פרוינד נ' בזק בינלאומי בע"מ

פסק דין

התובע הינו בעליו של משרד ראיית חשבון. בחודש ספטמבר 2011 העתיק את משרדו למשרד אחר באותו בניין והזמין מהנתבעת העתקה של מרכזיית הטלפונים בתשלום. לטענת התובע, עקב רשלנותה של הנתבעת נמחקו כל מאות זכרונות המספרים שהיו שמורים בחייגן ולא בוצע ע"י הנתבעת כל גיבוי טרם ביצוע ההעתקה. הדבר גרם לאובדן זמן עבודה רב שנדרש לצורך איתור המספרים השונים, בין השאר של ספקים ולקוחות, שלא היו רשומים ידנית מחוץ למרכזיה.

אומר מיד כי אף שהסכום הנתבע ע"י התובע גבוה יתר על המידה, דומני כי אין ממש בטענות הרבות שהעלתה הנתבעת וכי כעקרון יש לקבל את התביעה.

דין הטענה לפיה כביכול לא הוכח קשר סיבתי בין ההעתקה למחיקה, וייתכן שהתובע מחק את הזכרונות בעצמו – להידחות. עדות התובע בעיניי היתה פשוטה ועניינית להפליא. איני רואה סיבה שלא ליתן בה אמון מלא. כעניין שבעובדה, המספרים מצויים היו במרכזיה עד להעתקה, ולא היו מצויים בה עוד לאחר ההעתקה. עובדה זו מדברת בעד עצמה. גילוי העדרם של המספרים יום אחד בלבד לאחר ביצוע מעבר המשרד ולא ביום המעבר עצמו, אינו בלתי סביר, שהרי מטבע הדברים יום של מעבר משרד הוא יום לחוץ ובלתי שגרתי, והדעת נותנת כי לא מבוצעת בו עבודה שוטפת.

הטענה לפיה אין מדובר ברשלנות של הנתבעת, אף היא דינה להידחות. בפסיקה כבר נקבע לעניין זה כי חברת תקשורת חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הלקוח והיא מפרה אותה אם היא אינה עורכת גיבוי טרם ביצוע פעולה אשר עלולה לפגוע במספרים השמורים על גבי המכשיר בעת ביצוע העתקה של מיקום המכשיר, שדרוג מכשיר נייד, ואפילו מסירת מכשיר לתיקון. בידי חברת התקשורת האמצעים לערוך גיבוי בדרך זולה, מהירה ופשוטה תוך מניעת אפשרות התרחשותו של הנזק מבחינת הלקוח. אם ניתן באמצעים סבירים למנוע את הנזק, מוטלת החובה לנקוט בהם.

תימוכין לכך שהנתבעת התרשלה מצויים בהודאתו המפורשת של הטכנאי מטעמה אשר ביצע את ההעתקה, במענה לשאלת ביהמ"ש, כי כיום אחרי הגשת התביעה טרם שהוא מבצע העתקה של מרכזיה, כעניין שבשגרה, הוא מבצע גיבוי של הזכרונות אל מחשב נייד.

טענתה של הנתבעת לפיה התובע התרשל בכך שלא ערך גיבוי בעצמו טרם ההעתקה – מוטב היה אלמלא הועלתה. ראשית, ספק אם ככלל ראוי שחברת תקשורת תטען כי נטל זה מוטל על הלקוח. שנית, עובדתית, התובע הציג תכתובת דואר אלקטרוני ממנה עולה כי לשיטת הנתבעת גיבוי של המרכזיה המסויימת נשוא התביעה, יכול להתבצע רק ע"י טכנאי מטעמה ("ת/2").

דין טענת הנתבעת לפיה כביכול על פי תנאי ההתקשרות בינה ובין התובע, תנאים להם הסכים התובע ועליהם חתם, הנתבעת אינה אחראית בגין נזקים הקשורים באספקת השירותים והציוד – להידחות. ראשית, הנתבעת צירפה לכתב הגנתה כמה וכמה עמודים בכתב קטן וצפוף, אותם היא מכנה "תנאים כלליים לרכישת ציוד קצה ושירותי תחזוקה", אך הנתבעת לא הראתה כי התובע חתם על תנאים כלליים אלה, או כי ניתנה לו הזדמנות סבירה לעיין בהם. הנתבעת מפנה לסעיף 7 לחוזה ההתקשרות עליו חתם התובע, אך שם מאשר הלקוח כי הוא מקבל על עצמו את ההתחייבויות הכלולות "בהסכמים / תנאים כלליים המתאימים של בזק בינלאומי מהשירותים המתאימים המהווים חלק בלתי נפרד מטופס זה". מדובר למעשה בהפניה כללית וסתומה, ככל הנראה אל מספר רב של סוגי "תנאים כלליים", כשכל אחד מהם מתייחס בקשר לשירותים שונים. בשונה מההפניה באותו סעיף להסכם התקשרות בנוגע לשירותי האינטרנט של הנתבעת המופיע לפי הנאמר שם באתר האינטרנט שלה, הרי שנראה כי לא רק שהתובע לא חתם על התנאים הכלליים עליהם מסתמכת הנתבעת בכתב הגנתה, אלא כי כלל לא הוצגו בפניו, ואף לא הוצגה בפניו דרך לעיין בהם. שנית, התנאים הכלליים עליהם מסתמכת הנתבעת הם, ככל הנראה, תנאים כלליים אליהם מפנה הנתבעת בהסכם ההתקשרות הראשוני שעניינו רכישת ציוד. אך התביעה היא בגין רשלנות בהעתקה, שלטענת התובע בוצעה בתשלום. מדובר באפוא בהתקשרות חוזית מעט שונה ונפרדת, אשר לא ברור אם התנאים הכלליים רלבנטיים לגביה.

שלישית, אפילו היתה ניתנת לתובע אפשרות לעיין בתנאים הכליים ואפילו היו הם מתייחסים לארוע נשוא התביעה, מדובר בחוזה אחיד המוכתב ע"י הנתבעת וספק רב בעיניי אם ניתן לראות בהוראותיו משום מפגש רצונות חוזי אמיתי העולה כדי ויתור גורף מצד הלקוח על כל נזק שייגרם לו כתוצאה משירותי הנתבעת, גם נזק כזה הנגרם בשל רשלנות הנתבעת.

גם טענת הנתבעת כי התובע כביכול אחראי לנזקו שכן סירב להצעות הנתבעת לשחזור המספרים – דינה להידחות. הקושי המרכזי, ואובדן הזמן העיקרי, אינם נובעים מהצורך להכניס את הזכרונות למרכזיה, פעולה אשר התובע יכול היה לבצע באמצעות כוח אדם מנהלי במשרדו, אלא בעצם איתור המספרים הרבים בנמחקו ושחזורם, וברור כי בעניין זה לא היה בידי הנתבעת לסייע ועצם ההתמקדות בטענה זו לא נועד אלא על מנת להסיט את הדיון מן העיקר.

סיכומו של דבר, וכאמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

הדעת נותנת כי חלק גדול מהמספרים ניתן היה לאתר בזכרונות של מכשירי טלפון נייד של התובע ועובדי משרדו, או בדרך אחרת דומה, שאין בה כדי להכביד מאד. עם זאת, העיסוק בנושא ללא ספק גרם לתובע לטרחה רבה, אובדן זמן עבודה רב ואף למידת מה של נזק לא ממוני. בשים לב לכלל נסיבות העניין, אני מעריך את הנזק שנגרם לתובע בסכום של 3,000 ₪ ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום זה.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ב, 28 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.