיבל אינם תואמים לסכומי החשבוניות שהנפיק, לטענתו, מאחר שאת ההפרש קיבל במזומן. לפיכך, טענת התובע לחוב על סך כ-18,000 ₪ איננה ריאלית, לא ברור מדוע לא דורש התובע את ההפרש בין ההמחאות לחשבוניות?

הנתבע מציין כי סמך על התובע וחתם בעיניים עצומות, בנוסף, לא צירף התובע תצלום המסמך וחתימתו, אלא ציין את לשונו בלבד.

הנתבעים תמכו תביעתם בתצלומי חשבוניות והמחאות ובחוות דעת של גרפולוג מומחה.

הנתבעים, מר יעקב חוואי ומר שלומי חוואי, טענו בבית המשפט, כי לא מדובר בחוב.

ואף טוענים שהמסמך המתאר את החוב המוצג להם מזויף.

יחד עם זאת, על אף שנאמר על ידי הנתבעים כי אינם מכירים את המסמך וכי הוא מזויף, הרי שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של גרפולוג יחד עם עותק מהמסמך.

מה גם שנכתב ע"י הנתבעים בכתב ההגנה כי המסמך לא צורף לכתב התביעה וכי נכתב לשונו בלבד.

בחוות הדעת של הגרפולוג מרדכי שרם נקבע, כי כתב היד והחתימה אינם של הנתבע, מר יעקב חוואי.