פרוטוקול בתיק בש 1989/08

ב"כ המבקשת:

מבירור עם שב"ס העצור שהה במתקן ביהמ"ש אלא מאחר וזומן לדיון נוסף אחר בסיום הדיון באותו אולם, נשלח חזרה לכלא. בנסיבות אלה, אבקש שהדיון ידחה למחר או לכל תאריך שחברתי חפצה.

ב"כ המשיב:

אבקש לשמוע את ההחלטה עתה בלא נוכחות המשיב ואנו נודיעו מה הוחלט, לרבות ככל שהוחלט על הארכת מעצרו. 

החלטה

1. בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בענינם של המשיב, לפיו מואשם הוא, ביחד עם אחרים, ב- 15 אישומים של פריצה לרכב, גניבת רכב וקשירת קשר לפשע, אשר אירעו במהלך סוף חודש דצמבר 2007 וחודש ינואר 2008.

2. ב"כ המשיב  הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, זאת בין היתר נוכח הודאתו של המשיב, דו"ח הובלה והצבעה שביצע והודאת שותף נוסף  וכן לקיומה של עילת מעצר, על רקע היקף האישומים.

3. השאלה העומדת לדיון היא שאלת חלופת המעצר. לעניין זה הדגיש הסניגור, כי המדובר בבחור בן 19, שמעולם לא ריצה מאסר בפועל ולא עומד לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה. עובדות אלה בצירוף העובדה שהמשיב הודה לרבות במקרים עליהם לא ידעה המשטרה, "הודאת נקיון" כללית, שיתף פעולה ועל רקע העובדה כי המדובר בעבירות רכוש לא מתוחכמות במיוחד, כל אלה מביאים למסקנה כי הכף נוטה לכיוון שחרור בתנאים.

4. המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב בציינה כי המדובר בהיקף מקרים רב ביותר, בהתארגנות של 4 נאשמים יחדיו, שלכל אחד מהם תפקיד מוגדר (פריצה, פירוק, הנעת כלי הרכב ומכירתם). עברו הפלילי של המשיב אף הוא נושא בחובו כתב אישום בעל 4 מקרים של התפרצות והיזק לרכוש (ת.פ. 1676/06 חדרה), בו הודה המשיב ואולם לא התייצב לדיון בעניין הטיעונים לעונש, לאחר שתסקיר שירות המבחן היה שלילי בעניינו.

5. עיינתי בהחלטות אליהן הפנני ב"כ המשיב.

א.     בבש"פ 7863/99 כהן אמיר נ' מדינת ישראל (22.11.99), המדובר היה בנאשם שלא שותף לתכנון ולפריצה ובידיעתו היה מידע חלקי ומצומצם, הוא השתתף רק בקטע מוגבל וחיצוני, מבחינת המקום והזמן וחלקו היחסי בשלל היה קטן (ס' 3 ו - 4 להחלטה). אין הדבר דומה לענייננו, בו מילא המשיב תפקיד של "כינור ראשי" בביצוע העבירה.

ב.       כך גם בבש"פ 3574/99 עוזי עובד נ' מדינת ישראל (23.6.99), בו היה לנאשם תפקיד משני, כשמעבידו היה הנאשם העיקרי בפרשה. לנאשם שם לא היה כל עבר פלילי.

ג.       בבש"פ 2180/99 מדינת ישראל נ' איחסאן גריפאת ואח' (18.4.99) היו עובדותיו דומות לענייננו, ובו קבע בית המשפט העליון מפורשות, כי צדק בית משפט השלום בצוותו לעצור את המשיבים, אלא שלאור העובדה שהמשיבים שוחררו מן המעצר ובשל גילם הצעיר החליט "לא בלב קל" שלא להורות על החזרתם למעצר. נתון זה כמובן אינו מתאים לענייננו.

ד.      בבש"פ 3562/99 מוהנא חוג'יראת נ' מדינת ישראל  (7.6.99), המדובר היה בנאשמים בעלי עבר נקי לגמרי וזו היתה מעידתם הראשונה, אף במספר מועט יותר של אישומים. למרות האמור נעצרו הנאשמים עד תום ההליכים נגדם.

ה.      בבש"פ 2557/04 מדינת ישראל נ' ברוך בן ציון ואח' (22.3.04) המדובר היה בקושי ראייתי "משולש" הנוגע לעדויות בלתי קבילות, עדויות שמועה, הודעות שותפים זה כלפי זה, והעדר תוספת ראייתית כנדרש (ס' 9 להחלטה). בענייננו אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

ו.        בבש"פ 7950/99 רחבי אבנר נ' מדינת ישראל (16.12.99), המדובר היה באדם שפעל מתוך מצוקה נפשית על רקע נסיבות מסוימות, עובדה שעלתה מחומר הראיות. גם תסקיר שירות מבחן היה חיובי. בענייננו אין טענה כאמור.

6. הנה כי כן, סקירת הפסיקה אליה היפנה ב"כ המשיב מעלה, כי אינה תורמת תרומה של ממש לדיוננו. מנגד, המדובר במשיב המיוחסות לו 15 עבירות התפרצות וגניבות כלי רכב, תוך התארגנות עם עוד שלושה נאשמים, בתכנון מראש וכאשר לכל אחד תפקיד מוגדר כאמור, באירוע שנמשך כחודש ימים. רקעו של המשיב, אף הוא אינו חף וכנגדו עומדים 4 אישומים נוספים בענייני רכוש, בהם הורשע בכתב האישום שבבית המשפט בחדרה. נראה כי שקלול עובדות אלה מתיישבת דווקא עם הכללים שנקבעו בפרשת רוסלן פרנקל (בש"פ 5431/98, 5571/98 רוסלן פרנקל ואח' נ' מדינת ישראל), לפיו בוצעו העבירות נשוא ענייננו באופן שיטתי, תוך התארגנות של מספר עבריינים ובתכנון מראש, דבר המלמד לכאורה על מסוכנותו. 

7.  כידוע, חומרת העבירות כשלעצמן וקיום עילת מעצר, אינן מצדיקות שלא לשקול חלופת מעצר. עיקר עניינה של זו, הוא מניעתי, ומשמעותה מניעת סיכון לציבור, מפני מסוכנותו של הנאשם, אם לא יהיה עצור ממש עד לתום ההליכים בעניינו. לעניין זה מחוייב בית המשפט לבדוק, האם חלופת המעצר לא תוכל להשיג את תכליתו של המעצר, בדרך שפגיעתה פחותה יותר.  משנה תוקף מקבל העקרון הנ"ל, נוכח העובדה כי המדובר במשיב בן 19 בלבד.

8. חלופת מעצר קונקרטית לא הוצגה בפני, למעט הצעות כלליות בדבר מתן ערבות, מעצר בית ואיזוק אלקטרוני. בנסיבות אלה מתבקש שירות המבחן לבחון עניינו של המשיב לרבות שאלת המסוכנות הנובעת ממנו וטיב החלופות המוצעות בעניינו ולהגיש חוות דעתו בהתאם.

9. תסקיר שירות המבחן יוגש עד יום 13.3.08. קובע לדיון משלים ליום 16.3.08 שעה 08:45.