פריבנר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול החלטה למינוי מומחים רפואיים ולקביעת דיון במעמד הצדדים.

העובדות הרלבנטיות

2. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 12.4.12 והגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה זו. לכתב התביעה צירף התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בשלושה תחומים: האורטופדי, האא"ג והעיניים. ראשית, טען התובע כי מאז התאונה הוא סובל מהגבלה וכאבים בהנעת הגב והצוואר, הכתפיים והברך. לפיכך, יש צורך במינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי. שנית, טען התובע כי מאז התאונה הוא סובל מסחרחורת, צפצופים באוזניים וליקוי שמיעה. לפיכך, יש צורך במינוי מומחה רפואי בתחום האא"ג. שלישית, טען התובע כי מאז התאונה כתוצאה מ"צליפת השוט" קיימים ממצאים המעידים על ליקוי הראייה המתבטא בחוסר מיקוד גם לאחר ביצוע תרגילים אורטופטיסטים. לפיכך, יש צורך במינוי מומחה רפואי בתחום העיניים. להוכחת טענותיו אלה צירף התובע מסמכים כדין.

3. ביום 3.4.13 הגישה הנתבעת כתב הגנה ותגובה לבקשה למינוי מומחים רפואיים. בתגובתה טענה הנתבעת כי תעודת חדר המיון שצורפה לבקשה למינוי מומחים אינה קריאה ומדובר בפגיעה קלה שלא גרמה לתובע לכל מגבלה ו/או נכות צמיתה ושאין כל הצדקה למינוי מומחה. עוד טענה הנתבעת כי התובע לא נזקק לכל טיפול רפואי מאז התאונה ואין רצף טיפולי הנדרש בפסיקה כתנאי למינוי המומחה. לטענתה, לתובע עבר רפואי עשיר והוא "מנסה "להיבנות" ממינוי ללא כל קשר לתאונה". הנתבעת ביקשה לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים ולחילופין אם ימונה מומחה להשית את שכר טרחתו על התובע.

4. משהובא התיק בפניי ביום 17.4.13, החלטתי בתוקף סמכותי על פי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, כי שוכנעתי שקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום האורטופדי, האא"ג והעיניים, עקב תאונת הדרכים מיום 12.4.12. לפיכך, מיניתי מומחים רפואיים כמבוקש.

5. הנתבעת לא ערערה על החלטה זו. אך, ביום 2.5.13 הגישה בקשה דחופה לביטול ההחלטה ולקביעת דיון במעמד הצדדים.

טענות הצדדים

6. בבקשתה חזרה הנתבעת על הטענות שטענה בתגובתה לבקשה למינוי מומחים רפואיים וביקשה לקבוע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים.

7. לטענת התובע יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הדרך הנכונה לבטל את ההחלטה היא הגשת בקשת רשות ערעור. לגופו של עניין, טען התובע כי בתעודת חדר המיון ישנה הבחנה של פגיעה מסוג "whiplash". כמו כן, מהמסמכים שצורפו לבקשה נראה כי יש רצף טיפולי כנדרש. התובע הציג במסמכים שצירף ראשית ראיה כנדרש וחזר על טענות שפורטו בבקשתו למינוי מומחים רפואיים. לפיכך, ביקש לדחות את הבקשה הן מהבחינה הפרוצדוראלית והן מהבחינה העניינית.

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ועל מנת לחסוך בדיונים ארוכים, בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים להסכים לדחיית הבקשה לביטול ההחלטה, ללא צו להוצאות. לצערי, לא הסכימה הנתבעת להצעת בית המשפט וחזרה על בקשתה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה.

דיון והכרעה

9. אמנם, בתקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986, נקבע כי: "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בעניין שטרם הוסכם עליו". אך, הלכה פסוקה היא כי:

"תקנה זו אינה כוללת כל הוראה לקיום דיון בעל פה (להבדיל כמובן מדיון בכתב). איני סבורה כי שמהתיבה "להשמיע" בתקנה ניתן להסיק שלצדדים יש זכות קנויה לקיום דיון בעל פה". (בר"ע 2340/01 (מחוזי- ת"א) אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שמריהו אברהם (9.1.02).

10. הנתבעת לא נימקה את בקשתה לקיום הדיון בבקשה למינוי מומחים במעמד הצדדים דווקא. בטיעוניה חזרה הנתבעת על הנימוקים שהיו בפניי בעת שנתתי את החלטתי בבקשה למינוי מומחים רפואיים. משלא ערערה הנתבעת על החלטתי זו ומשלא נימקה את בקשתה לקיום דיון במעמד הצדדים יש לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה על הסף.

11. אך, גם לגופו של עניין, אין כל בסיס לבקשתה של הנתבעת. הבקשה למינוי מומחים נסמכה על מסמכים רפואיים שיש בהם משום ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום האורטופדי, האא"ג והעיניים, עקב תאונת הדרכים מיום 12.4.12.

מינוי המומחה הרפואי בתחום האורטופדי

12. בתחום האורטופדי קיימת אבחנה של "whiplash" בתעודת חדר המיון מיום מיום 12.4.12. ובאבחנתו של ד"ר יוסף שוורץ מיום 16.4.12. על פי בדיקת האורטופד ד"ר אילן כהן מיום 13.12.12, נמצאה רגישות בצוואר עם "הגבלה ניכרת בתנועות בכל הכיוונים" . רגישות עמוד שדרה מותני עם "הגבלה ניכרת בכיפוף לפנים" ורגישות דיפוזית בכתף ובברך ימין עם "הגבלה אנטאלגית בתנועות". ממסמכים אלה נראה כי, יש ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האורטופדי עקב התאונה. (ר' תקנות 37 (5), (7) ו- 48 (2)(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956).

מינוי המומחה הרפואי בתחום האא"ג

13. בתחום האא"ג נקבע על ידי ד"ר סדן מירון, מומחה לאא"ג כי ב"תאריך 12.4.12 תאונת דרכים מסוג "צליפת שוט" ומאז תלונות על תחושת סחרחורת מסוג dizziness חוסר יציבות". זאת, עם אבחנה של tinnitus ו -whiplash injury. ביום 18.12.12 קבע אותו מומחה כי אין שינוי במצבו של התובע ו"טוען שלא שומע טוב וחש זמזומים באוזניים". בבדיקה הווסטיבולרית (VNG) מיום 4.313 ,נמצאה "חולשת מבוך גבולית משמאל". לפיכך, נראה כי יש ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האא"ג (ר' תקנות 72 (ד)(ii) ו- 72 (4)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956).