פרחאת נ' חוג'יראת ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים התרחשה ביום 12.12.10 בחיפה.

התובע מסר בעדותו כי נסע ברח' סירקין. בקצה הרחוב היה מוצב תמרור המורה כי קיימת אפשרות לפנות ימינה או שמאלה. הוא פנה שמאלה לרחוב שפירא. בעודו בפינת הרחוב הבחין בתמרור המורה שאין כניסה פרט לרכב עבודה. במקום בוצעו עבודות. התמרור היה מוצב כשלושה מטרים לאחר הסיבוב, כך שרק מי שנמצא ברח' שפירא יכול להבחין בו. הוא עצר טרם כניסתו לרחוב על מנת לחזור, ואולם לא הספיק לנסוע לאחור וראה טרקטור שעשה סיבוב ופגע ברכבו. הטרקטור התקדם ושב ופגע בו פעם נוספת. אחד מן העוברים ושבים שהבחין בנעשה העיר לנהג הטרקטור והוא עצר.

נתבע מס 1 (להלן: "הנתבע"), שנהג בטרקטור בעת האירוע, מסר בעדותו כי בקצה הרחוב תמרור "אין כניסה". הוא עבד 50-60 מטרים בתוך הרחוב, בשעה שירד גשם חזק. לפתע ראה את רכב התובע נכנס. הוא הסתכל אחורנית וראה את רכב התובע תקוע בין רכבו לבין הבטונדות שהיו שם. הנתבע זז קדימה והתובע החל לנסוע לאחור. הנתבע ירד מן הטרקטור ובין השניים התפתח דין ודברים.

התובע טען לרשלנות בהצבת התמרורים בקצה הרחוב. אף אם יש ממש בטענה זו, הרי שלא הנתבע הוא האחראי לכך, שכן הנתבע אינו אחראי להצבת התמרורים. השאלה הינה רק זאת – אם התרשל הנתבע בנהיגתו. סבורה אני כי התשובה לשאלה זו הינה בחיוב. הנתבע נסע לאחור מבלי שנקט באמצעים הדרושים למנוע סיכון או פגיעה, בניגוד לתקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. אף שבקצה הרחוב מוצב תמרור האוסר כניסה היה על הנתבע לצפות כניסת עוברי דרך למקום, ולנקוט באמצעי זהירות, לרבות שימוש במכוון, בעת נסיעתו לאחור. לפיכך הנני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, דהיינו הנזק לרכבו ושכר טרחת השמאי.

אשר על כן הנני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובע סכום של 5,232 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסכום של 300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: