פרחי נ' רצגן

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה, ביום 22.6.10 לאחר שהתובע ביקש שבנו יתפלל את תפילת "ברוך שאמר" בבית הכנסת "משכן אוהל מועד" הנתבע התנגד לכך תוך שהוא ממריד את שאר המתפללים וכאשר פנה אליו התובע ע"מ שיבהיר את התנגדותו, הנתבע אמר לו שהוא מחלל שבת, בועל נשים ומעשן סיגריה בשבת תוך שהוא חוזר על האשמה זו מספר פעמים וזאת בנוכחות ציבור המתפללים.

בכך לטענת התובע, הלבין הנתבע את פניו ברבים בפני ציבור המתפללים ובפני בנו ובכך גם פגע בשמו הטוב תוך ביזויו.

התובע תובע פיצויו בסכום של 30,000 ₪.

2.הנתבע בכתב ההגנה טוען שאכן אסר על התובע ש"יקים" את בנו להתפלל ואז החל התובע לקלל אותו ואת אביו וגרם למהומה בבית הכנסת.

הנתבע שולל מכל וכל את טענת התובע לגבי האמירות הנטענות. לטענת הנתבע טענות התובע שקריות לחלוטין.

3.בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 16.12.10 הסכימו הצדדים למתן פסק דין ע"פ סעיף 79 א' לאחר שהובהרה להם משמעות הסכמה זו.

4.אציין שגרסת התובע על פיה נאמרו לו הדברים באשר להיותו מחלל שבת, מעשן סיגריה בשבת ובועל נשים וזאת בנוכחות מתפללים נוספים, אמינה בעיניי.

מאידך, גם סבור אני שהדברים נאמרו ב"עידנא דריתחא" במהלך עימות בין התובע לנתבע כאשר גם התובע "לא טמן ידו בצלחת" ובהתלהטות הרוחות אמר דברים אשר לא היו ראוי שיאמרו.

בנסיבות אלה ועל דרך הפשרה ובהתאם להסכמת הצדדים, שפסק הדין יינתן ע"פ סעיף 79 א', אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 3,000 ₪ כפיצוי על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאמירת הדברים ע"י הנתבע.

הסכום הנ"ל ישולם לתובע תוך 60 יום מהיום.

היה ולא ישולם הסך הנ"ל בתקופה האמורה, יישא הסכום ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"א, 21 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: