פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 4775/07

בלוך:

בדף החשבון, הם בעצמם טוענים את זה בעיקרי הטיעון, מצויין רק 174,000 מאחר וכל חיוב בעצם נזקף לטובת חשבון העו"ש בהתאם לסעיף 4 א להסכם ההלוואה.

המפתח הוא שני תשלומים שלא שולמו, הטענה שלנו, זה שכל התשלומים שולמו.

ההלואה באה ואומרת על פי הסכמת הצדדים שכל חיוב רבעוני להסכם ההלוואה, ייגרע מחשבון העו"ש בין אם חשבון העו"ש נמצא ביתרה דביטורית.

חשבון ההלוואה ניתן כאשר בחשבון העו"ש היה חובה של שלוש מאות ומשהו אלף ש"ח. כדי להסדיר את החוב הזה ניתנה הלוואה וההלואה זרמה לחשבון העו"ש והעמיד אותו פחות או יותר על 0. הטענה שלנו שלעמדתנו מגובה ב-4 פסקי דין של בית המשפט העליון, שכשיש הפרה בהסכם זה פרעון לכל דבר. אילו הם היו טוענים שההלוואה לא משולמת על פי ההסכם הם היו אמורים להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מידי, משהו שהם לא עשו. הגשת התביעה לא מהוו העמדת התביעה לפרעון מידי כאשר את זה צריך לעשות לתוך חשבון העו"ש. אומר בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין שצוטטו באופן נרחב, ההלכה הפסוקה אומרת שחישוב חשבון דביטורי... כב' הש' שחורי גם הוא לא ראה את זה כפרעון של כלל החשבון אלא אמר בפסק הדין שהוא מתייחס להחזר ההלוואה.

אני מוכרח לציין שבמענה למה שבית המשפט אומר לי, אין פה שאלה של כבוד אלא שאלה של עמדה וגישה ואני לא חושב שכאשר בית משפט קמא בא ואומר אני לא ארשה לך להציג את העמדה שלך כי גם אם תוכיח אותה וזה הרי המבחן, זה לא יקנה לך סעד, קשה לבוא ולקבל את הדברים.

אילו הבנק היה פועל כמו שהוא היה צריך בנקודה הזו הוא היה צריך לעשות את הפעולה של העמדת מלוא החוב לפירעון מיידי. הוא לא עשה את זה, כעבור שני רבעונים הוא הגיש תביעה לבית המשפט. לבוא ולהציף את הרף לבקשת רשות להתגונן כל כך גבוה עד כדי כך שלא מאפשרים ללקוחות שלי אפילו להציג את הפרשנות שלהם לבית המשפט בעיני זה מופרך.

העניין של ההלוואה והסיבה שההלוואה הועמדה, זה כדי לשפר את נושא החבות מבחינת הריבית שהוטלה עליו לאורך השנים. בגלל זה הבנק גם הסכים שזה ייפרע מחשבון העו"ש. פרק הזמן שהבנק יכול היה לבוא תחת ההסכם הזה ולבוא להגיד יש הפרה, לא היה בשעה שכל הזמן הוא מפחית את זה מחשבון העו"ש הוא היה יכול להגיד את זה בשעה שהיה מעמיד את זה לפירעון.

גלוזמן:

לעניין ההוצאות, כב' הש' שחורי בפסק הדין חייב ביחד ולחוד, והכסף שחוייבה הגברת לא חוייב בנוסף לשכר הטירחה שלו. אנחנו גבינו את כל הכסף.

בלוך:

דיברנו בחוץ וההצעה שעלתה בינינו היא שכל התביעות יסתיימו כאשר תביעה אחת שתובעים את הגברת על הוצאות משפטיות ולא על חוב לבנק שאנחנו מתנגדים לעניין הזה ותבענו גם בהליכי עיקול שבוצעו שם לדעתנו שלא כדין, אמרנו שבמידה והם ייסוגו ובנוסף יושב לנו שכר הטירחה שפסק כב' הש' שחורי בסכום 24,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

גלוזמן:

חברי מציג את הדברים בצורה לא נכונה, היה חוב של גברת המאירי, היה שם כלי רכב משועבד, ניסינו לממש את זה ועצרו אותנו, יש 3 תביעות שמתנהלות היום, יש חוב של הגברת שנתבע וקבוע להוכחות בעוד חודש וחצי. מה שחברי אומר תשלם לי ערך של 45,50 אלף שקל.

לאחר הפסקה

עו"ד טל שחר בלוך+ עו"ד צור גלוזמן:

בעקבות דברים ששמענו בבית המשפט, הגענו לידי הסדר כדלקמן:

1.         הערעור הנוכחי, וכן כל ההליכים האזרחיים התלויים ועומדים כיום בין בעלי הדין, דהיינו: 18840/06 (שלום נהריה); 2475/06 (שלום נהריה); 3676/08 (שלום חיפה), יידחו ללא צווים בדבר הוצאות ומבלי שיינתנו בהליכים דלעיל סעדים כלשהם.

2.         הכתב הנוכחי מהווה אסמכתא לסיום כל ההליכים שבין בעלי הדין בהתאם לסעיף 1 לעיל.

3.         עם אישור הפשרה הנוכחית באים על סיפוקם וסיומם כל ההליכים והטענות מכל סוג שהוא, שבין בעלי הדין.