פרוטוקול בתיק עפ"ג 431-10-11

עו"ד שאדי:אני חוזר על הודעת הערעור. הערעור שלנו נסב על נקודה אחת בלבד והשאלה היא למה בית משפט קמה החמיר כל כך לגבי המערער 1 למרות שכפי שעולה מכתב האישום, מדובר בכמות סחר מאוד מאוד קטנה. על פי עובדות כתב האישום מדובר בכמה וכמה מקרים בתאריכים שונים שסיפק המערער סם, על פי הודאתו בבית משפט קמא.

מדובר בפער מאוד משמעותי. ניסיתי להוציא אתמול את כל פסקי הדין של בית משפט קמא שדומים בסיטואציה למקרה של המערער.

לא מצאתי שאכן נמצא גזר דין או פסק דין שבית משפט קמא החמיר עם נאשמים אחרים חוץ מהמערער עצמו. לכן נשאלת השאלה מדוע בית המשפט החמיר. עצם העובדה ששירות המבחן ציין בתסקיר שלו את המעורבות בפרשה הזאת לגבי המערער ואת חלקו באופן ספציפי ומה גרם למערער להתדרדר ולהיכנס לסיטואציה כזו, כפי שנטען בכתב האישום. על פי כתב האישום ניתן ללמוד שחלקו של המערער באופן ספציפי בעבירות של החזקת סם מסוכן, גם לצריכה עצמית, כפי שעולה מגיליון ההרשעות הקודמות של המערער. המערער לא משתמש בסם מכל סוג שהוא.

מדובר באדם מאוד צעיר שהוא אח מבין 15 אחים שהתדרדר מצבו עקב כמה נסיבות אישיות ויוצאות דופן המצדיקות באמת מעורבות בית המשפט להקלה בעונשו. אין ספק בעבירות שנעשו על ידיו אך המחוקק הנחה אותנו שהענישה אינה אינידיבידואלית. המערער נפל בסיטואציה של מצב כלכלי קשה. המערער עצמו הוא הכי קטן במשפחה שלו. האחים שלו נשואים. אין מישהו שישגיח עליו. הציעו לו לצאת למעצר בית אבל עקב אי המצאת מפקחים וערבים מתאימים הוא נותר במעצר עד היום ועד גזר דינו. בשלב הזה ניתן לתת הזדמנות אחרונה למערער ולהקל בעונשו.

זה המאסר הראשון של המערער והוא גם עצור על תיק אחר שמתנהל בבית משפט זה.

המערער לקח אחריות על מעשיו. אני סבור שעל פי עיון חוזר בכתב האישום, בית משפט נכבד זה ישתכנע להקל בעונשו של המערער. הוגש תסקיר חיובי של שירות מבחן בעניינו של המערער. המערער חזר והודה במיוחס לו ונגזר דינו. זה לא אומר שאנו צריכים לקבל את העונש כפל כי הנאשם בחר לנהל הוכחות ולא להודות בהזדמנות הראשונה.

עו"ד נאשף:אני חוזר על הודעת הערעור. אני הספקתי לעבור אתמול על החומר ואני ערוך לטעון היום. כפי שהבנתי, האדם הזה יש לו נכות פסיכיאטרית. אינני טוען לאי כשירות אלא כנסיבה לעונש. התסקיר עצמו לא היה חלק מהודעת הערעור. מפנה כעת לתסקיר. 

אני מפנה את הערעור לשני מישורים: הראשון, ברמה העקרונית. לטעמי יש הרבה נסיבות מקלות, חלקן גם נאמרו על ידי בית המשפט. לטעמי, לפי רמת הפסיקה ולפי רמת הענישה שאני מכיר, ואני אומר את הדברים מבלי להקל ראש כהוא זה בעבירות עצמן, אבל רמת הענישה המקובלת ושאושרה במותבים אחרים בתיקים מסוג זה היא רמת ענישה שונה לגמרי. כאן אנו מדברים על אדם שזו הסתבכותו הראשונה בעבירות סמים, אכן יש לו הסתבכויות קודמות שלא קשורות כלל לסוג זה של העבירות אלא קשורות בעיקר לעבירות של אלימות במשפחה.

אני מבקש להציג רשימה של פסיקה הן של בית משפט זה והן של בתי משפט מחוזיים אחרים והן של בית משפט קמא ומבקש להפנות דווקא לאותן החלטות שדומות לרמת הענישה שהתקבלה בעניינו של המערער 2. מפנה להחלטת כב' השופט קרשן שם דובר בעונש של 24 חודשי מאסר בפועל, כאשר שם מדובר במספר אירועים שמכרו לסוכן משטרתי ולא באירוע אחד או שתיים, בכמויות כסף הרבה יותר גבוהות, עסקה של 2,800 ש"ח, עסקה של 2,900 ש"ח ועוד עסקאות בסכומים יותר קטנים, וחלק מהעבירות בוצעו לאחר ששוחרר למעצר בית בתיק של סחר בסמים ובית המשפט נתן עונש של 24 חודש.

מפנה להחלטת כב' השופט קרשן, בית המשפט גזר על הנאשם 27 חודשים, שם דובר במספר עבירות, במקרה הרבה יותר חמור מהמקרה שלנו, ובין היתר בעבר פלילי של סחר בסמים. מדובר ברמת ענישה שונה לגמרי מרמת הענישה שהתקבלה בתיק זה.

רק בשל הטעם הזה יש מקום לבוא לקראת המערער ולהקל בעונשו. רמת הענישה שהתקבלה בעניינו היא כפול שתיים או שתיים וחצי מרמת הענישה שעליה הצבעתי.

נכון שמדובר במספר עסקאות. אבל אותן עסקאות נעשו באותו יום, באותו טווח זמן.

אני מפנה לשתי פסקאות שסימנתי בתסקיר שירות המבחן בכל מה שקשור לאישיות של המערער ולאופן שבו הוא לקח את האחריות ולהתייחסות שלו לעצמו, להבדיל מההתייחסות האחרת, ובין היתר גם לכתב האישום, כל מה שקשור להשפעה של האחרים עליו. שירות המבחן קלע בול בכל מה שקשור בתסקיר. אני לא רוצה לפרט את כל הדברים בשל צנעת הפרט, אבל אני מפנה למה שרשום בתסקיר על ידי שירות המבחן. זה האדם. זה האיש. לא מדובר בסוחר סמים. מדובר באדם שעשה טעות ענקית, סחר באותו חלק ספציפי, הוא צריך לקבל עונש מאחורי סורג ובריח, עונש מאסר בפועל, אבל עונש של 3 שנים פלוס חודשיים זה עונש מופרז, גם בהשוואה לרמת הענישה המקובלת וגם בהשוואה לנתונים האישיים של המערער 2.

אותן העבירות הן לא העבירות שגרמו לבית המשפט להטיל עליו את העונש או להטיל עליו בכלל מאסר בפועל. אם היה מדובר בעבריין מועד, הוא היה יכול להישלח למאסר בפועל בגין העבירות האלה. אבל אנו מכירים את רמת הענישה ולא הגענו לרמת הענישה הזאת.

באשר לעבר הפלילי של המערער 2 - יש לו תיק של אחזקת סמים, שזו הרשעה חדשה ויש לו שתי הרשעות קודמות בעבירות של אלימות במשפחה, האחת משנת 2001 והשנייה משנת 2007. שתי העבירות הן עבירות שבוצעו כנגד אותה אישה. מאז הוא התגרש. הוא נמצא במקום אחר. לא בוצעו עבירות אחרות דומות. אולי הוא בעל אלים אבל אנו לא רואים את האלימות במקום אחר ומחוץ לבית. בגין אותה אלימות שהוא נקט בתוך הבית הוא נענש. זה נתון לחומרא. אם אני מוסיף גם את זה וגם את זה, עדיין לא מגיעים לרמת ענישה של 38 חודש. בית משפט קמא הפריז בחומרת הדברים.

ב"כ המשיבה: לטעמנו בית משפט צדק בכך שהטיל את אותו עונש משום שיש פערים ביניהם, לאחד יש מאסר קודם ולשני אין, אחד חלקו קצת יותר דומיננטי אבל לשני יש עבירות נוספות אחרות.  גם כאן אנו מדברים מערער 2 שמורשע בעבירות אלימות. בית המשפט אומר שלזה יש קצת יותר מזה ולשני קצת יותר מזה וסבר שזה העונש שראוי להטיל עליהם.

יש לשים לב לתסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער 2 שיש בה בעייתיות גדולה שמחייבת להרחיק אותו לתקופה ממושכת ככל שניתן משום שמצד אחד עולה שיש בעיה של סמים ומצד שני אין טיפול ויש טשטוש של האחריות.  שירות המבחן נמנע מכל המלצה. אז גם התסקיר שלו הוא פחות חיובי משל השני.

גם אם תהיה דיפרנסציה, היא צריכה להיות מינורית ולא משמעותית. גם אם צריך להיות הפרש בעונש ביניהם, הוא צריך להיות מינורי משום שיש חשש להישנות העבירות מצד המערער 2.

לגבי המערער 1 - העונש בעניינו ראוי והולם. זה נכון שהוא הודה בהרבה מהמקרים, כולל עבירה של הדחה בחקירה, אבל הוא הודה רק בסוף פרשת התביעה. זה לא שאנו באים איתו חשבון על ניהול התיק. כאשר מביאים את ה"קונים" מנסים לראות אם התביעה מצליחה. אי אפשר אחר כך לבקש להנות באופן מלא מכך שבסופו של יום הוא הודה.